פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      צ'יריפום: מסחריות גסה

      אין עוררין על כשרונו של אבי לוי לבשל אוכל טעים, אבל במסעדת צ'יריפום החדשה שלו בת"א נתקלים במעט מדי מהיכולת הזאת. אבי אפרתי מתאכזב מארוחה עממית שיוצאת יקרה מדי

      .

      מסעדת צ'יריפום (יח"צ)
      צ'יריפום (צילום: יח"צ)

      צ'יריפום הוא בית האוכל החדש של אבי לוי, מנצח מאסטר שף בעבר ובעליה של "המוציא", מסעדה אלג'יראית בירושלים. השימוש בביטוי "בית אוכל" להבדיל ממסעדה, לתיאור המקום, איננו מקרי. לצ'יריפום לא באים כדי להעביר שעתיים רומנטיות או אינטימיות בזוג לעת ערב וגם לא בחבורה שמחפשת קצת זמן איכות יחד, לצד האוכל. גם מפגשי צהריים נינוחים אינם העניין. לכאן באים להעמיס. רוצים להמשיך ביחד גם לאחר האוכל? המשיכו לדרינק או קפה איפשהו בסמוך.

      ההבהרה מהפסקה הקודמת משמעותית בהתייחסות לצ'יריפום. מדובר לכל היותר במזללה עממית, מזנון פיתות שמנסה לתת במגניבות, עם עיצוב סמי עדכני ואלכוהול על הדרך. מצד שני, ממזנון מצפים למחירים של מזנון וכאן מתחילה הבעיה. המחירים נוסקים הלאה וצפונה מהצפוי.
      הגענו באמצע השבוע, בעוד יום בלתי נסבל של אוגוסט 2015, שבו גם הליכה של 200 מטר בצהרי היום מותירה אותך מעולף. המזגן בפנים יעיל ולפחות לא יושבים ברחוב.

      חומוס דגים במסעדת צ'יריפום של אבי לוי (יח"צ , צילום: אנטולי מיכאלו)
      חומוס דגים במסעדת צ'יריפום (צילום: אנטולי מיכאלו, יח"צ)

      בתפריט כמה סוגי חומוס, כמה סלטים וקטגוריית "סינייה" ובה שפע אופציות בשר, חלקן בפיתה. רצינו להתנסות בכמה שיותר ופתחנו בחומוס דגים (44 שקלים) ובסלט עלי בייבי (34). החומוס היה מהסוג הלא גרגירי ולא דחוס. טעמו לא היה רע וכמה נתחי דג בס שטוגנו בבלילה ישבו מעליו. זו הייתה מנה סבירה באיכותה אבל תפקידה בכוח לא היה לגמרי נהיר. נכון שכראשונה היא הייתה מעט כבדה. מאידך, ללכת עליה כעיקרית לצהריים זה לא לגמרי מספיק.

      סלט עלי הבייבי, עם חסה ופלפלים קלויים ברוטב ויניגרט, היה היציאה היותר ביזארית של הארוחה. סתמי לחלוטין, לא מתחבר לאף אחת מהמנות המוגשות במקום, עם ויניגרט מתוק מסגנון עדות הרטרו. אמנם לחכנו את העלים עד תומם, מחמת הצורך ברכיב סיבים בארוחה; אבל רבאק, זו לא מנה שיש לה מקום במזללה של בשלן מוערך.

      מקטגוריית הסינייה הזמנו טפייה (55 שקלים) – פיתה ממולאת בטלה ולימון כבוש ו"חריימה" (58 שקלים) – שקדי עגל בבישול ארוך בתוספת אפונה.

      הגיעו המנות כל אחת מהן עם פיתה טרייה שנאפית במקום ומלפפון חמוץ, במגשים גדולים. פרזנטציית עממיקו מעוצבת היטב. הטפייה הייתה טעימה. הגדרתה תוכן הפיתה כ"טלה" כפי שנכתב בתפריט אינה חוטאת לאמת אמנם, אבל היא מתארת אותה בחלקיות בלבד. בדמיוננו פיללנו לנתחי טלה צרובים או בגריל. הגיע תבשיל על בסיס בשר טלה טחון עם לימון כבוש. מחד, זה היה תבשיל טעים בהחלט. עמוק, עשיר ומתובל בידי טובה. מאידך, היה שם די מעט תבשיל. חלקים ניכרים מהפיתה נותרו ריקים. האם זו מנה עיקרית ראויה בצהרי היום לאיש הרעב שזקוק למספיק חלבון כדי להמשיך בעמל יומו? חד משמעית: לא. האם זו מנה שעומדת בערכי Value For Money סבירים כלשהם? שוב - לא.

