ג'יימי אוליבר, יצאת צדיק

אני לא זוכרת מי אמרה לי את המשפט המיתולוגי הבא, וגם לא את הציטוט המדויק, אבל רוח הדברים הייתה שברגע שרוק-סטארים נישאים ומקימים משפחה, הם מפסיקים להיות סקסיים.

ובכן חברים ובעיקר חברות, בעיניי לפחות, על ג'יימי אוליבר המשפט הזה פשוט לא עובד. נכון שהוא היה פעם יותר רזה, יותר מסוקס ויותר מאגניב, אבל גם בגלגולו החדש כאבא מסור לשתי ילדות מתוקות ובלונדיניות וכמחזיק באג'נדה תזונתית-חברתית בוערת, עדיין ג'יימי עושה לי את זה ובגדול. לטעמי, אין על המבטא העממי שלו והליפסוס החמוד, ובעיקר אין על המתכונים שלו – פשוטים ונגישים, אבל מקוריים, מלאי מעוף ובעיקר – תמיד מצליחים וטעימים.

ואם אי אפשר לקבל את ג'יימי בעצמו – תמיד אפשר לרכוש עוד ספר מבית היוצר של הבחור הפורה. ב'ארוחות משפחתיות', הספר האחרון שתורגם לעברית, ממשיך ג'יימי לעשות את מה שהוא עושה הכי טוב – להיות חמוד ופוטוגני, לדחוף חזק את מפעלי הצדקה שלו, וכמובן להציע שפע רעיונות ומתכונים חינניים, רעננים ומאוד יצירתיים וכיפים. האוכל של ג'יימי הוא אוכל שמח וצבעוני. לא מפוחלץ ולא מאולץ. ועליי זה עובד נהדר.

מדובר בספר שיש בו רעיונות וטיפים לצד מתכונים שאמורים לקסום לכל המשפחה והוא כולל מנות בריאות שינעמו גם לחיכם הבררני של הגמדים ולא דורשים הפקה שלמה. החלוקה בספר קלילה ולא מסורתית עם פרקים כמו "מצעד המנות האהבות ביותר", כפי שדורגו על ידי גולשי האתר של אוליבר, שם אפשר למצוא מתכונים בריטיים מאוד כמו פיש אנד צ'יפס ותפוחי אדמה אפויים לצד עוף טיקה מסאלה.

יש גם מתכונים, או ליתר דיוק רעיונות לסנדוויצ'ים; פרק מיוחד למנות חמות, בריאות ומשביעות שאפשר להרים בפחות מחמש דקות (אוליבר טוען שהוא תזמן על השנייה) ופרק הנקרא "אילן יוחסין" בו בונה אוליבר הרבה רעיונות וטיפים סביב מתכון אחד בסיסי כמו רוטב עגבניות או רוטב פסטו.

יש גם פרקים יותר "מסורתיים" ובהם פסטות, כשהפעם מציע אוליבר בעיקר שימוש בפסטה יבשה מוכנה, מרקים, סלטים, בשרים ודגים, קינוחים פשוטים וחביבים וגם פרק המוקדש לירקות, אותם הוא מקדם במרץ. שווה להתעכב בפרק הירקות על הדפים בהם מרוכזות דרכים שונות לבשל ירק מסוים. על פניו זה נראה אולי קצת מובן מאליו, אבל מתחבאים שם כמה טיפים מצוינים שחבל לפספס, כמו למשל "התרד המושלם" – כמה פשוט, ככה מוצלח (מתכון בהמשך).

הספר עבר התאמה למטבח הישראלי וה?כשרה, בעיקרון זה יופי, אבל לי חסרה מאוד הקדמה למהדורה העברית, שתאיר את עיני הקוראים ותסביר להם מה בדיוק נעשה כאן. האם ירדו, למשל, הרבה מתכונים לא כשרים שהופיעו בגרסת המקור, או מה היו המרכיבים המקוריים לפני שאלה הוחלפו בשם הגרסה הכשרה (לשם השוואה בספר הראשון של אוליבר נעמה אברמוביץ עשתה עבודת התאמה, אבל השאירה את המתכונים הלא כשרים והגרסאות המקוריות).

עם זאת, הספר הותאם בצורה טובה למרכיבים הזמינים בשוק הישראלי, וכך כמעט כל המתכונים בספר נשענים על חומרים יומיומיים, נפוצים ולא יקרים במיוחד, כמו גם על מהירות ופשטות הכנה ואוכל בריאותי. אמנם בשלנים מאוד מנוסים לא צריכים את אוליבר שיסביר להם איך מכינים פסטו, מה לשים בסנדוויץ' ואיך מבשלים פסטה ביאנקו, אבל אפילו אלה ימצאו פה הרבה הנאה בדפדוף, ויצליחו לאסוף עוד כמה רעיונות נחמדים להעשרת הרפרטואר.

מאז "ארוחות משפחתיות", הספיק אוליבר להוציא עוד כמה ספרים והאג'נדה האורגנית שלו הלכה והעמיקה (בספרו האחרוןJaime at Home" " שיצא עכשיו באנגליה, וכן בתכניתו הנושאת שם זה, אוליבר ממש נכנס לנושא של גידול עצמי אורגני). אבל כרגע זה הג'יימי שיש לנו בעברית, וגם זה מצוין – התמונות והעריכה הגרפית פשוט משובבות לב ועין והתוצאות, כמו תמיד, טעימות מאוד.

