הבוטיקאים

המגוון בקטגוריה זו מבלבל. מי ראוי לתואר "יקב בוטיק"? מה מייחד את יינות הבוטיק מן היינות של היקבים המסחריים? ובכן, חלק מיקבי הבוטיק הם פשוט סטרט-אפים שמבקשים להגיע למעמד של יקבים גדולים. אחרים מקפידים על קו מקורי, בלנדים מעניינים ומספר בקבוקים מוגבל. לחלק מהם גם מחירים של בוטיק. סקרנו רק מעט מן המעט של אלה שהגיעו לאחרונה למועצתנו הקטנה ומתוכם הבאנו לכם רק את מה שהסב לנו הנאה.

אחד מיקבי הבוטיק הלא ראוותניים, שמייצר יינות משובחים ומקוריים במחירים נגישים יחסית, תוך הקפדה על תהליכי ייצור מדוקדקים ואיכות גפנים מעולה. היקב גם שם דגש ראוי על יינות לבנים. לקראת החג טעמנו שניים מהיינות שלו.

יקב ויתקין – קריניאן 2005
עינב שראוי שייצרו ממנו יותר בארץ, ואיזו תמורה למחיר! יין סמיך, אדמדם-שחור המפגיז בטעמי פירות בשלים, עור, אדמה. מי שלא אוהב יינות טאניים, מוטב שיוותר בינתיים על היין הזה. אפשר לשתות אבל עדיף לשמור שנה. 90 ש"ח ליין "שרירי" לא רגיל, אחד הישראליים המקוריים והמעניינים ששתינו השנה.

יקב ויתקין – "מסע ישראלי" לבן 2006
בלנד לא שגרתי של 40 אחוז ויונייה, 43 אחוז פרנץ' קולומבאר ו-17 אחוז גוורצטרמינר. איזה תענוג של יין, פשוט מקסים. שופע אפרסקיות ופרחוניות, נגיש ומשמח. אף מפתה, החיך מקיים. יש לו חמיצות בינונית, עם ניואנסים מתקתקים אך לא מכבידים. יין נפלא לשתייה זוגית, בקבוק שייעלם מהר ותרצו ממנו עוד. בסביבות 60 שקלים, מחיר מצוין.

היקב זכה בשנה שעברה בפרס "יקב הבוטיק הטוב ביותר בישראל". בלי לקשור כתרים, היין שהם הוציאו לקראת החגים משובב. הקברנה 2005 אלגנטי, עם טעמים מורכבים של פירות ועץ, תיבול נדיב אבל לא משתלט, כיאה ליין שישב 15 חודשים בחביות עץ אלון. הטאניות שלו משתלבת היטב והתוצאה היא יין בעל חיוניות ומבנה, המתפתח יפה בבקבוק ובכוס. ב-125 שקלים מומלץ.

יקב יתיר למעשה אינו לגמרי בוטיק. הוא שייך ליקבי "כרמל", אבל מתנהל כיקב בוטיק לכל דבר. את "יער יתיר" שלחנו לנבחרת שלנו. שני יינות אחרים מהשלושה שהם שיחררו לחג הסבו לנו עונג רב.

יתיר קברנה – מרלו – שיראז 2004
אחד הבלנדים שכבר הפכו למסורת. יין עוצמתי ומאוזן, עם 40 אחוז קברנה, 40 אחוז מרלו ו-20 אחוז שיראז. השניים הראשונים מעניקים את האלגנטיות והפירותיות, השיראז מוסיף תיבול, גוף וטעמי אדמה. צבע סגול ויפה, טעמים בשלים ומרוכזים של שזיף וגימור ארוך וטוב. נגיש עכשיו ויכול להשתמר 4-5 שנים היטב. 105 שקלים.

יתיר סוביניון בלאן 2006
יין זהוב בעל גוף בינוני. נגיש מאוד ונעים ביותר לשתייה, בעל גוף בינוני וחמיצות טובה ומרעננת. הוא שופע טעמי פירות טרופיים ופרי הדר. שלושה חודשים בחבית לא חדשה העניקו ליין עידון ומעט חמאתיות ווניליות. אחד הסוביניונים הישראליים הטובים ששתינו השנה, ואין הרבה. יש בו את השבריריות העדינה האופיינית לסוביניון בלאן, ובכל זאת נוכחות. מחיר מצוין – 59 שקלים

יקב לא שגרתי של אדם לא שגרתי. מאיר כפיר, איש הייטק לשעבר הוא אוטו דידקט בתחום היין. הוא עושה בעיקר בלנדים בסגנון איטלקי, עם סנג'ובזה, זינפנדל, ברברה ונביולו. התוצאה בדרך כלל היא יינות כפריים בסגנון, עם מגע אישי. חלק מהם מקוריים ממש. לחלק מהם חומציות גבוהה במקצת, שתורמת לתחושה הכפרית.

אנחנו אהבנו את הסירה-פטיט סירה של היקב. יין בעל גוף עם שפע טעמי פירות סגולים ושחורים ותיבול מפולפל. גם יין "גלעד", התערובת המורכבת מארבעה זנים איטלקיים הייתה טובה, עם טעמי פירות אדומים נעימים. הגווצטרמינר של היקב, יין קינוח בעל 15 אחוזי אלכוהול שנקרא "רחל", על שם אישתו של מאיר הוא יין בטעם ורדים מרוכז, עם פירות טרופיים ומתיקות נדיבה.

את היין ניתן בינתיים להשיג במספר מסעדות, והוא מיוצר בכמויות מוגבלות של כ-600 בקבוקים מכל אחד מהיינות הרבים. מעניין יהיה לראות כיצד יתפתח כאשר הוא יגדל ויתקבע, יש להניח, על כמה יינות ובלנדים קבועים.

לא הזכרנו רבים מיקבי הבוטיק המשובחים, אבל הכמות, כאמור, ממש מבלבלת. אפשר לסמוך בהחלט על הוותיקים והמתמידים: מרגלית, הנפלא לטעמנו שהקברנה סוביניון רזרב שלו, במחיר 160 שקלים הוא הימור בטוח. קסטל, עם היינות המוקפדים והאלגנטיים שלו. פלאם, סוסון ים, פלטר, עם כולם קשה לטעות.