כלים שלובים: מה קורה כשרוקנ'רול נכנס למטבח?

עדת הטבחים המאמינים בסצנת המטאל הישראלית חיה ובועטת. הבסיסט של להקת ה'יהודונים' הוא הסו שף של מסעדת 'אואזיס', הגיטריסט של Eternal Gray הוא הבעלים של 'לה קרנה', הסולן של leafter היה הסו שף של ניר צוק ואחד מגדולי הקונדיטורים בישראל מתופף ב-stash ומבשל ב'ביסקוטי'. ארבעתם התאחדו כ'band of chefs' הרכב מאולתר לשיחה והופעה מיוחדת באולפן, על כל מה שמחבר בין עולם הגורמה והרוק הכבד במחוזותינו.

כל המחוגים של מגברי הגיטרות בסטודיו Z קרובים למיצוי. חריקות החשמל מהפנטות את החדר ויחד עם נעימת הכיוונון של מערכת התופים כבר נוצרה לה, יש מאין, התחלה של לחן רעש חדש. זה קורה שם כמעט בכל ערב, אבל הפעם הייתה שם band of chefs, להקת טבחים מאולתרת. כותב שורות אלה אוחז בגיטרה ואיתו אליאב בצלאל - המתופף/בסיסט של להקת ה'יהודונים' והסו שף של מסעדת אואזיס, דורי בר אור - הגיטריסט של Eternal Gray והבעלים של לה קרנה, סלבה מלניק - הסולן של leafter ולשעבר הסו שף של ניק צוק והמתופף אדריאן שיינגורטן, אחד מגדולי הקונדיטורים בישראל ומתופף בstash.

מטאל על כל שלל התת ז'אנרים שלו, הוא בדרך כלל מאוד קשה לעיכול. איך אתם מחברים תחביב מוסיקלי נישתי כזה לעבודה השוחקת במטבח?

דורי טוען כי החיבור הוא ביצירה והטכניקה: "כמו שאתה מתכנן מנה נהדרת ואחר כך מחוייב להגיש אותה בצורה איכותית לשולחן בכל פעם, כך גם במוזיקה. להקה שעושה אחלה אלבום אולפן חייבת להמשיך את אותו קו איכות בכל הופעה שהיא נותנת". אליאב נזכר מיד בספר מתכונים טבעוניים שיצא לפני 25 שנה בארה"ב בשם soy not oi ולכל מתכון הולחן שם גם שיר פאנק. "אוכל, כמו מוזיקה, מתחלק בצורה מאוד ברורה בין מיינסטרים לשוליים", אומר אליאב. "האנשים שעושים את האמת שלהם באוכל ללא פשרות נמצאים בשוליים, בדיוק כמו פאנק או מטאל פאנק. כמו עדת מאמינים מגובשת אך מפולגת מהזרם המרכזי. אני משתמש במוזיקה מז'אנרים מאוד רועשים במהלך שעות ההכנה ב'אואזיס' כי מבחינתי זה סוג של רעש לבן עם קצב שמכניס הרבה אנרגיה מצד אחד - ומצד שני לא נותן לך ממש להתרכז בהאזנה אלא יותר בעבודה יותר נמרצת - מטבח הכנות ששומע גלג"צ מגיש אוכל של גלגל"צ בסרוויס".

מאחורי הקלעים, מאחורי הזכוכית, משקיף ומנהל את הכל אלי זולטא, בעלי האולפן המארח וסולן להקמת 'אלמנה שחורה'. האולפן ברחוב רבניצקי בתל אביב היה במשך השנים בית תמחוי לרוקרנרול הישראלי, עברו שם חסרי בית וגם ברסלבים - כולם קיבלו מקום משלהם בלב ובזמן. לזה אחראי בעיקר מנהל הלהקה, מייקל שישו (36) שהוא גם הבעלים של 'חומוס אליהו' בשדרות יהודית ואחד מאושיית המטאל המוכרות בישראל. בתחילת דרכה של הלהקה, טרום עידן הרשתות החברתיות, שישו היה מסתובב בין האנשים בקהל ההופעות ומבקש מהם מספר גישה ל-ICQ. הכל בשביל להגדיל את מעגל הנאמנים ללהקה, לחוש יותר טוב את השטח המטאלי.

