את רשימת השירים בדיסק שמלווה את ספרו החדש של השף המוערך ישראל אהרוני, פותח קטע מוזיקלי קטן של קטי ברבריאן ביצוע ווקלי בליווי פסנתר של A Ticket to Ride (במקור של החיפושיות). כמה מוזר שהשף בחר לפתוח את פס הקול של ספרון הבישול החדש שלו דווקא במילים: "I think I am going to be sad". האם מדובר במסר תת-הכרתי עליו רוצה לרמוז אהרוני בהקשר של הספרון האדום שקיבל את השם: 'אמנות הערבוב The art of mixing- מוזיקה, אוכל ומשקאות'?
אני דווקא מאוד התחברתי למסר הקטן והעצוב הזה. אהרוני, שף נערץ, איש רנסאנס, נהנתן רב ידע, שימש ועדיין משמש השראה עצומה לאלפי טבחים ישראלים, חובבים ומקצוענים כאחד. ספריו נחשבים לאורים ותומים עבור הבשלנים המקומיים. "ארוחות ערוכות" שלו למשל, הוא ספר שהקדים את זמנו בישראל ובישר על בואה של המהפכה הקולינרית.
עם רזומה מדהים ומרשים שכזה, אותו אין ממש צורך להציג, חייבים לתמוה על ספרו החדש של אהרוני. האם מדובר בספר עם כוונה כנה להעשיר אותנו שרק הופק בתקציב נמוך, או שאולי מדובר בהפקה זולה שהיא כולה נפנוף מהשרוול שהוא לא יותר מתרגיל ביחסי ציבור?
לצערי, כל מי שמעיין בספרון יגלה מהר שהתשובה ברורה. כריכת הספרון אדומה כגוון משקה הקמפרי, מתכוני הקוקטיילים בספר עושים שימוש אך ורק בקמפרי ואם תרכשו את מארז הספר (הכולל דיסק וספרון מתכונים) תמורת 84 ¤ באחת מחנויות האלכוהול, תקבלו במתנה 6 מיניאטורות של - אכן ניחשתם נכונה - בקבוקוני קמפרי.
ומכיוון שההצהרה היחצנ"ית כאן היא כל כך ברורה, הלכתי ובדקתי לאורך הספר ולרוחבו האם קיימת שם ולו מילה אחת על שיתוף הפעולה הברור מאליו. חוץ מתודה מיוחדת של אהרוני לחברת הכרם, אין ולא אזכור אחד שמדובר בשיתוף פעולה שכל מטרתו היא למכור עוד כמה בקבוקי קמפרי. הבעיה, שמדובר כאן בשיתוף פעולה שפוגע בקורא ופוגע באהרוני. הספרון, למשל, נראה פשוט רע, לא משהו שאתם לא יכולים להדפיס לבד על נייר כרומו במדפסת הביתית שלכם. העיצוב האדום זוועתי, סוג הנייר גרוע, הצילומים של נלי שפר לא מעוררים תיאבון כלל והדיסק שמצורף? גוואלט, שישמיעו מוזיקה כזאת בחתונה של שונאיכם.
שיתופי פעולה בוטים שכאלה, אסור שיקרו. אם מדובר בפרסומת, אז שיהיה ברור שמדובר בפרסומת. בבקשה אל תעליבו אותנו בניסיון מאולתר של 5 דקות, שכל מטרתו היא לדחוף עוד מותג (אם כי אהוב עליי במיוחד) עמוק לתת ההכרה האישי והקולקטיבי שלנו.
טריק מאוס ודומה ניסתה לעשות לנו לאחרונה רשת ההמבורגרים 'אגאדיר', שחברה להוצאת "דניאלה די-נור" בכדי לפרסם את המהדורה העברית של ספר הבישול "סערה במטבח" של סם שטרן. ספר בישול חביב שנכתב על ידי נער בריטי צעיר שחילק את הספר לפרקים כמו "איך לשרוד את תקופת המבחנים", ו- "בישול שיעשה את זה לבנות". רשת ההמבורגרים הזריקה לספר גם מגוון מתכונים משלה ושיבצה בו את מוצריה כמו גם תוכן שיווקי. לא רק שהחיבור הזה הוציא את העוקץ מהספר, אלא שהוא גם הוכיח שב'אגאדיר' לא ממש יודעים איך לשווק את עצמם.
ובכל זאת אם תניחו לדיסק הזוועתי שאהרוני מיקסס ותשימו בצד את החיבור השיווקי לקמפרי, תוכלו למצוא בספרון כמה מתכונים חמודים. טרטר טונה אדומה ומלפפונים, ביצי שיש, גביעוני מלפפונים במילוי טפאנד זיתים וצנוברים, צ'יפס פריכים מירקות שורש ומאפים קטנים של גבינות ועשבי תיבול או קרוקט תפוח אדמה מתובל - ישרתו את חובבי הכיבוד הקל נאמנה. מצד שני, מתכונים שהם חיפוף מושלם כמו ביצה מקושקשת המוגשת בקליפתה עם ביצי סלמון, הם מסוג הדברים שבאמת לא עושים טוב לא לאהרוני, לא לקמפרי וגם לא לאורחי המסיבה שלכם.
ישראל אהרוני מגיש The Art of Mixing , דיסק אוסף של מוסיקת לאונג' וספרון מתכונים מעוצב, 84 ¤.