ספרדי כפול ומטוגן

בצער נפרדנו מפורטוגל, חצינו את הגבול לספרד, ועשינו את דרכינו אל סביליה הבירה האנדלוסית, שהתגלתה כמקום יפה ביותר עם עיר עתיקה נאה. משם נסענו דרומה לכיוון החוף ועברנו דרך פארק הררי מרהיב נטוע עצי שעם ואורנים, שביניהם זורמים נהרות ונחלים ונשרים בלהקות ענק מרחפים מעל צוקי גרניט ותרים אחר ארנבות דשנות שמקפצות בין אירוסים לנרקיסים. יופי פראי.

משם לקוסטה דל סול, רצועת חוף ארוכה שמשתרעת לרוב אורכה של דרום ספרד. מבני בטון המאכלסים המוני אנגלים וגרמנים בפנסיה, מאות דונמים של חממות, ומעט חופים שיד אדם לא הרסה אותם עדיין. ראשית עצרנו בגיברלטר, מושבה בריטית החולשת על מיצרי גיברלטר, הפתח שבין האוקינוס האטלנטי והים התיכון. איזה מקום הזוי! לשון צוקית היוצאת לים ועליה הר שבתוכו בסיס בריטי מימיה היפים של מלחמת העולם ה-2, עיירה בריטית מכוערת להפליא, נמל צבאי, מגדלור וקופים. דניאל, שתמיד רצה לראות את קופי גיברלטר, הקופים הפראים היחידים באירופה, כיוון את ביתינו המתנייד אל ראש הצוק. שם נעצרנו אל מול שלט שבו כתוב שהתענוג יעלה לנו 9 פאונד לבן אדם FUCK YOU! YOU BRITISH CUNTS סיננו בזעם ונסענו לטייל בעיירה. חוץ מחנות מרקס אנד ספנסרס, כמה מסעדות פיש אנד ציפס ואיזה 20 בארים, יש בעיר עשרות חנויות אלכהול וסיגריות פטורות ממס. פאקטים במחיר מציאה של כ-13 יורו וויסקי משובח, וודקה ממותגת, עשרות סוגי ג'ין ועוד כהילים למינים בשליש מחיר מהדיוטי-פרי הכי זול בעולם.

גל אכלה את הפיש אנד ציפס הבריטי הראשון בחייה במקום קטן עם שולחנות פורמייקה שראו ימים יפים יותר, שמנוהל על ידי פיליפ, בריטי חביב שכבר גר שם יותר מ-40 שנה ועדין לא למד לבשל. פסגת חייו של בריטי שמנמן וסמוק לחיים זה היה ביקורם של הנסיכה דיאנה הי"ד והנסיך צ'ארלס בדרכם לירח הדבש המלכותי, אירוע שמונצח בתמונה גדולה על קיר שבא הוא נראה מנופף לזוג בכוס בירה עצומת מימדים. התגברנו על הבחילה הקלה שאוחזת בגופו של כל מי שאוכל פיש אנד ציפס כשאינו שיכור, הצטיידנו בטבק ובאלכהול והמשכנו על החוף מערבה.