לא מה שחשבתם: כנאפה מושחת במילוי חצילים, דלעת או פטריות

קורה לא מעט, שאני יושבת מול המחשב ומתחילה להקליד את הטור, ומוחקת. ושוב. מקלידה מקלידה מקלידה, עוצרת, קוראת, מוחקת. כשזה קורה, מתנגן לי בראש השיר של אריק איינשטיין: "הבטיח לשלוח שירים למוסף, אבל אין לו כח, לא בא לו עכשיו... מדוע לא בא לו, חשב שיבכה, כי מה זה היה לו, העם מחכה..."( אריק איינשטיין / קפה טורקי).

כן, לא תמיד זה יוצא בקלות. אני מודה. אמנם מדובר בטור אוכל. כולה כמה מתכונים. אבל עדיין, יש את הפתיח, זה שאתם קוראים כרגע. מה לעשות, לפעמים זה נתקע. לרוב, אני פשוט מספרת את העובדות לגבי ההתנהלות של אם חד הורית תלאביבית בסוף השבוע. איכשהו, זה מתחבר בסופו של דבר למנות שיצאו ולמתכונים. אבל מה עושים כשיש תקופות של שיגרה, שלא קורים דברים מסעירים במיוחד (או שקורים, אבל השתיקה יפה להם...בכל זאת, לא הכל אפשר לספר כאן)?

ובעודי כותבת שורות אלה, מהבהב המלבן הכתום בפינה השמאלית התחתונה של המסך. "אולי תעזור לי לכתוב את הטור?" אני מבקשת מהאיש הירוק במסנג'ר. "תכניסי אהבה... סיפורי אהבה זה פיקנטי" הוא ממליץ לי. אני מסבירה לו שאני לא יודעת להמציא דברים שלא קרו ואני משתדלת להיות צמודה לאמת, גם אם זו שיגרה משמימה. "לא משלמים לך כדי להיצמד לאמת."

ואז אני שוקעת בהרהורים... האם זה באמת נכון להיצמד לאמת? אולי אפשר לפעמים לעניין את הקוראים בפרטים שלא בהכרח התרחשו במציאות? והאמת היא שאין לי תשובה כרגע.
מה שבטוח הוא, שהחל מרגע זה, לא תמיד תדעו אם התכנים הם אכן העובדות, כפי שהתרחשו באמת, או שמדובר בתוספות מהדמיון. וביננו, האם זה באמת משנה?

הנה שלושה מתכוני קדאיף מפתיעים. מבחוץ, זה נראה כמו כנאפה מתוקה ותמימה. אבל מבפנים, מחכה הפתעה פיקנטית.

300 גרם אטריות קדאיף
100 גרם חמאה מומסת (מומלץ מזוקקת אבל לא חובה)
150 גר' גבינת עיזים (סנט מור או פרומעז) פרוסה
8 חצילונים ננסיים פרוסים
מעט שמן לטיגון
16 עגבניות שרי תמר פרוסות
4 גבעולי טימין טריים (עלים בלבד)
מלח
פלפל שחור גרוס
חופן צנוברים

1. מפרידים את שערות הקדאיף בעזרת הידיים ומערבבים עם החמאה המומסת, עד שכל השערות מצופות בחמאה ונפרדות האחת מהשניה.

2. מרפדים תחתית ודפנות של תבניות אישיות קטנטנות (אפשר מאלומניום חד פעמי) בשכבה של שערות קדאיף. יוצרים מעין "קן" ומהדקים היטב בעזרת הידיים.

3. מטגנים את פרוסות החצילים במעט שמן, עד שהם מזהיבים משני הצדדים.

4. מחממים תנור לחום של 200 מעלות.

5. מסדרים על "קן" הקדאיף חצילים, גבינת עיזים ועגבניות. זורים עלי טימין, מלח ומעט פלפל שחור גרוס.

6. מכסים בשכבה נוספת של אטריות קדאיף ומהדקים. הופכים את הכלים האישיים ע"ג תבנית אפיה גדולה מרופדת בנייר אפיה, ומשחררים את הכנאפה.

7. זורים חופן צנוברים ואופים כ15 דקות, עד שהכנאפה זהוב ויפה.

300 גרם אטריות קדאיף
100 גרם חמאה מומסת (מומלץ מזוקקת אבל לא חובה)
250 גר' דלעת חתוכה לקוביות
מלח ופלפל
מעט שמן לטיגון

קורט כמון
150 גר' ריקוטה מפוררת (מומלץ ריקוטה באפלו)
50 גר' גבינת רוקפור מפוררת
חופן פיסטוקים קלופים

1. מפרידים את שערות הקדאיף בעזרת הידיים ומערבבים עם החמאה המומסת, עד שכל השערות מצופות בחמאה ונפרדות האחת מהשניה.

2. מרפדים תחתית ודפנות של תבניות אישיות קטנטנות (אפשר מאלומניום חד פעמי) בשכבה של שערות קדאיף. יוצרים מעין "קן" ומהדקים היטב בעזרת הידיים.

3. מטגנים את קוביות הדלעת במעט שמן, עד שהן זהובות.

4. מחממים תנור לחום של 200 מעלות.

5. מסדרים על "קן" הקדאיף קוביות דלעת, ריקוטה ורוקפור.

6. מכסים בשכבה נוספת של אטריות קדאיף ומהדקים. הופכים את הכלים האישיים ע"ג תבנית אפיה גדולה מרופדת בנייר אפיה, ומשחררים את הכנאפה.

7. זורים חופן פיסטוקים ואופים כ15 דקות, עד שהכנאפה זהוב ויפה.

300 גרם אטריות קדאיף
100 גרם חמאה מומסת (מומלץ מזוקקת אבל לא חובה)
1 כרישה פרוסה לפרוסות (החלק הלבן בלבד)
200 גר' פטריות טריות פרוסות
150 גר' מוצרלה (מומלץ בוקנצ'יני באפלו) חתוכה לפיסות
חופן עלי טימין טרי
מלח ופלפל
חופן פרמז'ן מגוררת


1. מפרידים את שערות הקדאיף בעזרת הידיים ומערבבים עם החמאה המומסת, עד שכל השערות מצופות בחמאה ונפרדות האחת מהשניה.

2. מרפדים תחתית ודפנות של תבניות אישיות קטנטנות (אפשר מאלומניום חד פעמי) בשכבה של שערות קדאיף. יוצרים מעין "קן" ומהדקים היטב בעזרת הידיים.

3. מטגנים את הכרישה והפטריות עד הזהבה.

4. מחממים תנור לחום של 200 מעלות.

5. מסדרים על "קן" הקדאיף את תערובת הפטריות והכרישה, פיסות המוצרלה והטימין.

6. מכסים בשכבה נוספת של אטריות קדאיף ומהדקים. הופכים את הכלים האישיים ע"ג תבנית אפיה גדולה מרופדת בנייר אפיה, ומשחררים את הכנאפה.

7. זורים חופן פרמז'ן ואופים כ15 דקות, עד שהכנאפה זהוב ויפה