המוסד: המחבוא של אדי

שנת הקמה: 1979

בעלות אז: אדי חץ

מנהל היום: אשלי חץ

אז בתפריט: פילה ברוטב פלפלת, פילה דיז'ון.

היום בתפריט: מגוןן מנות רחב מאוד. החל ממתאבנים למיניהם, פירות ים מגוונים כמו שרימפס וצדפות, שלל מנות דגים, בשרים, פסטות ועוד. הרטבים קבועים, חלקם מוקרמים: רוטבי שום ועגבניות, רוטב פטריות, פלפלת, פילה הוואי עם אננס וברנדי, ועוד מנות שמחזירות את הסועד לעבר.

אדי חץ עלה ארצה מארה"ב ב-1975 והתמקם בירושלים, שם הכיר את בתיה, שלימים הפכה אשתו. שם פתחו השניים את מסעדת ההמבורגרים הראשונה בירושלים. אלא שהקור הירושלמי הפריע לו, והוא נדד עם אשתו דרומה, לאילת, בחיפוש אחר אקשן. באילת שכר מקום ושוב פתח בו מסעדת המבורגרים. אחר כך החליט לפתוח מסעדה של ממש, וקנה מקום בקרבת הרחוב הראשי של אילת דאז, אשר שימש כהוסטל לנשים בודדות. המסעדה החדשה הציעה מטבח אמריקאי-צרפתי, ולא עבר זמן רב והמקום החל לצבור מעריצים. ב-1999 הפסיק אדי לבשל, ובתיה, אשתו, נכנסה במקומו למטבח. בשנים האחרונות מפקח על העניינים בנם, אשלי.

המסעדה המשפחתית נפתחה אמנם במיקום מרכזי יחסית, אבל מי שלא היה אילתי – לא היה לו סיכוי למצוא אותה. זאת הסיבה שהמסעדה קיבלה את השם "המחבוא של אדי", ושם המקום הפך לחלק מהדי אן איי שלו. לא רק שמדובר במקום מרוחק מהים, אלא שבשנותיו הראשונות גם לא היו לאנשים טלפונים חכמים שיעזרו להם במשימה, ולקוחות תועים רבים איבדו את דרכם. עד כדי כך היה בעייתי המצב, שתקופה ארוכה שילם אדי לאדם מיוחד, שיעמוד עם פנס על הכביש הראשי ויסמן לאנשים את הדרך למסעדה.

בתחילת דרכה היתה המסעדה נווה מדבר עבור האילתים. לפני תקופת לבלוב המלונות היו בעיר רק ים, חול והרים, והינה פתאום צצה לה מסעדה, שהגישה בשר אמיתי. רבים מתושבי אילת באותה עת היו אמריקאים וקנדים, שבנו בסיס צבאי באזור. פתיחת המסעדה נעשתה בסגנון ניו יורקי, עם קהל של אמריקאים וקנדים, שבמשך שנים היו קהל הלקוחות העיקרי של המקום. כל המלצריות היו שבדיות, והמסעדה הייתה מפוצצת מרגע פתיחתה. כבר מהשעה 6 בערב השתרך תור ארוך מול הפתח, מסורת שנשמרה עד שנות ה-90. הישראלים החלו לבוא ב-1984, כשנבנה בה הבסיס הצבאי, ובהדרגה גם המלצריות התחלפו בישראליות דוברות עברית.

עד שנות ה-90 הייתה מסורת נוספת במסעדה. ביולי-אוגוסט היו בעליה סוגרים אותה, וכל המשפחה היתה טסה לחודשיים של חופש. מלחמת המפרץ שינתה את כל התנהלות במסעדה, והלקוחות נעלמו. אלה שכבר הגיעו – באו עם מסיכות אב"כ. בינתיים גם הוקמו מלונות חדשים, נפתחו הרבה מסעדות, התחרות הפכה קשה יותר והתורים התקצרו. עם זאת, עדיין אפשר ליפול על ערבים שקשה להשיג בהם מקום אם לא הזמנתם מראש.

אדי מעולם לא למד לבשל, אבל היו לו אינסטינקטים קולינריים טובים. בהמשך גילה גם בנו, אשלי, זיקה חזקה למטבח. הבסיס לבישול שלהם היה שימוש מרובה בבשר ופירות ים. עם הזמן נוספו גם מנות כמו סביצ'ה וקרפצ'ו, וממדיו של התפריט גדלו. גם הצריף הקטן, עם 40 מקומות הישיבה, גדל והשתנה. כיום יש בו מספר חללים, והוא מכיל עד 110 מקומות.
יש למסעדה קהל לקוחות קבוע מכל רחבי הארץ, שמופיעים בה מדי חופשה באילת. יש גם כאלה שעזבו את הארץ, אבל בחופשות מולדת מקפידים לבוא למחבוא. גם האילתים באים, לארוחות שגרה או לאירועים מיוחדים כמו ימי הולדת והצעות נישואין.

אחד הערבים שהפכו למיתולוגיה היה הערב שבו הדיקסי צ'יקס, להקת הקאנטרי האמריקאית, באה להופיע באילת. הסאונד היה גרוע וההופעה הייתה כושלת, ובנות הלהקה באו למחבוא, מאוכזבות. אחרי שהאילתים שמעו על כך, הם הגיעו בהמוניהם, והמסעדה הייתה מפוצצת. בנות הלהקה התחילו לנגן אחרי הארוחה, ושרו במשך 40-50 דקות. היה להן חשוב לתת הופעה טובה באותו ערב, והן החליטו להופיע דווקא כאן. הערב הזה זכור עד היום על תושביה הוותיקים של אילת, ועל אדי במיוחד.

מנת הדגל של המקום נותרה מאז פתיחת המסעדה: פילה דיז'ון. פילה בקר עם סוכר חום וחרדל - שהיה חידוש בזמנו. בהמשך המנה הזאת אומצה במסעדות רבות נוספות בארץ. נכון, תפריט המסעדה נותר נאמן לשנות ה-80, אבל כשהביצוע מוקפד, המסעדה מצליחה להוכיח, שגם עמוק אל תוך שנות האלפיים, הסועדים ישמחו תמיד לסטייק מוקרם, מנות ענק ותפריט גדול.

שילוב של אוכל טוב, מחירים סבירים ויחס חם ללקוחות.

להיכנס לעסק כשיש מספיק כסף. לא רק לפתיחה, אלא כשיש חמצן לתקופה ארוכה.

המחבוא של אדי. רחוב אילות 8, אילת. 08-6371137. שעות פתיחה: א'-ו' 17:30-23:00 שבת 14:00-23:00. לא כשר.


עוד מקומות שהם מוסד:
המוסד: בארוד, מעוז האוכל הספניולי
המוסד: קופי בר