רפאל: עסקית היוקרה הטובה ביותר בישראל

כמעט שנה וחצי חלפו מאז הדרמה במסעדת רפאל. תקציר, לטובת אלו ששכחו: באפריל 2014 סגר רפי כהן את רפאל, תוך השמעת טענות קשות אל חברת המיחשוב ועובדי צוות השירות במסעדה. כהן התחייב שהמקום ייפתח מחדש תוך עשרה ימים. זמן לא רב לאחר הפתיחה המחודשת כהן התמוטט בביתו. המסעדה המשיכה לעבוד. הפרסומים בתקשורת הביאו לירידה דרמטית בתפוסת המסעדה ולהפסדים. חששות רבים הועלו אז בנוגע ליכולתה של רפאל להמשיך ולהתקיים. עוד זמן עובר, כהן משתחרר וחוזר למפעל חייו.

אכלתי פעמיים ברפאל במהלך הדרמה ההיא. ימים מספר לפני אשפוזו של כהן וחודש לאחר השקתה מחדש של רפאל, לאחר חזרתו של כהן. בפעם הראשונה אפשר היה, בדיעבד, לחזות את מה שהגיע ימים מספר לאחר מכן. בשנייה, המצוינת, שסוקרה במדור זה, מפעים היה לראות את כהן ורפאל חוזרים לעצמם, כעוף החול ממש.

שנה ושלושה חודשים לאחר הארוחה ההיא, קפצתי לשם שוב. כמי שכבר אכל בעבר מיני ארוחות ברפאל, מופלאות לצד סבירות ותו לא, אני ער למימד חוסר היציבות הפוטנציאלי. רציתי לנסות להבין מה קורה שם אחרי הסערה, כששקט תעשייתי אופף את רפאל, המתנהלת כמעט מתחת לרדאר. כמי שלא חסך את שבטה של המסעדה בפאזות הפחות טובות שלה אבל גם מוקיר את היכולות, האיכויות כשטוב שם, קיוויתי מאד לגלות אותות לשקט ויציבות; לאכול שוב ברפאל עם רפי על הסוס.

הגענו בצהריים. כשרפאל במיטבה, יש מעט מאד, אם בכלל, דילים בתל אביב ראויים יותר מהעסקית שם. 125 שקלים קונים ראשונה ועיקרית בתוספת לחם/פוקצ'ה ושמן זית/חמאה. הלחם, הפוקצ'ה, שמן הזית והזיתים; כל אלו היו טובים כתמיד.
ראשונות: פסטרמי עגל מעושן עם חרדל וירקות כבושים ומקרל בכבישה עדינה שם שמן זית, בצל וירקות. מנת הפסטרמי, בנתחים דקיקים על בוצ'ר גדול, הצטיינה. בשר מצוין, בצבע הנכון, עם עישון מתון מאד וחמוצים טובים להפליא ליד. יופי של מנת פתיחה. מנת המקרל היתה טובה אפילו יותר. נתחי דג נהדר ממש, שכל מה שרוצה האדם הסביר לאחר הנגיסה הראשונה זה לצרוך מהם עוד ועוד, עם תוספת ירקות-בצל-שמן זית ברמה הכי גבוהה שאפשר למצוא בישראל. זו הייתה מנה של חומרי גלם נטו, שהפליאה באיכויותיה.

היה חם ורצינו ים. הלכנו על דג ים צלוי בשמן זית עם סלקים צלויים ו-ויניגרט פרובנסלי וקבב לוקוס וטורו טונה בויניגרט חם של ירקות שרופים באש וכוסברה. שתי מנות על בסיס דגים, רק כשעיינו שוב בתפריט שמנו לב שהלכנו על פעמיים ויניגרט; אף אחת מהן לא הרגישה בחיך כמו רעותה.

פילה מוסר הים, טרי שבטריים וצרוב בדיוק רב, היה מצוין. בויניגרט הפרובנסלי היו גם עגבניות שהעניק לו מידה חמצמצות-מתיקות מעודנת. הסלקים השלימו מנת ביסטרו מוקפד מצוינת בכל פרמטר. תערובת הלוקוס וטורו (בטן) הטונה בקבב הדגים הייתה טעימה להפליא. הוויניגרט הפעם היה עז וחמצמץ יותר, הכוסברה הוסיפה רעננות. ארבע הקציצות הנדיבות בגודלן, שהיו במרקם הנכון ובמידת העשייה הנכונה, נטרפו במהירות עצומה. זה היה פשוט טעים-טעים.
הקינוח בעסקית הצהריים מתומחר בנפרד ועולה 48 שקלים.

חלקנו קרמה וניל, פרי אדום ומרנג (48 שקלים) – קרם וניל עם פירות יער שטרוייזל שקדים ומרנג. כל הרכיבים היו טובים, זו הייתה מנה נחמדת שלא יכולות להיות אליה טענות. את ההתפעמות שסחטו ממנו כל המנות האחרות עד כה היא לא הצליחה לייצר.

אז רפאל, כמה נעים לכתוב את זה, נראית במצב ראוי וטוב. התמורה שהאוכל שם מספק עבור 250 שקל בצהריים היא לא פחות ממרהיבה. לא מדובר באוכל יצירתי אבל חומרי הגלם הם הכי טובים שתמצאו, חיבורם אלו לאלו משדר קלאסיות מהסוג הים תיכוני וההקפדה בביצוע לא פחות ממופתית. משמח כל כך לגלות את היציבות הזאת ומהנה כל כך לאכול. עכשיו, כשמול ים מצויה בסיטואציה שניתן אולי להגדירה כנבצרות, גם אם זמנית, רפאל בוודאי מספקת את עסקית היוקרה הטובה ביותר בישראל נכון לכרגע.


רפאל. רחוב הירקון 87, תל אביב יפו. 03-5226464. לא כשר