חופש. כל בוקר, נבחרה לה האטרקציה של היום, כזו שנראתה על מסך המחשב מזמינה ומפתה. מול המחשב, עם קפה ומזגן, לא קראתי בין השורות אף מילה על החמסין הכבד, על הצפיפות הנוראית, על התורים המטורפים. לא כתבו מילה אחת על המחיר האמיתי של "כניסה חופשית".
כל יום גררתי שני ילדים מיוזעים וסמוקים, למסע שנראה כמו 40 שנה במדבר. בסופו של כל מסע כזה, לא הגענו לשום ארץ מובטחת. הילדים המרומים ספגו אכזבות בזו אחר זו: בסדנת היצירה לא היה מקום פנוי, כשהגיע תורם להצטלם עם דודידו, הוא בדיוק יצא להפסקת סיגריה. גם במתחם הדרבוקות לא נמצא כלי הקשה פנוי, שלא לדבר על מילימטר אחד פנוי בצל.
נקודת האור היחידה מבחינתם היתה דוכני הג'אנק פוד. לא מעניין אותם שזה זבל מהסוג הנחות ביותר ועוד כשר לפסח, שיש לזה טעם של קרטון וצבע מאכל. גם לא אכפת להם שאמא תצטופף בתור של אמהות מזיעות וזועמות. ואני, שכל כך רציתי שיחייכו כבר ויהיו מבסוטים ממשהו, נלחמתי כמו לביאה בקרב על הקרפ, הסוכר על מקל, הנקניקיה והברד וכל זאת, כדי לרוקן את הארנק ולזרוק לפח אחרי כמה ביסים.
אחרי שבוע מתיש של נסיונות כושלים לשעשע את הילדים באטרקציות מסוג "קונים בזול משלמים ביוקר", אני נכנעת. היום לא יוצאים מהבית אפילו לשניה. בעיקר לא עוברים ליד כספומט. הנה מה שאולתר במטבח ולמרבה הפלא, גרם סיפוק גדול גם לילדים וגם לאמא שלהם.
עוף בציפוי פריך וירקות בתנור
6 שוקיים עם העור
כוס פירורי לחם או פירורי פנקו (או קמח מצה בפסח)
2 כפות טימין
2 כפות זעתר טרי קצוץ
מלח גס
פלפל שחור גרוס
2 בטטות פרוסות
2 תפוחי אדמה פרוסים
2 גזרים פרוסים
10 פטריות שמפיניון
2 בצלים פרוסים גס
6 שיני שום בקליפתן
½ כוס שמן זית
1. מחממים תנור לחום של 200 מעלות.
2. מערבבים את פירורי הלחם או המצה עם טימין, זעתר, מלח גס ופלפל.
3. מסדרים פרוסות של בצל אחד בתחתית התבנית.
4. מורחים את השוקיים בשמן זית וטובלים בתערובת הפרורים.
5. מניחים על גבי פרוסות הבצל את השוקיים, הירקות, פרסות הבצל השני ושיני השום.
6. עוטפים בנייר כסף ואופים כ45 דקות.
7.מסירים את הנייר, מעבירים למצב גריל וצולים עוד 10 דקות עד להשחמה.
גיוונים:
אפשר להוסיף כל ירק שיש בבית עגבניות, קולורבי, פרחי כרובית ומה שאוהבים.
אפשר לשחק עם התיבול ולהוסיף כל תבלין או עשב שאוהבים.