מתחם שרונה, צהריים, שבוע שעבר. רוב העסקים אינם פועלים עדיין. כמה מהם עובדים כרגע בערב בלבד. ליטל איטלי, המתחם החדש שבניהולו הקולינרי של השף יוגב ירוס, הומה אדם. ארבעה מוקדים שונים במתחם: בר יין ומסעדת בשרים, הפועלים שניהם בערב בלבד; צ'יקטי מעדניה ממנה ניתן לקחת אוכל בארגזי עץ קטנים ולנשנש על הדשא בחוץ וטרטורייה.
באנו לאכול בטרטורייה. גילינו שנכון לעכשיו היא פועלת בחוץ בלבד. התפאורה מורכבת מהמבנים הטמפלרים המשופצים, המדשאה המטופחת במקום ורחוב קפלן ההומה, בואך מחנה מטכ"ל. אלו רגעי חסד נדירים של אביב בתל אביב. נעים להיות בחוץ, גם אם תחת שמש. שבועיים-שלושה והשמש תתחיל לתת בראש, או אז צריך יהיה, מן הסתם, לשבת בפנים במשך היום.
שלושה גורמים מעורבים בהפעלת ליטל איטלי: קבוצת 141 (האחראית, בין היתר על ויקי כריסטינה במתחם התחנה), גיורא אשכנזי (N&G) והשף ירוס שהיה שותף ואחראי לאוכל במל ומישל. כשהשותפות מתחלקת בין כמה גורמים, גם הסיכון מתחלק וקטן; ובכל זאת, מדובר במיזם שאפתני במיוחד שכולו תעוזה: שתי מסעדות, בר יין ומעדניה זה המון. ההשראה מגיעה ממתחם גדול בשם זהה בניו יורק. נעים שיש מיזמים שמקצרים את המרחק מקפלן, פינת בית מפעל הפיס, למנהטן, ניו יורק; ובכל זאת, האוקיאנוס המפריד בינינו לבין התפוח הגדול איננו גאוגרפי בלבד. במקום שבו שבע מכל עשר מסעדות נסגרות תוך שנתיים, מתחם הכולל ארבעה בתי עסק הוא מהלך המעורר השתאות וחשש ברור.
אין המון שולחנות בחצר הטרטורייה של ליטל איטלי, הבאזז על שרונה מתחיל לצבור נפח, והכיסאות כולם מאויישים. טרטורייה בטרמינולוגיה האיטלקית היא מסעדה שהאוכל בה בסיסי ולא יומרני. תפריט הצהריים שהוגש לנו כולל דף אחד ובו 5 אופציות אנטיפסטי, קצת יותר מזה 'פרימי' וזהו. 'פרימי' בז'ארגון האיטלקי הן מנות הביניים, אלו המוגשות בי האנטיפסטי ל'סקונדי' העיקריות. קטגוריית ה'פרימי' כוללת בעיקר פסטות, על הטיותיהן. בתפריט ה'פרימי' של ליטל איטלי יש אופציות פסטה, מנת דג, מנת עוף וזהו; לאמר: כאן אוכלים מהיר ובסיסי. התמחור 41 עד 49 שקלים לפסטות; 51 ו-54 לעוף ולדג מלמד שמדובר במנות לא גדולות. מה שבכל מקום אחר בעיר היה מוגדר בעצם כמנות ביניים.
פורמולת הצהריים כוללת לחם עם שמן זית/בלסמי ומשקה לבחירה למזמינים עיקרית. תפריט הערב שונה במקצת בתכניו אבל דומה בקונספט הבסיסי, כמו גם במחיריו. זוהי בחירה שמייצרת פיצול ברור בין הערב לצהריים: 90-95 שקלים, שזה מה שמשאירים על אנטיפסטי ו'פרימי', הם די מעט כשיוצאים לארוחת ערב אבל די הרבה כשיושבים לחטוף משהו חסר יומרה בצהריים. זוהי, בעצם, עסקית נטולת עסקית.
