אוכלים מעבר לים: שפים ממליצים על מסעדות

אם בחרתם שלא לבלות את החג באינסוף ארוחות משפחתיות, סביר להניח שלא עמדתם בפיתוי של המון ימי חופש, ארזתם לבד ופשוט התעופפתם אל מעבר לים. כדי לעזור לכם לבחור איפה לסעוד מבלי ליפול למלכודות תיירים, אספנו טיפים מועילים מאנשי אוכל מוכרים ברחבי הארץ על יעדים פופולריים כמו פריז, רומא לונדון וניו יורק.

אמריגו (Ristorante da AMERIGO)
מסעדה מכוכבת של השף אלברטו בטיני, בכפר סאביניו שבחבל אמיליה רומאנה, בלב איטליה. אני יכולה להגיד בלב שלם שזאת אחת מהמסעדות הכפריות האיטלקיות הנפלאות ביותר שקיימות. לא רק שיצא לי לאכול שם אין ספור פעמים, אלא שבמסעדה הזאת גם עבדתי במשך שנה, ולמדתי רבות על המטבח המקומי, שהשפיע עלי עמוקות. באמריגו תוכלו למצוא מנות עם טרטופו טרי במשך כל עונות השנה (שחור בקיץ ולבן בחורף). המסעדה גם מצטיינת במנות משתנות של בשר ציד טרי, שמגיע מדי יום מהיערות והחורשות הסמוכות. כמובן, אל תחמיצו ביקור בדיספנסה, המזווה של אמריגו, שבו תוכלו להצטייד ולקנות מגוון רחב של שימורים, כבושים, ריבות, רטבים, ליקרים ועוד.

דג'ולי (Djoli trattoria)
טרטוריה קסומה, שנמצאת ביישוב קטנטן בשם גוויליה. זו המסעדה של השפית ג'יליולה אוליברי, בקו פשוט, מסורתי אבל מוקפד. היא הפכה את הפסטה בעבודת יד לאמנות של ממש, ותוכלו למצוא אצלה מגוון רחב ויוצא דופן של פסטות ברטבים מסורתיים, המאפיינים את האזור של מודנה בפרט, ואמיליה רומאנה בכלל. זוהי בעיני דוגמה מושלמת לטרטוריה איטלקית אמיתית.

מאמא אנג'לינה (Mamma Angelina)
המסעדה מצויה כ-20 דקות נסיעה ממרכז רומא, והיא מקום מצוין למי שמבקש להימנע ממלכודות תיירים ולאכול עם המקומיים. בגלל ריחוקה מלב העיר, ההומה בתיירים, המסעדה מלאה עד אפס מקום רק במקומיים. והיא מתמחה בפירות ים ובדגה טרייה ומשובחת, אך גם הפסטות בעבודת יד ראויות לשבח. אני ממליץ בחום במיוחד על הפסטה עם הצדפות, ועל הדגים המטוגנים.

פיצה באפטו (pizza Baffetto)
בקרבת פיאצה נבונה, אחת הכיכרות המפורסמות של רומא המופלאה, שוכנת פיצרייה Baffetto. הפיצרייה הזאת קנתה לה, בצדק רב, מוניטין של אחד המוסדות הקולינריים המיתולוגיים בעיר. עיצוב המקום מעט מיושן, וגם השירות לא מצטיין בסבלנות יתר, אבל המגוון הרחב של פיצות דקות מפצה על הכל. מומלצות בעיקר פיצה 4 גבינות עם פרחי קישוא, ופיצה קפרצ'יוסה עם רוטב עגבניות, מוצרלה, פטריות, ארטישוק, נקניק וביצה. הן יוצאות מתנורי עץ, ונהדרות ממש. המחירים, אגב, סבירים ביותר.

15 איסט (15 east)
מסעדה יפנית מעולה אך יקרה. מוגש בה אוכל יפני, בייחוד סושי וסשימי, ברמה הכי גבוהה שיש, עם דגים טריים במיוחד. שווה להשאיר בידי השף את ההחלטה על התפריט, וללכת על ארוחת הטעימות שנקראת Omakase ומשמעותה ביפנית - אני משאיר את זה לך (I leave it to you). כלומר, השף הוא הקובע. כל מה שאכלתי במסעדה הזאת היה פשוט מצוין, והשנה היא אפילו קיבלה כוכב מישלן, שזה נדיר מאוד למסעדת סושי. לא רק האוכל ב-15 איסט מעולה, אלא גם השירות ללא דופי, מהכניסה למסעדה ועד סוף הארוחה.

