סיר פלא

דמיינו לעצמכם דירה קטנה ברחוב שקט בתל אביב, בחוץ מבול ובפנים שקט ונעים. אח ואחות שרועים על השטיח בחדרם משחקים דמקה. אמא במטבח עם בגדי בית נוחים וסינר, עומדת ליד הכיריים, טועמת, מתקנת תיבול, בוחשת ומחייכת בסיפוק. האוויר מלא באדים של תבשיל מנחם, שיש בו הכל.
הטלוויזיה כבויה וברקע מתנגנת מוזיקה נעימה.

"ילדים, האוכל מוכן", אמא קוראת להם בשלווה. "יש!" הם צוהלים וטסים לאמבטיה לרחוץ ידיים. אח, אחות ואמא, יושבים סביב שולחן שבמרכזו תבשיל צבעוני מלא אהבה. שלושתם מעמיסים מנה יפה והארוחה עוברת בנעימים, כשכל אחד בתורו מספר איך היה היום שלו ואז מקשיב לשני בסבלנות ובעניין.
"אפשר עוד בבקשה?" שואל האח בנימוס "אפשר גם?" מצטרפת אחותו. האם מלאת גאווה אמהית, מעמיסה בחיוך עוד צלחת. כולם שבעים ומרוצים, מפנים את הכלים לכיור וחוזרים לעניינם.

בדירה קטנה ברחוב שקט בתל אביב, בחוץ מבול ובפנים רעש ובלגאן. אח ואחות מאושפזים מול הטלוויזיה. אמא במטבח עדיין עם הג'ינס והמגפיים אחרי יום עבודה, בוהה במקרר ותוהה מה אפשר לאלתר בזמן קצר, מינימום פרודוקטים ואפס אנרגיה. מהטלוויזיה נשמעות זעקות אימה של בוב ספוג ההיסטרי ועוד זעקות אימה של אחות שאח שלה מסתיר לה את בוב ספוג.
"ילדים, האוכל מוכן", אמא קוראת להם. אין תגובה. אז היא נכנסת לחדר של בוב ספוג ומנסה נואשות ליצור קשר עין עם ילדיה. הבכורה שואלת אם אפשר לאכול היום בחדר והצעיר כמובן רוצה גם. "טוב, אבל רק היום" אומרת האמא (ברור לה שאף אחד לא מאמין לה ובטח שהיא לא מאמינה לעצמה). הבכורה מקבלת מקושקשת בבגט והצעיר כריך עם אבוקדו. אמא אוכלת את השאריות ומתגברת עם איזו פרוסה או קרקר עם קוטג'. את הנשנוש הבא, היא כבר תאכל לבד, בשעות הקטנות של הלילה, שיתפוס אותה הרעב הזה.

ארוחה משפחתית היא משהו שתמיד נראה לי כמו אישור לניהול תקין של המשפחה.
אני יודעת להכין עבור אנשים אחרים אינסוף סוגים של ארוחות משפחתיות אבל האמת היא שרוב הזמן, אני האמא מהסוג השני.
יש לי מלא תירוצים למה זה ככה, אבל אלו הם רק תירוצים. חשבתי שבמקום להתמקד בתירוצים ולחכות שיתרחש הפלא מעצמו, אני אצור אותו. אני אאתגר את עצמי (ואת מי שירצה לתפוס טרמפ ביחד איתי) ואכין פעם בשבוע תבשיל שהוא ארוחה משפחתית. גם אם לא יהיה שיתוף פעולה מלא של בני הבית, גם אם יהיו כאלה שיעדיפו כריך או קורנפלקס עם חלב או שוב פתיתים עם קטשופ, גם אז, אני אדע שלפחות ניסיתי. אני הצעתי ומי שלא אוכל מפסיד. אולי בפעם הבאה ובינתיים לאמא ישאר יותר...
אז הנה הראשון, קליל, מהיר ולימוני.

חומרים:
1 ראש כרובית מפורק לפרחים קטנים
3 קישואים פרוסים לפרוסות דקות
1 לימון חתוך לאורכו ופרוס דק
4-6 שיני שום פרוסות
1/2 כוס פטרוזיליה קצוצה
1/2 כוס בצל ירוק קצוץ
2 כפות שמיר קצוץ
1/3 כוס שמן זית
כפית דבש
מלח
פלפל שחור גרוס

200 גר' בורגול גס
1 בצל גדול קצוץ דק
250 גר' בשר טלה טחון
1/2 כפית כמון
כפית רכז רימונים
2 כפות שמן זית
מלח
פלפל שחור גרוס
כוס עשבי תיבול טריים קצוצים מעורבים (נענע, כוסברה, פטרוזיליה, בצל ירוק)

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור לחום של גבוהה של 210 מעלות.

2. בקערה גדולה מערבבים שמן זית, דבש, מלח, פלפל, שום, פטרוזיליה, בצל ירוק ושמיר. מוסיפים את פרחי הכרובית, פרוסות הלימון ופרוסות הקישואים ומערבבים היטב בעזרת הידיים. מעבירים לתבנית אפיה, מכסים בנייר אלומיניום ואופים כ-20 דקות. מסירים את נייר האלומיניום וצולים עוד עשר דקות עד שהירקות צלויים יפה.

3. מחממים את השמן בסיר רחב. מזהיבים את הבצל. מוסיפים את השום.

4. מוסיפים את הטלה הטחון, מערבבים ומפוררים בעזרת כף עץ. ממשיכים לטגן עד שהבשר משנה את צבעו.

5. מוסיפים מלח, פלפל, כמון ורכז רימונים ומערבבים.

6. מוסיפים את הבורגול ומערבבים עד שכל הגרגרים מצופים בשמן. מוסיפים מים רותחים בגובה של 1 ס"מ מעל הבורגול.

7. מכסים את הסיר היטב, מעבירים ללהבה נמוכה למשך 10 דקות. מכבים את האש.

8. משאירים מכוסה לעוד 5 דקות. "פותחים" את גרגרי הבורגול בעזרת מזלג.

8. מוסיפים את תערובת הכרובית, הלימונים והקישואים הצלויים ואת תערובת עשבי התיבול.

9. בוחשים הכל בעדינות, טועמים, מתקנים תיבול ומגישים.

10. מומלץ להוסיף לחגיגה 100 גר' צנוברים קלויים.