עונת התאווה

עכשיו כשהשווקים מוצפים בתאנים והפסיפלורה מככבת במיצים, קינוחים ומרגריטות, מעניין לגלות שהתאנה הירוקה היא ארצישראלית, אך השחורה באה בברזיל ושפסיפלורה, בנוסף לטעמה המופלא, גם עוזרת למתקשים לישון.

הפסיפלורה הידועה בשמה פרי התאווה (passionfruit) כבר הפכה פופולרית בארץ ומופיעה בסורבה, מיצים וקינוחים רבים. היא בעלת מרקם וטעם מיוחד ומתוק. מי שנופל קורבן לטעמה מתאהב בפרי לנצח, ככה זה שמתעסקים עם תאווה.
גודל הפרי בדרך כלל כביצה גדולה, וצורתו אובלית או כדורית. צבעו כתום-חום או סגול בהיר-אדמדם. קליפתו, דווקא כאשר הוא בשל, היא מקומטת ומכווצת, בעקבות התאדות המים. לא בכדי מכנים אותו בניו-זילנד "הפרי המקומט" (wrinkle fruit).
אם אתם מכירים אנשים שבחצר גינתם צומחת לה פסיפלורה אתם בטח יודעים שפסיפלורה לא קוטפים, אלא אוספים את הפרי הנושר על הקרקע, כאשר אז הוא מוכן ובשל.
הכי טעים - לחצות בעזרת סכין ולאכול בכפית . אפשר גם לעשות חריץ ו"לשאוב" את התוכן הצהוב ישירות אל החיך.
איך לשמור? ניתן לאחסן למשך שבועות אחדים במקרר, מומלץ בשקית ניילון.

בישראל מגדלים כיום מעל 150 דונמים של מטעי פסיפלורה, מהנגב ועד ראש הנקרה, בעיקר מזן חדש שטופח ופותח במכון וולקני בארץ. זן זה המכונה passion dream, צבעו אדמדם, והוא הכלאה בין שני מיני הפסיפלורה ונהנה מכל יתרונותיהם.

פרי הפסיפלורה נטול כולסטרול, ויש בו כמות גבוהה של ויטמינים A B, C ו-E. משמש מקור מצוין לסיבים תזונתיים. דל בנתרן. מהווה מקור טוב לברזל ולאשלגן.
ב-100 גרם פרי כ-70-50 קלוריות. ב-1 ק"ג כ 12-10 פירות.
הפרי טוב במיוחד לילדים ולאנשים עם בעיות שינה: נחשב למרגיען טבעי, המשפר את איכות השינה אם אוכלים פרי לפני שהולכים לישון.

התאנה ללא ספק מתחרה על הכינוי פרי התאווה, והיא מקומית ומשלנו.
היא נמנית על שבעת המינים בהם התברכה הארץ ומולדתה במזרח אגן הים התיכון. עוד בימי קדם הירבו לגדלה בארץ, בעיקר בהרי הגליל ובהרי ירושלים. התאנים עדיין נפוצות בהרי חברון, בירושלים ובגליל.

התאנה פורחת כל הקיץ, ופירותיה מבשילים בסופו.
הזנים המקומיים הם בעיקר זנים ירוקים, שחלקם מקדימים כבר בתחילת האביב והם נמצאים בשווקים במשך כל הקיץ.
לאחרונה נוספו בארץ הזנים השחורים, שמקורם בברזיל, צורתם מוארכת וטעמם ארומתי במיוחד. יתרונם בכך שהם נותנים שני יבולים בשנה, באביב ובסתיו המאוחר, וכך ניתן לשווקם בגל ראשון, אפריל-יוני, ובגל שני, יולי-דצמבר.

פרי התאנה מצטיין ביופיו, בטעמו ואף בערכו התזונתי. הפרי עשיר באשלגן, בסידן ובייחוד בברזל. מכינים ממנו גם שימורים, ריבות ודבש-תאנים.