פפה ליאו

יש כמה מסעדות בעיר הזאת - ופפה ליאו היא דוגמה טובה לכך - שכבר בכניסה אליהן אתה יודע שכאן לא תיפול. דוגמאות נוספות שעולות בדעתי כרגע? פונדקי איילון ומסעדת מי ומי. אולי אתם כבר מבינים למה אני מתכוון - אפילו השם השמרני של המסעדות מהסוג הזה רומז על כך. הן לא מנסות להיות המצאת המאה, הן לא מתגאות במטבח יצירתי, הן יושבות במקום שאין לו דבר עם שכיות החמדה של העיר (פפה ליאו, למשל, ממוקמת ליד אולם המכירות של פיאט) ומתבססות על קהל קבוע מהמשרדים בסביבה. המלצרים או המלצריות שבהן לבושים מסורתית - חולצה לבנה ומכנסיים שחורים - וכל חזותן מקרינה: כאן יודעים לעשות את העבודה, המחיר הוגן, השירות יעיל, ומכאן תצא שבע ובלי טענות.

אפשר לומר שפפה ליאו היא התשובה האיטלקית לפונדקי איילון. אותו דבר רק בלי החומוס. אותם כסאות עם ציפוי קש, אותם שולחנות עם ציפוי פורמייקה, אותה אווירה לא ממש אינטימית אבל מסבירת פנים ומעניקה נינוחות, ובמקום החמוצים סלט ירקות אישי.
העסקית של פפה כוללת סלט או מרק לבחירה, סטייק סינטה, חזה עוף או פילה סלמון כמנה עיקרית, שתייה קלה וקינוח. מחירה, 54 שקל, הוגן ביותר.

סלט הירקות היה טרי ואין לי טענה אליו פרט לזו שאני חוזר אחריה באדיקות: אנא, הניחו לי לתבל אותו לבד, תשאירו לי את הרוטב לידו. הסינטה לא מיועדת לשומרי כשרות: רוטב החרדל הוא על בסיס שמנת וכמוהו גם רוטב הפלפלת. נשארנו עם האופציה של הסינטה ביין, מה שהפך את המנה למתקתקה מעט, אבל עדיין טעימה וטובה. הנתח היה יפה, הרגשנו היטב את המלח הגס והפלפל הגרוס שנבזקו עליו והוא היה עשוי מדיום רייר כפי שביקשנו. שני חצאים של תפוח אדמה אפוי שכבו תחתיו וספגו את טעמיו. יש גם גירסה יקרה יותר (בעשרה שקלים) לעסקית. שם המנה העיקרית היא שרימפס בחמאת שום, או ברוטב סויה ודבש, או כבד אווז ביין אדום.

ההיצע בתפריט כלל מנה מעניינת (שלא ניסינו) של שניצל ממולא בפרשוטו, מגוון של פסטות, פטוצ'יני וניוקי, מאפים שנעשים במקום (פוקצ'ות, ג'בטות ודומיהן) ואני מנחש שהם להיט בקרב המועסקים באזור, שאוהבים את ארוחת הצהריים שלהם זריזה במיוחד. דגמנו מנת ספגטי סרדיניה (35 שקל), שהיתה עשירה בפטריות מסוגים שונים, ולקחנו לבדיקה מעבדתית בבית את הפיצה שלהם. הפיצה של פפה ליאו צורתה מלבנית והיא נמדדת לפי האורך. 30 סנטימטרים (20-26 שקל), חצי מטר (44-48) ומטר רץ אחד (82-92). יפה עשו כשסימנו אותה לפרוסות, ייתכן שנהפוך אותה לעוגת השבת שלנו.

המגוון הזה אומר שהמקום יאה לא רק לארוחה עסקית אלא גם לארוחה משפחתית לא יקרה, כשאין חשק לבשל. אבא, אמא וילד יכולים לצאת שבעים ומרוצים בפחות מ-150 שקל (עסקית לאמא, פסטה לאבא, פיצה לילד). האספרסו היה מצוין. ביקור בשירותים גילה שהם נקיים, אבל זקוקים לביקור תכוף יותר של אחראי המשמרת. מתקן הניירות מעל הכיור היה תקוע, כנראה, כבר די הרבה זמן וכישורי המוגבלים כאיש אחזקה לא יכלו להושיע.

פפה ליאו. יגאל אלון 90. טל' 5622074, פתוח: כל יום 12:00-24:00, העסקית ב-12:00-17:00.