      מה שהוגדר כחריימה שקדי עגל התגלה כתבשיל טעים למדי, ובו רוטב אדום עשיר, שמנוני כדבעי, כי ככה זה עם אוכל אלג'יראי, ומעט מאד שקדי עגל. אפונה מבושלת בכלי הגשה ביתי אמורה הייתה לספוג את הרוטב.

      צ'יריפום (מערכת וואלה! NEWS , אנטולי מיכאלו)
      לוי בצ'יריפום (צילום: אנטולי מיכאלו)

      ב"דיל" הצהריים של צ'יריפום מקבלים גם כדור גלידה וצ'ייסר זעיר עם עראק מתובל לקינוח. הגלידה סבלה ממתיקות יתר . העראק היה מתוק ועם תיבול יתר. הזמנו גם בסבוסה (29 שקלים) ומה התאכזבנו לגלות שהייתה סטנדרטית ונטולת טאץ' עם יבשושיות תמוהה משהו.

      אם מתעלמים מהאחרונות ומהסלט, אפשר לומר שהאוכל לא היה רע. פשוט, עממי, מלא שמן אבל בסדר מסוגו. לא מסעיר אולי אבל בסדר. מאידך, מסחריות הקונספט מוחשית לא פחות אף היא. הרבה "מסביב", פרזנטציה ועיצוב שמנסים לתת במגניבות; מעט מהדבר עצמו. התמחור מתון לכאורה בלבד. בפועל, בשקלול ערכי תמורה לכסף, הוא אינו שווה לכל נפש כלל.

      אפשר לומר זאת גם כך: נכון, תבשיל הטלה הטחון בלימונים כבושים של אבי לוי עולה על שווארמה ב-35 שקלים באיכותו. אבל לאלו הצריכים באמת לשבוע ולא רוצים/יכולים להוציא המון, נכון יותר בכל זאת לבחור באופציה השנייה.

      יש משהו מתעתע בפתיחים, בגלידה ובצ'ייסר הנוספים למנה. הם יוצרים, לרגע, תחושה של נדיבות בבחינת "אכלת ב-55 שקל" וקיבלת גם וגם וגם". בפועל, זו קצת מראית עין. בעיקר כי אם לא מתכוונים להתמלא בסתם עוד פחמימות, אלו אינן עיקריות מספקות. אם מזמינים בנוסף אליהן עוד מנות מתקבלת ארוחה יקרה מידי, שברור שתמחורה מופרז בכל מובן.

      כל המלצריות בצ'יריפום מסתובבות עם אזניה ומיקרופון באמצעותו מתקשרים אנשי הצוות בינם לבין עצמם. זה כנראה עוזר מאד לצוות להתנהל בחלל ההומה והרועש. מאידך, זה הופך את המפגש של הסועד עם הצוות לנעים קצת פחות. אף אחד לא אוהב לדבר למלצר שמקשיב במקביל למישהו אחר. ייתכן שזו מטאפורה לא רעה להמחשת הנעשה בצ'יריפום.
      אפשר לנסח זאת גם כך: אין עוררין על יכולתו של אבי לוי לבשל אוכל אלג'יראי ביתי טעים. חבל רק שבתוך מעטפת הקונספט המהודק כל כך של המקום נתקלים במעט מידי מהיכולת הזו. צ'יריפום היא מזללה שמעלה על נס את הלב והנשמה אלא שההיבטים המסחריים שלה נוכחים בגסות רבה מידי.

      צ'יריפום, אחד העם 29, פינת יבנה, תל אביב. 03-6200022.כשר

      לכל הביקורות של אבי אפרתי

      חשבון במסעדת צ'יריפום של אבי לוי (מערכת וואלה! NEWS)