זמינים ומזמינים: חנוכת בית

זה היה צפוי שהאחות הצעירה תקדים את אחיה הבכור. למרות שש השנים שמפרידות ביניהן היא הראשונה שרכשה מכונית, הראשונה שסיימה תואר וכעת הראשונה שגרה בדירה מהוגנת (כן, היא גם תהיה הראשונה שתתחתן) . ועוד איך מהוגנת - פרקט, פלזמה 42'', מקלחת שאפשר לחיות בה וחדר שינה עם פוטנציאל למגרש סטנגה. כדי לנקר את עיניו של אחיה, היא הציעה לערוך את ההזמנה בביתה החדש. ואיזה אוכל ראוי יותר לאירוע מאשר אוכל יהודי קלאסי?

אנחנו לא באמת אשכנזים. כאילו, כן, ברור, יש את הצד הליטאי והכל, אבל יש גם צד שנמצא כאן ארבעה דורות, לא ממש ספג בישול אשכנזי מסורתי של שטייטעל והיות והוא הצד שחינך אותנו מעולם, למשל, לא ידענו שיש מנה שנקראת וורניקס (24 ש'), שזה ממש כמו קרפלעך (את זה אנחנו מכירים. מהחגים), רק לא. הוורניקס, ממולאים בתפו"א הרגישו יותר מבושלים ממטוגנים, הגיעו עם הרבה רוטב מתקתק והרבה בצל מבושל והיו מאוד טעימים.

זה שעדיין חם בחוץ לא ממש מפריע לנו להזמין מרק עוף (אולי אנחנו בכל זאת כן אשכנזים) - אחד עם קניידעלך (24 ש') ואחד עם אטריות (19 ש'). הקניידלעך היו מלוחים מאוד, מה שהקרין גם על המרק עצמו. זה נכון שבטעם הקלאסי של מרק עוף, שמגיע מבישול עם גרונות, ואכן יש בו מליחות, אבל נדמה לנו שכאן, כמאמר הקלישאה, או שהטבח מאוהב, או שהוא עם יד קלה על המלח שמכסה על היעדר טעם. מרק האטריות היה מצוין, אם כי גם הוא מעט מלוח מדי.

אז הזמנו כבד קצוץ (19 ש'). והוא היה טוב מאוד - גס, מתקתק ועם בצל מטוגן מלמעלה. רק מה? עם ההזמנה לא קיבלנו לחם או חזרת. ואנחנו אומרים - מסעדה כמו קיטון צריכה לשלוח לחם וחזרת גם אם הזמנת ממנה רק קולה וקומפוט. אי לכך נאלצנו להסתפק בטוסטים, מה שקצת הוריד את האווירה.

ואנחנו חשבנו שרק אצל הטריפוליטאים משתמשים בשמן כתבלין. ואז פגשנו את החמין של קיטון (39 ש') שהגיע כעיסה אחת, שבה אי אפשר לדעת כלל מה הם המרכיבים (בטח היו שם גריסים, שעועית ותפוחי אדמה, אבל לכו תדעו), והוא שוחה בשמן. איזו באסה.

ההוראה היחידה שנתן הבכור לאחותו הצעירה היתה כדלהלן - אם הפירה ללא חמאה, שלא תעיזי להזמין. היא המרתה את פיו ונאלצה לאכול את הגולש שלה (46 ש'), שהיה גם כך סיבי ולא עסיסי וגם ליוו אותו פירה דוחה מפוצץ ממרגרינה (הסליחה עם הקוראת מיכל דליות) וכוסמת תפלה ושמנונית. מגיע לה.

על הקציצות המטוגנות (39 לשתיים, עוד 28 ש' עבור אחת נוספת שביקשנו) לא היו חילוקי דיעות. דחוסות, מטובלנות ומטוגנות בדיוק במידה הנכונה, הן היו השיא הבלתי מעורער של הארוחה וגרמו לנו להצטער שלא הזמנו עוד מהן. כלומר, רק מהן.

גם השניצל הענק (42 ש') היה לא רע בכלל. פריך, דק עם בלילה עדינה וטריה. חבלרק שלא היה פירה ראוי שיתלווה אליו. סך הכל עלתה לנו ההתחברות הזאת לשורשים 304 שקל. את הארוחה הזמנו מקנגרו 03-7616677.

אנחנו יודעים - המיתון בפתח, אלפי ישראלים נמצאים מתחת לקו העוני ולרבים מהם לא יהיה מה לאכול אחרי שהחג ייגמר. זו לא סיבה לתת את השאריות של הגולש עם הפירה. כי גם להם יש סטנדרטים. אה, וגם הזמנו מוס שוקולד שהריח ממרגרינה אז ויתרנו עליו. הבכור לא יכול היה להתאפק, דחף אצבע וטעם. מגיע לו.