מרבעים את המשולש

אמא שלי היא הרבה דברים, אבל בשלנית דגולה היא לא. למטבח היא נכנסת רק אם אין ברירה או אם יש מתכון מנצח והוראות ברורות. לפעמים אני תוהה איך הגעתי להתעסק באוכל והאם חלק מה-DNA שלה פשוט דילג מעליי. ואולי, אולי בעצם בזכותה נכנסתי למטבח והתחלתי לעשות בלגן.

לפני שנתיים ושמונה חודשים הפכתי לאמא. הגיע ל' בשבט, אותו תאריך מיתולוגי וחגיגי שבו חוגגים את יום האם, ופתאום הבנתי שחטפו לי אותו מהידיים. היום הזה שינה את שמו ואת הסולדיריות הנשית-האמהית שהיתה שמורה רק לו, והפך ליום המשפחה. זה אומנם קרה לפני כמה שנים, אני יודעת, אבל אותו יום לפני שנתיים קיבל בשבילי משמעות אחרת. איך, איך לקחו מאיתנו את היום החגיגי הזה, יום שכולו הכרת תודה לפועלנו? כי באמת, כמו שכל הקלישאות אומרות: עד שאת הופכת לאמא לא תביני את זה.

אני זוכרת את ימי בית הספר היסודי בהם היינו משקיעים בברכה צבעונית ומרשימה, כל ילד לאמא שלו. היו דיונים מעמיקים למה אמא של כל אחד מאיתנו היא האמא הטובה ביותר ומה עושה אותה לאמא הכי-הכי בעולם. ובבית, אחה"צ, אבא הגיע מוקדם מהרגיל והכנו יחד ארוחה לכבוד אמא וכמובן לא שכחנו גם להביא זר של פרחים.

קראתי על הגילגולים שעבר היום הזה. הטענה המרכזית היתה שעם הזמן, המבנה המשפחתי עבר שינויים סוציולוגיים והיום, ראה זה פלא – האבא משתתף בגידול הילדים ובתחזוקה שוטפת של משק הבית. חייכתי חיוך עקום. כן, אה? באמת בחברה שלנו לא שמעו על הייטקיסטים שיוצאים מהבית מוקדם בבוקר, וחוזרים במקרה הטוב, ישר לארוחת הערב ולהשכיב את הילדודס (ומי הכין את ארוחת הערב, אני שואלת. מי?!)

עם כל הכבוד לשוויון, אני קוראת בקול חזק וברור: יוחזר יום האם לאלתר! ושהגברים ימצאו להם יום משל עצמם. מה ששלי – שלי. ומה ששלך? היום לא מעניין אותי. תנו לנו כבוד, קנו לנו זר של פרחים צבעוניים, הכינו לנו עוגה (גם קפה ליד יתקבל בברכה) ועשו טובה, חפשו מתכון במקום אחר. היום לא בא לי לעבוד.

אבל בסופו של דבר (או אולי דווקא בתחילתו), אמא היא רכיב בלתי נפרד מהנוסחה שנקראת משפחה. אז החלטתי שבכל זאת, אני משתפת ביום חגי גם את בן זוגי ואת הפעוט.

לכבוד היום הזה החלטתי להכין נשנוש שמותר לאכול באירועים מיוחדים והוא נכלל, איך לא, באירועים משפחתיים. בורקס! והפעם בורקס משפחתי, אחד גדול שנחתך בלי קושי לריבועים.
את הבורקס כיף להכין ביחד, כצוות. אחד מכין את הבצק (זה התפקיד שלי), אחד מרדד (זה התפקיד של בן זוגי) ואחד מועך את תפוחי האדמה לפירה (זה התפקיד של הפעוט). בסופו של דבר יש בורקס נפלא ובלגן גדול במטבח, שמזכיר לנו שמזל שיום משפחה יש רק פעם בשנה.

מוקדש לאמא שלי באהבה.

את המתכון המקורי לבורקס הזה קיבלתי מאחת המטפלות בגן של הפעוט. כשיש חגיגה בגן כולם נהנים מבורקס, במקום לדחוף עוד 3 פרוסות של משהו מתוק.

לבצק :
(תבנית תנור 40*45)
330 גרם קמח (אני מכינה מ-230 קמח לבן + 100 קמח מלא)
250 גרם גבינה לבנה
250 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
מעט מלח

אופן ההכנה:
1. מעבדים את החומרים במעבד מזון לקבל בצק אחיד.

2. עוטפים בניילון נצמד ומעבירים למקרר למנוחה של שעה לפחות.

למלית תפו"א:
1.5 ק"ג תפו"א, קלופים וחתוכים גס
50 גרם חמאה (במקור: 100 גרם)
מלח
4 שיני שום קלופות וחתוכות גס (במקור: אבקת אספטידה)
100 גרם גבנ"צ

לשדרוג (כדאי, לא להתעצל):
1 כוס זיתים קצוצים גס
בצל מטוגן או בצל יבש

לציפוי:
ביצה טרופה או 1/3 מיכל יוגורט.
שומשום

אופן ההכנה:
1. מבשלים את תפו"א עם השום, עד שהם רכים.

2. מסננים היטב ומועכים לפירה חלק. מוסיפים את שאר החומרים ומערבבים היטב. מצננים.

3. מחממים תנור ל-180 מעלות

4. מחלקים את הבצק לשניים ומרדדים דק. מניחים על התבנית נייר אפיה ועליו בצק מרודד.

5. מניחים את הפירה ובעזרת כף משטחים על כל הבצק. מניחים את הבצק המרודד השני.

6. מורחים יוגורט (כן, כן) או ביצה טרופה, מחוררים בעדינות את הבצק בעזרת מזלג ומפזרים שומשום.

7. אופים בחום בינוני 180 מעלות כ-25 דקות או עד שפני הבורקס זהוב. מצננים, חותכים וטורפים.


למלית גבינה:
אתם מוזמנים להוסיף או להוריד בכמות הגבינות הקשות

500 גרם גבינה לבנה 9% (מומלץ לנקז נוזלים)
100 גרם גבנ"צ מגוררת
100 גרם גבינת חמד (או גבניה מלוחה אחרת)
2 כפות יוגורט
2 כפות שמנת חמוצה
(אני מוסיפה 2 כפות קמח, על כל צרה שלא תבוא)
מלח

אופן ההכנה:
1. מגררים את הגבינות הקשות.

2. מערבבים את כל חומרי המלית לבלילה אחידה. אם יש צורך מוסיפים מעט מלח.

3. מרדדים את הבצק לשני עלים בגודל התבנית. מרפדים תבנית בנייר אפיה ועליו שמים עלה בצק. שופכים את מלית הגבינות ומשטחים. מניחים את העלה השני, מורחים יוגורט או ביצה טרופה, מחוררים בעזרת מזלג, מפזרים שומשום ומכניסים לתנור ל-25-30 דקות עד שהבורקס זהוב. חותכים רק אחרי שהבורקס התקרר.