קובה, סיפור אהבה

הרגע שבו רואה אדם את שמו מודפס שחור על גבי לבן מעל גבי העיתון הוא רגע מסוכן. מיד משתחררים להם אי אילו נוירוטרנסמיטורים נעימים כמו דופמין או סרוטונין, והדרך עד התמכרות, נואשות ושחיתות מוסרית קצרה. אני יודעת את זה, למדתי את זה על בשרי, אבל זה לא מנע ממני לגרור אחרי אחרים כמו סוחרת הרואין ממולחת. כן, אני מדברת על חברי שנשזרו בסיפורי המזון וכעת הפכו למפלצות רודפות פרסום ותהילה.

קחו לדוגמה את פשטידנה, השותפה לשעבר שהתחתנה עם אוריק וילדה את יויו ומגדלת גם את שוורץ החתול האהוב והשחור משחור. "כבר מזמן לא כתבת על יויו", היא נוזפת בי בטלפון, "וגם שוורץ מרגיש זנוח שאף אחד לא מתפעל מהקולר הנוצץ האדום החדש שלו". אומרת ומבהירה לי שאם חשבתי שכולם רוצים רק ארוחות חינם, טעות בידי, הבעיה כבר חמורה בהרבה.
וכמו סוחרת ממולחת אני מתייצבת בפתח ביתה לספק את הסחורה, אשר תגיע היום מקובה בר - מקום הקובות החדש והכורדי בכיכר רבין, שפתחו שני שותפים ממבשרת ציון. אמא של אחד מהם אחראית, לפי השמועות, על הקובות, וזה כבר מבטיח.

אני מזמינה את כל מה שיש למקום להציע: מרק קובה אדום, מרק קובה צהוב, מרק חמוסטה (29 שקל המנה) וקובה נבלוסיה, הוורסיה המטוגנת (25 שקל). כל מנה מכילה שלושה קובות ממולאים בשר ומגיעה בתוספת אורז. עכשיו נשאר רק לחכות.
וזה לא פשוט כמו שזה נשמע. בתוך הבית מתחוללת מהומה: יויו מתעקש לדחוף מכשירים חדים לתוך עיניה ופיה של אמו ואחר כך לקחת אותם ולהשליך אותם אל האסלה. שוורץ ואני מנסים להתעלם מהשניים ומתכרבלים בפינה לקרוא ספר, אך כשאני מרימה את ראשי מהדפים אני רואה את פשטידנה מקפצת כשלראשה כובע ליצן צבעוני ויויו עומד על השטיח ומוחא כפיים. לפחות כל הבלגן קורה לצלילי איימי וויינהאוס - חשוב לחשוף את הילד לתרבות טובה. מבטי פוגש בזה של שוורץ. "כן, כל היום הם ככה", הוא עונה לי בעיניו הצהובות, "אכפת לך שאני אחזור איתך הביתה?"

לבסוף האוכל מגיע. המרק האדום טעים אם כי מעט חמצמץ ודליל מדי, ומתקשט בקישואים ובעלי סלרי. פשטידנה מצאה את המנה הזאת כמלבבת ביותר. המרק הצהוב היה המועדף עליי, ובתוכו חומוס, קישואים, עלי כרוב וכורכום. החמוסטה הוא מרק חמוץ ומלא עלי סלרי שבתוכו שוחים קובות שטוחים ממולאים בשר מטוגן. אחרי שמתרגלים לחמיצות הוא הופך למשובח. יויו היה הכי מבסוט מהאורז, שהיה צהבהב ובעל אופי. והקובות המטוגנים, שהגיעו גם עם טחינה, היו פריכים ומצוינים.

אחרי שהשאריות מצטופפות במקרר ומחכות לאוריק שיחזור הביתה, המהומה שבה להתחולל. טוב שוורצי, זוז, אני מנסה לדחוף מעלי את הנמר השחור, אך לשווא. הוא נאחז בי בעשר ציפורניו וממאן להתפנות. אל תדאג, אני אומרת לו, אני עוד אחזור. אתה יכול לסמוך על פשטידנה שהיא תכריח אותי, הרודפת פרסום הזאת.

קובה בר. מלכי ישראל 10. תל אביב. טל' 6090942. פתוח: א'-ה' 12:00- 22:00, ו' 12:00- 15:00.

שירות: מקסים

זמנים: כ-40 דקות

אריזה: קופסאות שחורות נוחות

בעד: בטח בעד

נגד: אבל מה עם סלק ודלעת?

תמורה לכסף: יש

שורה תחתונה: בובה של קובה