ביום של הקציצה

אני לא מגלה לכם את אמריקה כשאני מספר לכם שההשקעה בדולר היא לא הדבר הכי משתלם בזמן האחרון. בעצם, מה אני יודע? אני מבין בזה? הדבר היחיד שאני יודע בוודאות הוא שמישהו בטוח מרוויח מהמצב, והמישהו הזה הוא לא אני. הידיעה הזו מרגיעה אותי. משמעותה היא שהעולם (הכלכלי לפחות) ממשיך להתנהג על פי חוקיו הקבועים והיציבים.
בכל זאת, כך לפחות מספרים לי תמיד, גם בעתות כאלה, של חרדה ואי ודאות, "האיש הקטן ברחוב" יכול להשפיע. מיהו האיש הקטן ברחוב? עד איזה גובה הוא נחשב קטן? באיזה רחוב אפשר לפגוש אותו? גם את זה אני לא יודע. אבל, כך לימדוני, כשאין אנשים קטנים ברחוב, היה אתה איש (קטן, ברחוב, משפיע). לכן, כדי לחזק את הכלכלה האמריקנית הרועדת מול מתחרותיה האכזריות סין והודו, אפשר לומר כי יש בהחלטתי לסעוד השבוע בקולומבוס משום הבעת עמדה. אני מאוד מעריך את הסינים על הרעיון של המוקפצים, אני אוהב מאוד את מה שההודים מצליחים לעשות מחומוס, אבל אם אני מתבקש לומר משהו חד ונחרץ בנוגע לארוחת הצהריים, אני מעדיף לומר "סטייק". קולומבוס, באזור ההיי-טק של הרצליה פיתוח, כנראה מרגישה את ההאטה בשוק. המסעדה נפתחת רק בשש בערב במהלך השבוע כך שאין מה לדבר על עסקיות, אבל כתחליף הם הציעו דיל שנראה מפתה למדי. תחת כותרת המבצע "שף תאכל" -פסטיבל שנערך במסעדות באזור השרון והשפלה באמצע ינואר -מפנק אותנו השף המקומי בשלוש מנות במחיר קבוע של 79 שקל.

התפריט של קולמבוס עלול לבלבל: יש בו המון מנות, כך שהמבצע הזה עזר לנו להצטמצם ולהתרכז. לראשונות יכולנו לבחור, במסגרתו, בין מנת כנפי עוף, טבעות קלמרי, חלת בצל, צ'ילי קון קרנה ועוד אי אלו סלטים (שני רעי הזמינו מיד כנפיים וקלמרי ואני החלטתי לנגוס מהם). לעיקריות הציעו מדליוני פילה, המבורגר, אנטרקוט 200 גרם, סטייק פרגיות, שרימפס מוקפצים ועוד מבחר קטן של פסטות (כנראה מתוך מדיניות אמריקנית לזכות בתמיכה אירופית מול ציר הרשע סין-הודו). יחסי החוץ של המעצמה הם עניין מורכב. נראה לנו כי הבעת תמיכה הולמת מצדנו יכלה להתבטא היטב בלי להיכנס למורכבויות ורגישויות, בהזמנת המבורגר ומדליוני פילה.
המקום-מרווח, ספון עץ, יכול לאכלס קהל די גדול- היה ריק למדי בשעת הערב המוקדמת. המלצר אמר שיום ראשון בדרך כלל קצת חלש. מבעד לחלונות הרחבים צפינו בתנועה הדלילה, הצצנו במסך הפלזמה הגדול (יש מסכים קטנים גם ליד השולחנות, אבל לא הבנו מה בדיוק אפשר לעשות איתם ועם העכבר שצמוד אליהם), ולא נאלצנו להמתין זמן רב. המקום יעיל והמנות הגיעו מהר. הקלמרי היו טובים ועסיסיים, כנפי העוף הוגשו במנה נדיבה ומפולפלת, אבל שותפי לסעודה ביקש להחזיר אותם למטבח. משהו, הוא לא ידע להגדיר מה, נראה לו לא בסדר. אולי הריח? במטבח בדקו היטב, התייעצו, והגישו מנה אחרת. הוא כבר לא התכייף על המנה, אבל אני מצאתי אותה בסדר גמור.
ממדליוני הפילה, לעומת זאת, שבע נחת. הם הגיעו עם פירה (אפשר היה לבחור גם צ'יפס או תפוח אדמה אפוי), כאשר גם הם וגם התוספת היו עשויים היטב. ההמבורגר היה בסדר, מהסוג הכבד. יש בשוק היום תחרות עזה בין המבורגרים שבשרם נטחן טרי במקום, ששפים מדופלמים הופכים אותם על הגריל, הם הופכים להיות חלק ממטבח עילי. בתחרות הזו להמבורגר של קולומבוס שמור מקום סביר באמצע.
היו גם קינוחים שנכללו בדיל הכללי: מוס בננה, שטרודל (שוב החנופה הזו לאירופה?), עוגת גלידה. הייתי עמוס מהארוחה (בעיקר בגלל מנת הפתיחה הנדיבה) וויתרתי על תוספת המתיקות. שני האחרים ניקרו בצלחתם. הבעתם היתה סתמית למדי. אם להשליך מהסיטואציה על השוק הגלובלי, נראה לי שהאמריקנים זקוקים לאיזו זריקת מרץ.

קולומבוס. שדרות הגלים פינת שנקר 2, הרצליה פיתוח. טל' 9589880- 09 . פתוח: א'-ה' 18:00 עד לקוח אחרון, ו'-שבת 12:00 עד לקוח אחרון.

תפאורה: אמריקה. דגש על אביזרי ספורט משנות ה-60 (מחבטי טניס וכו')

סביב השולחן: חובבי תרבות המערב. והם לא רבים

שירות: יעיל ואדיב

חיוך: יעיל ואדיב

שירותים: זקוקים חידוש

חניה: ביום ראשון -קלי קלות

שורה תחתונה: אין חדש תחת הלחמנייה