אופטימיות קיוסקית

"והם אומרים תפסיק לחרוז/ את אור הכוכבים/שיר רק מה שבנפשנו
את הכאבים"

(מתוך "אחרת לא הייתי שר",מילים: אהוד מנור, לחן וביצוע: חנן יובל)

אני מנסה להתעלם מהחורף. זה יהיה קל מדי לכתוב כמה הגשמים האלו מרטיבים אותי, כמה הקור הזה חודר אליי, כמה האפרוריות הזו מנמיכה עוד יותר את גבי הכפוף, עד שאפילו אפי נרטב מהשלוליות המטונפות שמכסות את העיר בגלל צנרת לקויה. ואם לרגע שנאתי את החורף בלי סיבה רציונלית, הרי שכעת - עם גור אנרגטי שמשתגע בבית - יש לי את כל הסיבות שבעולם (משקפי מיו מיו הרוסים הם רק בתחתית הרשימה). אבל איך חנן יובל עונה לאויביו: "אני מאמין בשדות השמש/ בשחר מפציע ובליל אמש/ בצחוק של ילד/ אחרת לא הייתי שר". אז יאללה, ניתן לזה צ'אנס. כולי הפי הפי, ג'וי ג'וי.

אז בבוקר יפה - קצת רטוב, אבל יפה - הגעתי כפי שהבטחתי בשבוע שעבר לקפסיטו, הקיוסק היותר פופולרי בשדרות בן גוריון. איזה כיף בקפסיטו. אפילו גיליון "רייטינג" חיכה לי על הדלפק - אין כמו עוד תמונת פפראצי לא מחמיאה בשביל לעשות לי את היום. אז מה אם אותם מושאי פפראצי מרוויחים סכומים שעליהם אוכל רק לחלום (למרות שאני אפילו לא בטוחה שאני יכולה לחלום כל כך חיובי). אז מה אם גם בתמונות הם לרוב נראים מושלמים? לא מזיז לי. אני הרי מאמינה בשדות השמש, בשחר מפציע ובליל אמש, בחיוך הטהור של נינט. אחרת לא הייתי כותבת.

גם בתפריט של קפסיטו אני מאמינה. אתם מכירים את סוג התפריטים האלה גם בלי להיות שם - מבחר גבינות, נקניקים וממרחים, שניתן להרכיבם כסנדוויצ'ים וסלטים. בסנדוויצ'יות מהזן הזה ההיצע פחות או יותר דומה, לכן מה שחשוב זו האסתטיקה, וקפסיטו התברכה בכך. אני בחרתי ב"סלט טונה של שי" (24 שקל). אין לי מושג מי הוא, השי הזה, אבל סלט טונה הוא יודע להכין. מלבד צלחת עמוקה ומגוונת של ירקות, קיבלתי גם שליכטה נדיבה של סלט טונה טעים, שלא חף ממיונז או קלוריות. הו, כמה שהייתי רוצה להתבכיין עכשיו על קלוריות, אבל לא. אני זוכרת - חנן יובל ("מאמין... לא הייתי שר").

יחד עם הסלט הגיעו גם כמה משולשי לחם דגנים. בהתחלה הדלפקן הנחמד הגיש לי אותם טיפה שרופים, אבל מיד, עוד לפני שהספקתי להתלונן (לכן אתם יכולים להבין שזה באמת היה מיד), הוא הגיש לי אותם בתוספת הבטחה שהוא מארגן לי מנת לחם חדשה בנוסף. הו, כמה כיף שאין על מה להתלונן. ההפוך (9 שקלים) של הסוף היה טיפה שרוף, אבל ניחא. נחמדים שם בקפסיטו, אז אני אהיה נחמדה אליהם.

ואז שוב התחיל הגשם. וכמה שרציתי לבכות על מר גורלי וגורל שולי הג'ינס הרטובים והמטרייה שנשברה. נזכרתי איך הוא שאל אותי בבוקר אם אני לא יודעת ליהנות מזה בכלל. בבקשה אל תגלו לו, אבל בטח שאני יודעת. אחרת לא הייתי כאן.

סקס אפיל: נו, שד' בן גוריון. נקסט
אנשים: ממהרים שם בשדרה
עיצוב: קיוסק מושקע
מצב רוח: הפי הפי, ג'וי ג'וי
שירות: דלפקנים לבביים
מסך עשן: היתרון של הקיוסקים
הפוך: 9 שקלים
ליד הקפה: קאלה, כתומנטה ושאר תופיני אופנה
טיפ: להתלבש חם
שורה תחתונה: שי, תעשה לי טונה

קפסיטו. שד' בן גוריון 64. טל' 5226587. פתוח: א'-ה' 9:00-24:00, ו' 9:00-15:00.