זה זמן מה שאנחנו מתכוונים להזמין משלוח מ"קיוטו סלסה", ובכל פעם נסוגים מחדש ומתפשרים על משהו אחר. למה? כי המחיר מרתיע אותנו. אלא שבשבועות האחרונים למדנו על בשרנו ודגינו, שאין קונצים - מי שרוצה משלוח טוב - צריך לשלם. כשזה מגיע לאוכל קצת יותר אקזוטי משניצל - והשילוב בין בישול דרום אמריקאי ליפני הוא בהחלט אקזוטי - הסיפור הופך אפילו יותר מסובך וקוטבי. וכך, אחרי לבטים רבים הזמנו סוף סוף משלוח מקיוטו סלסה. האם היה שווה? כן, לגמרי.
סושי הוא ז'אנר חמקמק במשלוח. הטריות אקוטית ומנגד השחיקה ניכרת במהירות, מה שהופך אותו לפשרה, אבל אצל קיוטו סלסה ההבדלים היו מינוריים ובלתי מורגשים. מה שכן, זה היה יקר. בטירוף. שני רולים הזמנו כל אחד מהם ב-56 שקלים. הראשון, ספייסי טונה ואבוקדו, עטוף בטונה צרוב, היה פשוט פנטסטי; כמות מכובדת של דג וטריות נערצת. השני, עם שרימפס וסרטן עטופים בשלושה סוגי דגים היה נדיב - עם כזה סכום אין לו ברירה - אולם פחות מוצלח בגלל שילובים מוזרים.
עוד מאכל שסובל במשלוחים של אוכל יפני הוא אגדשי טופו (29 שקלים) - טופו בטיגון עמוק ורוטב צנון שנספח היטב אל השמן והופך אותו לחגיגה בפה. למרות שמדובר - כצפוי - במאכל שלא שורד היטב את הטוסטוס, הוא עדיין היה מוצלח. הטופו היה פריך, הרוטב סמיך והתוצאה לא היתה הבוננזה הרגילה של המנה, אבל בהחלט מספקת.
אחרי שטעמנו קצת מהקיוטו, הלכנו גם לסלסה - קונוס פיאסטה (38 שקלים), שמורכב מטורטיה, עוף מוקפץ, רוטב מיונז צ'ילי ועלי רוקט. אין הרבה מה לומר על המנה הזו, מלבד העובדה שהלוואי ומזנוני הטורטיה היו טובים כמוה, עם שילוב מדויק ומינימליסטי בין כל הרכיבים, ומצב צבירה משמח גם בהגעה אלינו הביתה.
לא באמת ציפינו ליהנות מהאמפנדס (32 שקלים). אחרי הכל מדובר בבצק מטוגן ממולא בשר. כמה הוא כבר יכול להיות טעים? מה לא חיינו מהן חודשים בדרום אמריקה? ובכן, כאן נרשמה הפתעה, בייחוד ביחסים העדינים שבין הבצק לבשר ולטיגון; דחוס במידה הנכונה, לא מטוגן מדי ומתובלן בחריפות קלילה. מבחינת תמורה לכסף, זו היתה המנה המצטיינת.
ועוד קצת כיסונים, גם הם מטוגנים, רק הפעם מהצד האסייתי. אם האמפנדס היו ההפתעה, הספרינג רולס (33 שקלים) היו אכזבה קלה. זה לא שהם לא טעימים, אבל יותר משהם הזכירו אגרולים קטנים ממולאים בעוף, בצל וג'ינג'ר, הם הרגישו כמו סיגרים משודרגים בבופה של חתונה, שהמשלוח לא ממש החמיא להם.
כבר כתבנו בעבר שגיוזה היא מדע מדויק - אווריריות הכיסון, פריכות הבצק, טעמו של העוף והיחס בין כולם; גיוזה מוצלחת ומהונדסת בתבונה היא אושר צרוף. זו של קיוטו סלסה (39 שקלים), היא טובה מאוד. יקרה? בוודאי אם משווים אותה למתחרים שלה ברחבי העיר. לא משביעה? אפילו לא מתקרבת. הדאמפלינגס קטנים? פצפונים. אבל מה? טעימים.
אה, גם הזמנו אורז שום לא רע בכלל והוא עלה רק עשרה שקלים.
האטריות היו המבחן האחרון והאולטימטיבי. אטריות חריפות בטעם קוקוס עם עוף (48 שקלים), שגם הן, בהשוואה למתחרות העירוניות לא זולות, וזו בלשון המעטה (כמות העוף היתה זניחה לעומת זו של האטריות, למשל). ובכל זאת, ולמרות סלידתנו מאטריות ביצים עבות, גם כאן נרשמה הצלחה. שם המשחק היה עדינות התבלון ועסיסיות העוף, כנגד הבזיליקום שליווה אותם.
התמונות מדברות בעד עצמן - לא השארנו הרבה אוכל בצלחות. בסך הכל אכלנו חמישה אנשים ב-350 שקלים לפני טיפ לשליח, שזה לא זול בכלל בהתחשב בזה שעוד נשאר לנו הרבה מקום בבטן לקינוח. אותו כבר, סלחו לנו, לא הזמנו משם.