יוניון סקוור קפה (Union Square Cafe)
ממש מול מאפיית לחמים החדשה במנהטן שוכנת יוניון סקוור קפה הוותיקה, שאינה מאכזבת אף פעם. הבר מדליק, נותני השירות ידידותיים במיוחד, ואפשר לבלות שם גם לכוס יין ונשנוש מעולה. בין ארוחת הצהריים לארוחת הערב אפילו מוגשת במקום קערת בוטנים ופיצוחים חמים עם מעט רוזמרין. כמובן שאפשר לשבת גם לארוחה מלאה. אני אוהב במיוחד את ההמבורגר במקום, את מנת ה- Monk fish, את ריזוטו הפטריות, או את המבורגר הטונה. בסופי שבוע, ממש דוחפים אותי מהמאפייה שלי לצד השני של הסקוור, לכוס יין של אחר הצהריים.

Vallon de Valrugues
זו המסעדה של השף מרק דה פסוריו (Marc de Passorio). היא מכוכבת מישלן, ושוכנת במלון ספא יוקרתי בעיירה רמי דה פרובנס. זכיתי לבשל במטבח של שף דה פסוריו, וגם לארח אותו לשתי ארוחות בארץ. הוא מגיש תפריט צרפתי קלאסי ומוקפד, עם מנות כמו פואה גרא של ברווז, שבלולים בתיבול אניסי, יונה צלויה על הגריל שהושרתה בחלב ולקינוח: מילפיי עם קרם בזיליקום וסורבה אפרסקים. צמוד למסעדה יש ביסטרו, שבו מגיש דה פסוריו את האוכל שלו בתמחור נגיש יותר.

Le Relais des Moines
מסעדה של השף הצעיר סבסטיאן סנג'ו (Sebastian sanjous), שעוד לא מלאו לו 30. הוא לקח דיר כבשים מהמאה ה-16, והפך אותו למסעדה, שהיא מופת של מטבח פרובנסלי. המסעדה הזו מועמדת לכוכב מישלן, ובצדק. תפריט צהריים יעלה החל מ-25 יורו, ותפריט ערב 45 יורו. סנג'ו מענג את הסועדים עם ארנב צלוי ממולא, המוגש עם ארטישוק סגול, פולנטה ומסקרפונה; ניוקי עבודת יד עם פטריות כמהין ברוטב חריף, ופילה מיניון עם קישוא ממולא בכל טוב.

פרנצ'י (restaurant Frenchie)
פרנצ'י הוא הכינוי שהודבק לשף המסעדה הצעיר, גרגורי מרצ'נד, בזמן שעבד במטבח של מסעדת פיפטין של ג'יימי אוליבר בלונדון. השם הזה ליווה אותו גם במסעדת Gramercy Tavern המפורסמת בניו יורק, והפך לשמה של המסעדה ובר היין, שהוא פתח בבית אבן קטן ברובע השני של פריז. המקום אינטימי וכמעט ביתי, אבל ניכרת בו ההשקעה והאהבה של השף למסעדה ולאוכל. התפריט המצומצם מתחלף מדי שבוע ומתבסס על קלסיקות צרפתיות עם טוויסט בינלאומי. חומרי הגלם טריים, עונתיים ונבחרים בקפידה. בר היין הצמוד למסעדה נפתח כשנתיים אחריה, והוא מציע טעימות קטנות, שרקוטרי וגבינות, במחירים לא גבוהים (כ-10 יורו למנה). זה מאפשר להרכיב ארוחה או נשנוש לפי הטעם והזמן, בליווי כוס יין צרפתי מצוין. ארוחה שלמה תעלה בסביבות 45 יורו לאדם - לא יקר במונחי פריז, ושווה כל שקל.

