משהו מושחת לשבת: פיצה זריזה

באותה שבת, התחלתי את משמרת הפסטה במסעדה במורל גבוה. זה היה סופשבוע חופשי ונעים והילדים היו עם אבא בצפון. במטבח פינו לי מקום טוב ליד הרדיו וקרצתי עיגולי בצק בתנועות פיזוז לצלילי Bob Marley. כשלפתע, הנייד רטט לי בכיס הסינר. על הצג הופיע שמו של האב. חשבתי שאחד הילדים מתגעגע או סתם רוצה לספר חוויות ועניתי מיד. "אנחנו במיון בנהריה" הודיע האב (בקול די רגוע, יאמר לזכותו), הבכורה שברה את היד.

יצאתי החוצה מיד והרגשתי שעוד שניה אני מתעלפת. התיישבתי על הרצפה רועדת, ליבי פועם במהירות מטורפת ותחושת דאגה עצומה מלווה בחוסר אונים השתלטה על כל איבר בגופי. היא שם, סובלת כאבי תופת, ואני פה, כל כך רחוקה ממנה, לא נמצאת לידה ברגעים כה קשים. לו רק היה לי את המג'יק סטיק של גבי אנד דבי, חשבתי לעצמי, אבל אפילו רכב אין לי.

לא נותר אלא לחכות. רגעים קשים של מתח נוראי עברו עלי בצפייה לשמוע את קולה. תוך שעה היא התקשרה, הגיבורה הזאת. מבסוטה לגמרי, היא סיפרה בגבורה שצילמו ושמו גבס ושוב צילמו והוסיפו עוד גבס ובכלל לא נורא כאב. "הכל בסדר אמא" היא הכריזה באומץ. הבנתי שכל ההיסטריה שלי היתה לשווא, האב מטפל בה נהדר והכל בסדר. עדיין חששתי מההתמודדות עם ילדה תלותית כמעט במאה אחוז. איך אפשר לתפקד בלי יד ימין?

לכבוד חזרתה הביתה, הכנתי פיצות דקיקות, כמו שהיא אוהבת. גם כדי לפנק אותה וגם כי חשבתי שיהיה לה קשה להחזיק מזלג ביד שמאל ולכן פיצה היא פתרון מצוין. הסתבר שפיצה היא באמת רעיון מצוין, פשוט כי היא טעימה בטירוף. הגיבורה שלי מסתדרת יופי עם הגבס, עושה הכל ביד שמאל, לבד לבד ולא מתלוננת במילימטר.

כל שנותר זה רק להתענג על הפיצה.

20 גר' שמרים טריים
1/3 מים פושרים
2 כפיות סוכר
400 גר' קמח
1 כפית מלח
3 כפות שמן זית
1 כוס מים קרים (ועוד קצת מים, לפי הצורך)


1. מפוררים את השמרים במים פושרים עם הסוכר. מערבבים היטב עד שהשמרים נמסים. משהים מכוסה 10 דקות.

2. שמים בקערה את הקמח והמלח, מוסיפים את שמן הזית והשמרים. מוסיפים בהדרגה את המים (לפי ספיגת הבצק). לשים עד שמתקבל בצק. (אפשר בידיים ואפשר במיקסר עם וו לישה).

3. מניחים את הבצק בקערה משומנת, מכסים במגבת ולחה ומתפיחים עד שהבצק מכפיל את נפחו (כשעה)

4. לשים שוב את הבצק ומוציאים ממנו את האוויר. מנחים להתפחה נוספת של 30 דקות.

5. מוצאים שוב את האוויר ומעבירים מכוסה להתפחה במקרר לשעה נוספת.

6. מוציאים את האוויר ומחלקים לכדורים, בהתאם כמות הפיצות שרוצים להכין.

7. מחממים תנור לחום של 220-250 מעלות.

8. על גבי משטח מקומח מרדדים כל כדור בצק לעלה דקיק. מותחים לצדדים בעזרת האצבעות. אין צורך להקפיד על צורה סימטרית.

9. מורחים תוספות שאוהבים ואופים כ15 דקות, עד שהפיצה מזהיבה ותחתית הבצק אפויה.

1 גביע קרם פרש של גד
סלסלת פטריות שמפיניון פרוסות דק
70 גר' קשקבל מגוררת
70 גר' פרמז'ן מגוררת
חופן עלי טימין טריים
קורט מלח גס
מעט שמן זית

1. מטגנים את הפטריות במעט שמן זית, עד שהן מעט חרוכות בשוליים.

2. מורחים את הבצק המרודד (כאשר הוא כבר מונח על גבי תבנית מרופדת בנייר אפיה) בקרם פרש.

3. מניחים פרוסות פטריות, גבינת קשקבל ופרמז'ן.

4. זורים עלי טימין ומעט מלח גס.

5. אופים בתנור שחומם מראש ל 220-250 מעלות כרבע שעה.

לרוטב עגבניות:
10 עגבניות תמר אדומות
1/3 כוס שמן זית משובח
מלח
מעט סוכר (לפי הטעם, תלוי ברמת החמיצות של העגבניות)

150 גר' מוצרלה מגוררת
50 גר' פרמז'ן מגוררת

כמה עלי בזיליקום טריים (לא חובה)

1. מכינים את הרוטב: חורצים צורת צלב בראש כל עגבניה וחולטים את במים רותחים 5-10 דקות. מסירים את הקליפה.

2. שמים בסיר ומוסיפים את שמן הזית.

3. מביאים לרתיחה ומבשלים על להבה נמוכה כחצי שעה. מתבלים במלח וסוכר לפי הטעם.

4. מעבירים למעבד מזון וטוחנים. (למי שאין, אפשר למעוך בעזרת כף עץ או מזלג).

5. מעבירים את הרוטב דרך מסננת צפופה ונפטרים מהגרעינים. נשארים עם רוטב קרמי מעודן.

6. מורחים את הרוטב על הבצק המרודד (כאשר הוא כבר מונח על גבי תבנית מרופדת בנייר אפיה)

7. מפזרים את הגבינות ואם רוצים, גם בזיליקום.

8. אופים בתנור שחומם מראש ל 220-250 מעלות כרבע שעה.