סכין בלב

אם תשימו לב, כל כתבה של "בישול בארבע ידיים" מתחילה בלינק למוזיקה שהאורח שלי אוהב לשמוע או שהוא או האוכל שהכין מזוהים איתה, כדי שתוכלו לטעום, בצורה הקרובה ביותר, קצת מהאווירה שהיתה כאן. אתם אמורים לפתוח את הלינק, והקליפ לא רלוונטי בדרך כלל, הכוונה היא רק שהמוזיקה תתנגן ברקע בזמן שאתם קוראים או מביטים בתמונות.

הפעם אני ממש מבקשת, לעשות הפסקה עם הטקסט שלי, לפתוח את הלינק לשיר "כל מבט", להגדיל למסך מלא ואז לתת את מלוא תשומת הלב לשיר הזה, כי בזכותו, הכתבה הזו קיימת ואיתה האוכל המנחם והנפלא הזה.

את הקליפ ראיתי לראשונה לפני כשנתיים ומאד התרגשתי. לא סתם התרגשתי, זה ממש חדר אלי. כמו סכין בלב. כמו בשיר. לא ברור למה בדיוק, אבל אני זוכרת שהשיר עשה לי רצון לבכות. אז שמעתי את זה שוב ושוב ושוב, עד שזה כל כך נמאס על הילדים שלי והשיר נאסר להשמעה, לשירה, לשריקה או לזמזום.

כמובן שבכלל לא עלתה בדעתי האפשרות שהאיש שעומד מאחורי המילים, הלחן, הגיטרות, הבאס, כלי ההקשה, הקלידים והשירה, יופיע יום אחד אצלי במטבח ויכין לי ארוחה מנחמת שלא נודעה כמותה מאז ימי סבתא שלי עליה השלום.

אבל החיים מלאי הפתעות, והנה הוא פה, דידי ארז בכבודו ובעצמו, שבא מלא מוטיבציה לבשל לנו ארוחה חורפית מבית אמא.

בשיחת הטלפון שקדמה למפגש הוחלט שדידי יכין מרק שהוא יותר קדירה של תפוחי אדמה, גריסים, קציצות בקר ופטריות. "מה... זהו? רק מרק?" שאלתי בחוסר סיפוק. ומיד נוסף הקינוח המנצח – מוס נוטלה. לא רציתי להיות קרציה ולהכביד עליו עם מנה ראשונה אז לקחתי את המשימה הזאת על עצמי. בכל זאת, מדובר בבישול של ארבע ידיים ולא יקרה כלום אם גם אני אעשה משהו.

כשישבנו במרפסת, הוא עם פסטיס ואני עם יין, הוא סיפר לי על שלבי ההכנה. "אני הייתי עושה את זה אחרת", לא יכולתי להתאפק והייתי חייבת להתערב לו בעבודה. אבל דידי התקשר לאמא שלו לבקש אישור לשנות מעט את המתכון והיא לא אישרה. הבנתי שמדובר בפרה קדושה והוחלט להיצמד למקור. מרק אותנטי של אמא.

בזמן שדידי מקלף תפוחי אדמה ואני חותכת את הסלק למנה הראשונה שלנו, אני מנסה לברר את פשר השורה היחידה שמטרידה אותי בשיר "כל מבט". זה הולך ככה: "כל תקווה מובילה לייאוש הבא". נורא בא לי להוכיח לו שהוא טועה, שזה בעצם הפוך.

אני רוצה להאמין שכל יאוש מוביל לתקווה הבאה, וכל תקווה מובילה לעוד תקווה. אבל דידי מסביר לי שהשורות נכתבו בהשראת סיטואציה מאוד ספציפית ומה שמרגישים בזמן נתון, זה מה שזה.

די מהר כבר עולה הריח המנחם מהסיר. זה בדיוק הריח שאני מריחה מידי פעם בימי שישי בצהריים מחלונות הבתים בשכונה, וברגעים האלה אני נזכרת בסבתא שלי ובטעמים שלה שכבר שכחתי, כי כאלה תבשילים, אני לא מכינה אף פעם.

ודווקא ביום כזה קר ואפור שבו הלב שלי זועק לנחמה, התמזל מזלי והנחמה הגיעה ביג טיים. לארוחה המחבקת הזאת התווסף הדיסק המקורי והכל כך רגיש של דידי ארז, "כל מבט".

אני זוללת את המרק / קדירה החם והנפלא הזה, ברקע מתנגנן השיר שלי וכשמגיע הפזמון עם השורה "לרגע אחד שקט, לנשום", אני באמת מתנחמת ומשוכנעת, שכל יאוש מוביל לתקווה הבאה.