גאיה (restaurant Gaya)
שמו של השף פייר גארנייה הפך למותג בין לאומי עם מסעדות בלונדון, סיאול, וגאס, הונג קונג, טוקיו, וכמובן פריז. גאיה היא אחת המסעדות היותר נגישות שלו, למרות שעדיין חובה להזמין בה מקום מראש, ולהתכונן להוצאה כספית. זאת מסעדה קטנה, 30 מקומות בסך הכול, והיא מעוצבת בצבעי כחול ואפור. השירות וההגשה מוקפדים, ויש להם מנות משובחות של דגים ופירות ים. הסגנון של גארנייה מודרני, הטכניקות שלו הן של גסטרונומיה מולקולרית, והצילחות מרהיב. מי שאוהב אויסטרים, זה המקום בשבילו, כי מגישים אותם פה במגוון דרכים. טווח המחירים נע סביב 20-35 יורו למנה, ו-60 יורו לארוחה בשעות הערב, לפני שתייה ושירות.

קפה אנג'לינה (Angelina)
בית קפה מקסים, ב Rue de rivoli 226 –. לא רק שהמקום מרהיב ביופיו, הוא מגיש את השוקו הכי טעים שיצא לי לטעום בחיי. משקה שעשוי כולו משוקולד מריר משובח, ומגיע, גם בלי שמזמינים, עם צלוחית קטנה של קרם פרש נהדר. זה מקום עם המון שיק רטרואי, ציורי קיר ענקיים וכיסאות בני 100 שנה. אם אתם כבר שם, חובה לטעום באותה הזדמנות גם את המון בלאן, על שם ההר באלפים. מדובר בהר של מרנג, עם קצפת מתקתקה וקרם ערמונים. אסור לוותר.

לה ברון רוג' ( Le Baron Rouge)
בר יין, שנמצא סמוך ל- ALIGRI PLACE. המקום קטן ומקסים, ובדרך כלל מבלים בו רק מקומיים. מומלץ להגיע אליו בשבת או ראשון, כדי לערוך טעימות של מגוון יינות. לצד האלכוהול מוגשות צלוחיות גבינות או נקניקים, אבל הכי כדאי לבחור במולים טריים, ולשטוף אותם עם היין.

Los Arroces de Segis
זו מסעדה בעיצוב כפרי ומחוספס, המתמחה בפאייה. החוויה במסעדה מתאימה בעיקר לצהריים, ובמיוחד לתיירים שיש להם מעט זמן אך לא רוצים לאכול ארוחה חפוזה. סוג הפאייה (עוף, פירות ים, דגים ועוד) נבחר עם הישיבה לשולחן, ומוכן במחבת שגודלה משתנה לפי מספר הסועדים, בשיטה מסורתית, על להבה פתוחה, בתוך מטבח המסעדה. בזמן שהפאייה מתבשלת, מגישים המלצרים לשולחנות טאפאס של חמון, סלט תפוחי אדמה ולחמים שונים במילוי חוזר. לבסוף, מגיעה הפאייה למרכז השולחן. המסעדה הזאת היא חלק מרשת, שסניפיה ממוקמים ברחבי ספרד, ויש שניים מהם במדריד. שימו לב שלכל אחד מהם תפריט שונה. אני ממליץ על הסניף ב- Infanta Mercedes. הכי טעים.

Mercado de San Miguel
סן מיגל הוא אחד משווקי האוכל המפורסמים בספרד, ובעולם בכלל. מדובר בשוק ששופץ לפני כ-10 שנים, וקם לתחייה מחדש. המקום מציע חוויה מסורתית, ססגונית ואותנטית מאוד. השוק פועל במתכונת של דוכני אוכל מוכן, ולא מציע רק חומרי גלם לקנייה הביתה, לכן הוא מתאים לתיירים שמחפשים מקום מגוון וטרי, לטעום בו שלל מנות מקומיות. ליד הנקניקים, הדגים, הגבינות, הפירות והירקות, מוצאים מסעדות ודוכני אוכל קטנים, שמבשלים על בסיס התוצרת של השוק. יש שם גם ברים, בתי קפה חנויות ספרים וכלים, ואפילו דוכן של אויסטרים טריים ושמפניה. מומלץ לבקר בשוק ולטעום בכל שעות היום, אם כדי ללגום קפה של בוקר, בירה של צהריים, או יין בשעות בין הערביים. פנינה קולינרית אמיתית.

bubo
קונדיטוריית בוטיק, שצמוד לה שוכן בית קפה עם בר קטן. הקינוחים במקום מדהימים, מהמובילים בברצלונה, ומוגשים בפרזנטציות מרהיבות. המקום מעוצב כמו חנות אופנה בוטיקית מדליקה, והמקרונים שלהם פשוט חלומיים.