שישו הוא יליד בת ים, אביו היה מנהל החוף ולימים מפיק הופעות רוק על החוף. בילדותו ראה את הרוקרים בחדרי ההלבשה, רגע לפני ההופעה. לפני 4 חודשים גילה את החיבור לאוכל ברגע של הארה ברסלבית, במהלך המסע לאומן. שישו פגש שם את אליהו שמואלי, הבעלים של רשת חומוס אליהו והחיבור האישי הוליד סניף חדש בשדרות יהודית בתל אביב, מקום שופע באהבה ועיטורי חסידים מקפצים על הקירות שמאכיל מאות אנשים ביום. 'כשיש את הקוד אפשר לרקוד', כתב שישו על קיר החומוסיה במטרה להעביר מסר - אלה שמכירים את עצמם בצורה העמוקה ביותר, הם גם השמחים ביותר. "אם לא הייתי מבין במוזיקה לא הייתי מבין באוכל", אומר שישו. "יש סאונד באוכל שאתה חייב להכיר, להבין איך הקהל שלך שומע אותך, אוכל אותך. מי שמבשל, כמו מי שמנגן, כל הזמן חי עם האנשים שהוא מבשל להם. בסוף, כמו מוזיקאי הוא מוכר להם זיכרונות".

המיינסטרים הישראלי מעולם לא ידע לעכל דיסטורשנים מקומיים. למעט הבלחות קטנות על ציר הזמן, נאמר בשנות הגראנג' הגדולות או קצת אחרי, הכל מתמרכז לכיוון המתחנף לאוזן, המוכר לעייפה - בר השמעה בכל חתונה או משדר אקטואליה בגל"צ. הכל נעים ומלטף דווקא במדינה הכי סברסית ביקום. בניגוד לנשמע באותן תחנות, מתחת לפני השטח כמעט, פועלת תעשיית מטאל שוקקת. כמו אחיותיה מז'אנרים מוסיקליים אחרים - גם היא אינה רווחית בעליל. גיבוריה מצאו לעצמם חלופות הכנסה לאורך השנים, כמות נכבדת מהם ניתן למצוא במטבחים המובילים של עולם הגורמה הישראלי.

שעות העבודה הרבות והשוחקות במטבח כמעט ואינן משאירות מקום לתחביב. האהבה לרעש גדולה מכל מכשול, כך מסתבר ומשתקף מסיפורם של הטבחים באולפן. אליאב בצלאל (38) פגש במטאל דרך קסטות ישנות של Twisted Sister וכתבות על Iron maiden. הוא ניגן ושר ב-urban skate fanatics במסגרת מסע הופעות בארה"ב שנקטע אחרי תאונת דרכים קטלנית. התוצאה - שני ניתוחי מעקפים על הרגל פלוס השתלת פלטינות בברך. הוא חזר ארצה לשיקום פיזיותרפי, ונכנס לעולם המטבח הישראל. טאקו לוקו, שלו ביער ומ-2013 הוא יד ימינה של השפית-סמוראית רימה דה אולברה ב'אואזיס'. במקביל, הוא גם המתופף של להקת הפאנק ה'יהודונים' עם תקליט אחד והופעות אקראיות ב ת"א.

דורי בר אור (39) הבעלים של מזנון הכריכים הבשרי והמשובח לה קרנה בפתח תקווה הצטרף לעולם הקולינריה ממש לא מזמן. אחרי התפרקותה של להקת Eternal Gray ועבודה זמנית בביסטרו בגרמניה הוא חזר לארץ לפני חמש שנים ובישל בבטי בר במשך שנה. היא נטעה בו את הביטחון המקצועי להקמת העסק שרעיון הקמתו נמצא בארוחת שאריות במסעדה. "נשארה לנו חתיכת שייטל שהפכנו לשניצל וינאי בתוך לחם פראנה וזה התחבר כל כך נכון וטעים שהבנתי מה הכיוון", הוא מספר. היום הוא מגיש בלה קרנה כריכים גדולים ונדיבים של חזה עוף, סלופי ג'ו, המבורגר ומעל כולם - כריך סינטה למביני עניין. מתוכננת התרחבות ממש בקרוב, לא ברור אם כסניף נוסף או מסעדה חדשה.

"בגיל 5 ביקשתי כינור בשביל לנסות לנגן כמו יהודי מנוחין", נזכר דורי בתחילת דרכו המוזיקלית. לעולם הרעש הוא נכנס בגיל 11 עם קלטות של slayer. החזיק גיטרה בגיל 13 ודי מהר, בלי תווים וסולמות, הישר לעולם המטאל. בימי התיכון, שהיו גם ימיו המחוספסים של מועדון רוקסן בת"א, הוא הופיע עם הרכב בשם impurity. ב-2000 הקים את Eternal Gray, אחת מלהקות המטאל החשובות בישראל. במהלך 12 שנות קיומה, עם חוזה הקלטות בלייבל הצרפתי season of mist ושני אלבומים, הלהקה התפרקה - ומאז מדי פעם מחלטרת.

