קרן קרמרמן-הנדלר היא לא השם הכי לוהט בסצינת האוכל העכשווית, אבל לא בגלל היעדר פעילות בתחום להיפך, היא בדיוק כמו מייקל ג'ורדן יודעת פשוט לנוח על המגרש. אוקיי, אז נודה שהמנוחה שלה נמשכה אולי טיפה יותר מדי זמן, אבל כמי שפתחה את מסעדת 'קרן' המיתולוגית בניצוחו של השף חיים כהן ובמו ידיה הביאה לישראל את מטבח הפיוז'ן, מגיע לה לנוח בשנים האחרונות תחת כנפיה של המסעדה המצליחה הנוכחית שלה 'לילית' הכשרה והטובה.
את הוראס, בית קפה עם אוכל משודרג ומוקפד ביותר עד כדי כך שאני מתלבט האם לכנות את המקום מסעדה, הקימה הנדלר לפני כחודש בשקט האופייני לה, שקט של אחורי הקלעים. התוצאה משובבת עין. מעל הסועדים תלוי סוס עץ ענק שמעורר מחשבות על טרויה ואת השאלה האם הוא מלא בסועדים ממסעדה אחרת. על הקירות אוספי חפצי נוי ואמנות, כולם אגב למכירה ונדמה לי שהם משקפים את טעמה האישי של הנדלר שניכר גם בבחירת השולחנות הכבדים, בכיסאות המפורזלים ואפילו בסכו"ם הכבד ויוצא הדופן בו משתמשים הסועדים כולם משקפים מוקפדות אירופאית נדירה.
את התפריט במקום בנתה בת לוויתה של הנדלר דורית מיינצר שברזומה שלה נמצאות גם 'תפוח זהב' ו'לילית'. גם בהוראס ניכר מגע הקסם האוורירי והקליל של מיינצר במנות לכאורה צנועות ובלתי מתיימרות, שמתגלות כעבודה מוקפדת שמעורבים בה טיפול מסור והרבה כבוד לחומרי הגלם.
הכבוד הזה ניכר מיד במנת פתיחה של קוקטייל שרימפס ברוטב רמולד (34 ש"ח), שהוגש בכוס עם תחתית מחודדת דמוית כוס מרטיני, שנחה על מצע של קרח בקערית שקופה. הכבודה המקוררת כללה בייבי שרימפס קטנים וטעימים מצוננים להפליא, ברוטב ממוצק שקיבל טוויסט קייג'וני. אנחנו לא הרגשנו כמעט את ההשפעות הניו אורלינסיות, אבל הצוות הבטיח לנו שהם שם, מתונות ומסתתרות ברוטב הטעים.
תערובת הקייג'ון הופיעה בתפקיד משנה חריף יותר, גם במטבל מיונזי, שהוגש עם מנה ראשונה של מיקס ירקות טמפורה (32 ש"ח) ולצדם רוטב נוסף של מיונז לימון כבוש. גם כאן טופלו הירקות בהרבה כבוד עם בלילה עדינה של בירה וקמח לפני שטוגנו קלות. השמן כמעט ולא הורגש בכרובית, ברוקולי, זוקיני, פטריות ופלפלים אדומים שהיו פריכים ומדויקים. הטמפורה משמשת כאן רק כקול ליווי עדין, בעוד מטבל המיונז מוסיף למנה את העוקץ שהיא מעט חסרה.
המרענן הרשמי של אוגוסט
רביולי בשר ברוטב חמאה חומה וטרגון (48 ש"ח) שהוגש לשולחן, פתח את סבב המנות העיקריות. הרביולי עצמו, שלא מוכן במקום מפאת אישורים הנדרשים להכנת בשר שאין עדיין להוראס, לא הורס. הוא אמנם טעים, אבל מהווה בחירה תמוהה לתפריט קיץ. זוהי מנה כבדה משופעת בחמאה ובכיסוני פסטה קטנים עם מילוי בקר. החמאה השרופה "חומה" מעניקה למנה טעם אגוזי מעניין בעוד הטרגון מושך במתינות לכיוון האניסי.
כאיזון לרביולי הכבד, הזמנו מנה נהדרת וקלילה של שלישיית לביבות ירק (42 שקל): אחת עם כרישה וגבינת פטה, שניה של כרובית וצ'ילי ושלישית עם גזר ומשמש מיובש. הלביבות שכמעט ולא נגעה בהן ביצה ופירורי הלחם לא התקרבו אליהן, סבלו אמנם מאחיזת חומרים מינימלית, אבל פיצו במגוון הטעמים בעיקר בלביבת הגזר והמשמש שמאיימת להפוך לקטגוריה בפני עצמה. המנה הוגשה עם סלט ירוק, תבשיל בורגול ועדשים מתקתק ורוטב יוגורט ועירית שלא נזקקנו כלל לשירותיו.
חתמנו את הארוחה עם סופלה לימון קפוא שגילה לנו שאכן יש בהוראס חיבה ראויה לחמצמץ ולמרענן. למרות שהסופלה סבל מטעם מודגש מדי של גבינה, הוא עדיין צינן בכבוד עוד ליל קיץ לוהט של אוגוסט. נדמה לי שהסוס הטרויאני שמעלינו גם הוא צהל משמחה.
הוראס, עולי ציון 34, יפו. טל': 077-2160041. שני עד שבת 10:00-24:00