El Vaso de Oro
טאפאס בר מקומי בשכונת barceloneta שליד הים. הטאפאס בר הזה מאכיל בעיקר מקומיים, וזה כל הכיף. מומלץ להגיע אליו בשעות הצהריים, קצת לפני הסייסטה המסורתית. בכל מקרה, לא לפספס את נקניקיות הדם שלהם.

וולסלי (Wellesley Restaurant )
זהו ללא ספק הבראסרי הטוב בעולם. החלל והעיצוב - בין המרשימים ביותר שיש. השירות זהה לשל מסעדה מכוכבת מישלן, והאוכל הוא של בראסרי, על כל הקלאסיקות של הז'אנר. אני אוהב לאכול שם ארוחת בוקר מפנקת, עם המון מאפים מעולים.

ריבר קפה (river cafe london)
בעיני זאת מסעדה איטלקית מושלמת, אבל לא כזאת שמגישה לזניה ורביולי גבינות - אלא אוכל שמושפע מאזורים שונים של איטליה, עם דגש חזק על עונתיות וחומרי הגלם הכי טובים שניתן להשיג. הריבר קפה הוא מקום עם אופי, והוא מצוין לארוחת צהריים. יש בו טאבון עצים מרשים, כך שכל מה שזורקים לתוכו יוצא נפלא. חוץ מזה, שווה לטעום את אחד הקינוחים המפורסמים שלהם - עוגת נמסיס מדהימה.

tapas brindisa
ברינדיסה היא מסעדת טאפאס שמחה בבורו מרקט. יש בה היצע גדול של יינות מעולים בכוסות, ולצדם חמון חוזליטו, שנחשב ה-דבר בקרב מומחים לעניין. באופן כללי, מדובר במקום של אוכל כייפי באמצע היום.

מקסוול (Maxwell)
המסעדה מצויה בתוך מבשלת בירה ותיקה, והמקומיים מספרים שזאת מסעדה של אנשי הבוהמה המקומית. המון יצירות אמנות תלויות על הקירות במקום, אבל גם האוכל פה מדבר בעד עצמו - בייחוד מנת הדגל המפורסמת, של ברווז ברוטב פלפל שחור, שאסור להחמיץ.

Café berio
בית קפה, שנפתח בשנות ה-30 של המאה הקודמת. אמנם לא נעים לחשוב על התקופה האפלה שבה הוא נפתח, אך למרות זאת, מדובר במקום שנעים במיוחד לשבת בו בחוץ בימים חמים. אסור לפספס את מגוון המאפים הענק, ואת הגלידות המצוינות המוגשות בו.

CHOCOLATE LINE
חובבי המתוק שמגיעים לברוז' ייהנו במיוחד מהחנות הזאת, שכבר הפכה לרשת. CHOCOLATE LINE שייכת לשוקולטייר הצעיר דומיניק פרסון, והיא מציעה מגוון פרלינים בשילובים אקזוטיים, כמו וואסבי, תבלינים שונים וצ'ילי. זה שוקולטייר שעושה כבוד לשוקולד הבלגי המפורסם. לא לפספס.

De Karmeliet
בברוז' שוכנת מסעדת 3 כוכבי מישלן, מהטובות באירופה, שדורגה לאחרונה ברשימת 50 המסעדות הטובות בעולם. מבנה המסעדה שימש בעבר ככנסייה, ושופץ למסעדה מפוארת. סמוך למסעדה יש גם ביסטרו קטן ונגיש יותר, בשם Bistro De Refter. למרות אופציית הביסטרו, אם כבר הגעתם עד לכאן, שווה להשקיע בחוויה המלאה, עם ארוחת טעימות, שכוללת יין ועולה 230 יורו לאדם. הארוחה מייצגת את המטבח הפלמי החדש, שזוכה לאחרונה לתהילה בעולם: מתחיליםבשמפניה ומתאבנים בטרקלין המסעדה, ואז עוברים לשולחן, לסדרה של מנות בהגשה יפהפייה ויצירתית, על כלים מדהימים. לחובבי הז'אנר, אסור לפספס את מנת בטן החזיר והקלמרי, וגם לא את הצלחת הנהדרת של הגבינות המקומיות.