סצנת המטאל המקומית פרושה, כאמור מצפון לדרום. באופן די מסורתי, היא פעמים רבות ביטוי אנרכיסטי למציאות חיים קשה. נפש רכה של סולן להקה כמו סלבה מלניק (27) מב"ש מתחברת למגבר ונוצרת אמירה מאוד רועשת, לא תמיד ברורה בתוכנה או נעימה לאוזן למי שאינו בקיא ברזי הז'אנר. סלבה היה מבשל לאחיו הקטנים בכל צהריים, כי "המצב בבית תמיד היה חרא וההורים היו בעבודה". היה מבשל חיקויים של המטבח הרוסי, דברים שאימא הייתה מכינה בארוחות החג. להקת weed dust הייתה מקום טוב לפורקן רועש עבורו באותן שנים, בעיקר במסגרת הופעות בפני תיכוניסטים מקומיים. אחרי הצבא עבר לתל אביב עם ניסיון בסיסי ביותר בעבודת המטבח אך בזכות כשרונו, עבר את כל דרגות המטבח של ניר צוק ב'קורדיליה' ו'נועה ביסטרו' עד לדרגת הסו שף.

העבודה השוחקת והעיר הגדולה גבתה מחיר אישי כבד, ובהחלטה משותפת עם בת זוגו חזר דרומה ועכשיו הוא מבשל בסניף הבאר שבעי של מסעדת כרמים תחת השף סהר רפאל. אחת לשבוע, בשנים האחרונות, הוא מתאמן ומופיע עם leafter, דום מטאל פסיכוטי לחלוטין. מקור השם הוא בחיבור בין טבע לטכנולוגיה, עלים ירוקים ומנופים תעשייתים גדולים. "אפילו בימי ניר צוק העמוסים ביותר הייתי לוקח פעם בשבוע אוטובוס לבאר שבע ב-6:00, עושה חזרה עם הלהקה ומספיק למשמרת הערב במסעדה", כך הוא נזכר.

תדמיתם האנרכיסטית של אנשי המטאל הומצאה ככל הנראה על ידי אנשים שמעולם לא הכירו טבחים מטאליסטים בישראל. אחד מגדולי הקונדיטורים שלנו, הוא מתופף מחונן, חצי מדען - חצי אמן. אחראי בין היתר, על עוגת החנק הצהל"ית וגם על בניית המטבח של טאיזו. אדריאן שיינגורטן הוא סגן המנהל של מחלקת פיתוח המוצרים ב'ביסקוטי'. יליד ארגנטינה, וכפר סבאי שבגיל 16 נרשם ללימודי קונדיטוריה בתדמור הרצליה, במסגרת תכנית עתודה צה"לית לפיתוח ההכשרה המקצועית של יחידת מערכות ההזנה. "אני הקונדיטור הראשון שהתגייס לצה"ל כקונדיטור", הוא טוען. בין הישגיו הרבים בתחום פיתוח המתכונים הצה"ליים וחניכת נגדים ומנהלי מטבח, הוא מספר על אותה 'עוגת חנק' מפורסמת. "בקונדיטוריה צבאית יש לפשטות חשיבות מכרעת. פיתחתי מתכון קל ליישום עבור כל חייל. קרטון ביצים, קילו קמח, קילו סוכר וכוס שמן- לערבב ולתנור".

אחרי הצבא עבר בתחנות רפאל ודקא. ב-2011 הצטרף לצוות פיינקוק של השף יאיר פיינברג בת"א כמפתח מוצרים ומדריך הכשרות מקצועיות בסדנא ומשם לצוותי ההקמה של המסעדות פלימרקט וטאיזו. לאחר קדנציה קצרה כקונדיטור הראשי של רשת המלונות הרודס – הוא כעת בביסקוטי, מפתח עבורנו אזני המן במילוי קרמל בוטנים מלוח, כזה שעיקר העבודה בו הושקעה דווקא במציאת מתכון הבצק המושלם לנגיסה -לא פחות מהמילוי. הוא התחיל את דרכו המוזיקלית כחבר בהרכב כבד בשם antichrist בכיתה ט' עם הגיטריסט אסף אינטרנטור. השניים נשארו חברים ומנגנים מאז ועד היום - במסגרת stash, להקת טראש מטאל שעובדת על אלבום בכורה.

המטאל, כמו אולי הרוקנרול כולו, יכול להכיל אינסוף גוונים מוסיקליים. איפה נקודת החיבור הנכונה הפילוסופית שאתם מוצאים בין היצירה מחומרי גלם במטבח ליצירה הרועשת בלהקה?

אדריאן, שהוא גם צייר, מפסל וכותב, שבור כי: "הכל זו אותה אנרגיה, אנרגיה אחת - גם בישול. האנרגיה הזו צריכה להתפרץ מאיפשהו". בין מוזיקה לאוכל, כללי הבנייה של האמנות אצל אדריאן די פשוטים: "דו רה מי פה זה חומרי גלם בדיוק כמו פטרוזיליה. העולם של הקונדיטוריה הוא מאוד מדויק. משקלים עשרוניים של חומרי גלם במתכונים ומטאל זה בדיוק ההיפך - זה לשבור עם אנרגיה לא מכווננת. מטאל לא מחפש צרכנים חדשים בניגוד לעולם המטבח".