הזמנו אנטיפסטי: ויטלו טונאטו (39 שקלים) וקרודו די פשה (43שקלים). במנת הויטלו היו נתחי עגל קרים, רוטב איולי טונה וביצה חצי קשה. במנת הקרודו פרוסות מוסר ים, קרמל חריף, הדרים ויוגורט בפאלו. שתי המנות היו טובות מאד. לא יומרה ולא מורכבות היו שם. פשטות היא שנתנה את הטון הברור; אבל זו הייתה פשטות צלולה, חדה ומדויקת שהעידה על שימוש בחומרי גלם טריים וראויים, תבונת החיבור ביניהם ויד קלה ומיומנת במטבח.
בשר העגל היה אדמדם במידה, רך דיו וטוב. רוטב האיולי-טונה היה מעודן יחסית לרוטב הקלאסי של מנה זו, שמרגישים בו בעוצמה את חמצמצות הצלפים. הביצה הייתה תוסף חלבון ראוי לאנשי הלאנץ', הממהרים לעמל יומם. הדג ב'קרודו' היה טרי וטוב. המשחק שבין חמצמץ הדרים חד, חמצמץ יוגורט ענוג ומתקתק-חריף (הקרמל) יחד עם רעננות הדג עשה את זה. זו הייתה מנה שהחיבור בין מרכיביה המעטים יצר מורכבות עדינה וטובה.
בורי צרוב על העור (54 שקלים) ו'פולו א-לה דיאבולה' (51 שקלים) היו מנות ה'פרימי' שלנו; עיקריות הארוחה. 3 פילטים קטנים, צרובים במדויק, הגיעו על מעין מרק על בסיס עגבניות, שהיה עמוק טעמים, עוקצני בטעמיו ועם תפוחי אדמה ושומר טעימים. במנת הפולו היו נתחי פרגית צרובים על פולנטה. גם זו הייתה מנה נחמדה שבוצעה היטב. להלכה, כולה פרגית אבל נגיעות נכונות של פפריקה מעושנת והדרים, בתוספת מגע הפריכות שך העור הפכו אותו לחביב. פולנטה מועשרת בציר עוף היו שם, במינונים מוגברים, כדי שאיש לא ייצא רעב חלילה.
קינחנו ב'באבא או לימונצ'לו' (29 שקלים), הווריאציה של השף ירוס על קינוח 'באבא או רום', עם לימונצ'לו. הפיננסייר היה נחמד, כמותו גם הקרם הענוג, שהיה שזור במרנג. לימונצ'לו הוסיף לכל מערך המתוק הזה את הטוויסט החמצמץ-אלכוהולי. חביב.
היה נעים וטעים בטרטורייה של ליטל איטלי. אוכל פשוט אבל מוקפד ומלא חן. אין ספק, יוגב ירוס יודע גם יודע את עבודתו. כאמור, במונחי ערב, מקדם ה-Value for money כאן מוצלח במיוחד. במונחי צהריים, למרות הפרגון החד משמעי, הרבה פחות. תשעים ומשהו שקלים על אנטיפסטי ו'פרימי' של צהריים, זה הרבה; גם אם מקבלים בדרך שתיה קלה ולחם.
החבורה המנהיגה את המקום, המורכבת רובה ככולה מאנשים שיודעים דבר או שניים על הביזנס, תהיה חייבת למסד פורמולה כלשהי אם ברצונה להפוך את פרק הצהריים בטראטוריה למוסד חי ובועט. בתוך התחרות ההיסטרית ההולכת ומתהווה בפתח, לא יהיה להם קל. מאידך, אם איכות האוכל בטרטורייה משקפת את הרמה שתעמוד על הפרק בשאר מתחם ליטל איטלי, יהיה שם טעים.
ליטל איטלי. רחוב קפלן 20 תל אביב. 03-6979000. לא כשר
לכל הטורים של אבי אפרתי