כשאני מתאהבת בשיר, אני עוברת לשלב הבא והולכת לראות אותו בLIVE ולהתרגש כפליים. אז כך עשיתי ואכן היה מרגש במיוחד. ביום ראשון הקרוב (7/2/2010בשעה 21:30), אעשה זאת שוב.

ממליצה גם לכם להגיע לראות הופעה של דידי ארז בJem's Beer Factory (רח' מגשימים 15, קרית מטלון, פתח תקווה) ובנוסף למוזיקה משובחת והופעה מרגשת, תיהנו מבירות הבוטיק של הג'מז ישר מהמיכלים, שדידי נשבע שזו הבירה הכי טעימה בתולדות היקום.

חומרים:
1 סלק גדול
2 פלפלים גדולים (אדום וצהוב)
200 גר' עלי רוקט טריים
100 גר' גרעיני חמניה

לרוטב:
3/4 כוס שמן זית
1/4 כוס חומץ שמפניה (או חומץ בן יין לבן)
כפית דבש
1/2 כפית חרדל
מלח גס
פלפל שחור גרוס

לטוסט:
פרוסות לחם פשוט (כמספר הסועדים)
גבינת עזים פרוסה (פרומעז או סנט מור)
מעט דבש
טימין טרי
שמן זית להברשת הלחם

אופן ההכנה:
1. שמים את הסלק עם הקליפה בסיר ומכסים במים. מבשלים עד ריכוך. קולפים תחת מים קרים זורמים, מצננים וחותכים לקוביות קטנטנות.

2. מחממים תנור לחום גבוה מאד. עוטפים את רשת התנור בנייר אלומיניום ומניחים את הפלפלים. קולים עד שהקליפה חרוכה והפלפלים רכים. מעבירים לקערה ועוטפים מיד בניילון נצמד. מניחים בצד. כשמתקרר, אפשר להסיר את הקליפה בקלות. חותכים לקוביות קטנות.

3. מכינים את הטוסטים: מברישים פרוסת לחם בשמן זית, מניחים גבינת עזים, כמה טיפות דבש ועלי טימין טרי. צולים בתנור או בטוסטר עד שהגבינה מזהיבה.

4. מערבבים בצנצנת את מרכיבי הרוטב.

5. יוצקים לקערה כ-1/3 מכמות הרוטב המתקבלת. מוסיפים את קוביות הסלק, הפלפל הקלוי, עלי הרוקט וגרעיני החמניה. מערבבים, טועמים ומתקנים תיבול.

6. אוכלים יחד עם הטוסט.

חומרים:
1 בצל גדול חתוך גס
2 גבעולי סלרי
חצי קילו בקר טחון
כוס גרסי פנינה שטופים ומסוננים
2 כפות אבקת מרק פטריות
2 כפות ציר מרק עוף מוכן מקופסא (אפשר גם להמיר ליטר מים בליטר ציר עוף)
5 תפוחי אדמה קלופים וחתוכים גס
10 פטריות שמפניון חצויות
10 פטריות פורטובלו חצויות
4 גבעולי שמיר
3 עלי דפנה
מלח גס
פלפל שחור גרוס גס
לחם פועלים שחור טרי

אופן ההכנה:
1. מחממים בסיר 3 ליטרים מים. כשהמים חמימים (לא רותחים) מוסיפים את אבקת המרק והציר ומביאים לרתיחה.

2. מכינים את כדורי הבשר: מערבבים בקערה בשר טחון עם מלח ופלפל. יוצרים קציצות קטנטנות עגולות ופחוסות ומוסיפים לסיר.

3. מוסיפים לסיר את הגריסים, מערבבים וממשיכים לבשל על להבה בינונית.

4. מוסיפים בצל, תפוחי אדמה וסלרי.

5. מכסים חלקית ומבשלים כשעה על להבה בינונית.

6. מוסיפים פטריות, עלי דפנה ושמיר וממשיכים לבשל עוד עשר דקות. טועמים ומוסיפים מלח ו/או פלפל אם צריך.

7. מגישים עם לחם מהמכולת.

זה אמנם פטנט מוכר, אבל מה לעשות, גאוני. תמיד כיף להיזכר בשידוך הכי מנצח בעולם – נוטלה וקצפת. תמיד עובד.

חומרים:
2 מיכלים שמנת מתוקה 38% (וכמו שדידי אומר: "אף לא אחוז אחד פחות, אחרת.. למה לטרוח?")
1 מיכל נוטלה (350 גר')

אופן ההכנה:
1. בעזרת מערבל ידני מקציפים את השמנת כ-3 דקות.

2. מוסיפים את ממרח הנוטלה תוך כדי הקצפה וממשיכים עד שמתקבל מוס חלק.

3. מעבירים לכלים אישיים או לתבנית מלבנית ומקפיאים.

4. מוציאים מהמקפיא חמש דקות לפני ההגשה.