מתאים ל: אמהות עם חיבת נעורים לג'יימי וצאצאים להאכיל.

ידידותי למשתמש: מאוד. מתכונים פשוטים, ערוכים היטב ונוחים לעבודה.

חדש תחת השמש: יש פה בעיקר דברים פשוטים אבל עם טוויסט, לצד כמה וכמה הפתעות.

מתכון מנצח: האמת שיש בספר הרבה דברים טובים, אבל כל עוד יש ארטישוק ירושלמי, נסו את המתכון החורפי המעולה בעמד 144: "צלי הבשר החביב על ג'ולס". ההצלחה מובטחת.

"ג'ולס מטורפת על הצלי הזה בחודשי החורף הקרים, וגם הילדים אוהבים אותו. זהו צלי בקר פשוט, שאפשר להוסיף לו כל מיני ירקות שורש. אני אוהב מאוד להכין אותו עם דלעת וארטישוק ירושלמי, שמתבשל בתוך הרוטב והופך אותו למופלא, בעל טעם בלתי רגיל נהדר.

מה שהכי טוב במנה הזאת הוא שלוקח רק כמה דקות להכין אותה, משום שלא מבזבזים זמן על השחמת הבשר. למרות שזה בניגוד לכל ההכשרה הקולינרית שלי, ערכתי ניסוי עם שני נתחים של בשר ­את הראשון השחמתי ואת השני שמתי ישר בסיר. השני היה צלי בעל טעם נקי יותר, אז הפסקתי להשחים את הבשר לכל סוגי הצלי שאני מכין.
4 מנות

המרכיבים:
שמן זית
1 בצל, קלוף וקצוץ
חופן עלי מרווה טריים
800 גרם בשר לצלי, חתוך לגודל 5 ס"מ
קמח, לקימוח
מלח ים ופלפל שחור, טחון טרי
2 שורשי פטרוזיליה, קלופים וחתוכים
לרבעים
4 גזרים, קלופים וחתוכים לרבעים
½ דלורית, חצויה, נקייה מגרעינים וחתוכה
לקוביות גדולות
חופן ארטישוק ירושלמי, קלוף וחצוי (לא הכרחי)
500 גרם תפוחי אדמה קטנים
2 כפות רסק עגבניות
½ בקבוק יין אדום
¼1 כוסות ציר בקר או ירקות

להגשה:
קליפה מגוררת דק מלימון אחד
חופן עלי רוזמרין טריים
1 שן שום, קלופה וקצוצה דק

קדירה או סיר שאפשר להכניס לתנור

אופן ההכנה:
1. מחממים מראש את התנור לחום בינוני-נמוך 160 מעלות. מחממים בקדירה את שמן הזית, מוסיפים את הבצל והמרווה ומטגנים במשך 3 או 4 דקות. מטלטלים את הבשר בתוך הקמח המומלח קלות, ומוסיפים אותו לקדירה. מוסיפים את כל הירקות, רסק העגבניות, היין והציר, ומערבבים בעדינות יחד. מתבלים בנדיבות בפלפל שחור טחון טרי ובמעט מלח. מביאים לרתיחה ומכסים.

2. מעבירים לתנור ואופים עד שהבשר מתרכך, לפעמים זה לוקח 3 שעות, לפעמים 4, תלוי באיזה נתח משתמשים וכמה הוא טרי. הדרך היחידה לבדוק אם הצלי מוכן היא לנסות למעוך קוביית בשר, ואם היא מתפוררת ­ הצלי מוכן. ברגע שזה מוכן, מנמיכים את הטמפרטורה לחום נמוך של 110 מעלות צ. ושומרים חם עד ההגשה.

3. הדרך הכי טובה להגיש את המנה, היא להעביר את הצלי בעזרת מצקת לקערות עמוקות ולהגיש יחד עם כוס יין אדום צרפתי ולחם טרי וחם ­ כזה שקורעים ביד. מערבבים יחד את קליפת הלימון המגוררת, עלי הרוזמרין והשום ומפזרים מעל הצלי לפני ההגשה, אפילו כמות קטנה מזה תעשה הבדל גדול ­ ברגע שהם ייפלו על הצלי החם, הריח המדהים שלהם יתפזר בכל הבית.

הדרך הכי פשוטה להכין תרד היא במחבת מכוסה, עם מעט שמן זית, חמאה (או מרגרינה בטעם חמאה), אגוז מוסקט מגורר וטיפת מיץ לימון. הטעם יהיה נהדר זה הולך כמעט עם כל דבר - פסטה, דגים או בשר. אם נשארים במחבת אחרי הטיגון נוזלים מיותרים, פשוט מטים את המחבת ושופכים אותם לכיור. נותנים לתרד לנוח דקה ומגישים.

'ארוחות משפחתיות', ג'יימי אוליבר, הוצאת מודן וכנרת. צילומים: דיוויד לופטוס וכריס טרי, איורים: מריון דוצ'רס, עריכה קולינרית: אלה קומר. מחיר: 98 שקל