פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המונה טועם: פלאפל במידה לארג'

      יש פעמים שהמונית כבר עוצרת מעצמה כשהיא רואה דוכן פלאפל כמו זה של ז'קי באור עקיבא. במיוחד אם בשלט כתוב "הפרסי הלארג'". המונה טועם בדק עד כמה הוא לארג' והחל לבכות מאושר כשכבר לא יכל לספור יותר את כמות הכדורונים הזהובים שנכנסו לו לפיתה

      פלאפל ז'קי הפרסי הלארג' (קובי רובין)
      כמה כדורים נכנסים בפיתה לארג'? פלאפל ז'קי באור עקיבא (צילום: קובי רובין)

      עד לפני כמה שנים אור עקיבא הייתה מבודדת לה בין כביש החוף לכביש מס' 4. כל הגעה אל העיר הייתה כרוכה בסיבוב או מעבר דרך הכניסה של קיסריה, עד שפתחו את המחלף המשותף ישירות מכביש החוף, לטובת אור עקיבא וקיסריה השכנה. היום בפשטות אתה גולש מכביש החוף ישירות אל מרכז העיר עצמה, ללא צורך בהכנה מוקדמת. לפני כמה שבועות מצאתי את עצמי בשעת בוקר מוקדמת בדרך למלון קיסריה. לחזור משם לתל אביב בשעה 09:00 בבוקר זו לא חוויה מרנינה בכלל, בקלות אתה יכול למצוא את עצמך תקוע בפקק של מעל לשעה.

      החלטתי לבצע סיור אוכל למתקדמים. לא לחזור לכיוון תל אביב במהרה, אלה להתנהל לי לאיטי מזרחה, לתור ולחפש אחר מה שיכול לעניין אותי בשאר שעות היום. נמר לא ישנה חברבורותיו ורעב לא ישנה הרגליו ותמיד יחפש לו מקום חדש בו יוכל לשבוע. במקרה שלי, במחיר ראוי לכל כיס אם אפש, לא סטריט פוד בבקשה, זה לא זול באמת.

      רחובה הראשי של אור עקיבא הוא רחוב הנשיא. על מספריו אפשר לראות את עברה ההיסטורי של אור עקיבא, המספרים ברחוב עוקבים בזה אחר זה. אתה עובר ברחוב ומצפה לראות מספרים זוגיים או אי זוגיים כמו בכל עיר, אך לא כאן באור עקיבא. אחרי בניין 201 נמצא בניין 202, כנראה לזכר ימי המעברות שהיו. על מבנה מבודד ברחוב הנשיא, שתפור עליו להיות פלאפליה, תלוי שלט ועליו כתוב באותיות קידוש לבנה :פלאפל ז'קי הפרסי הלארג'. עם שלט כזה, חובה עליי, מתוקף תפקידי, לבדוק את המקום. המונית עצרה עצמה לצד הדרך. ההיגיון החל שואל שאלות בסגנון, "פלאפל? עכשיו?" הרעב הפנימי ענה לו במהירות, "וחומוס אוכלים על הבוקר, לא?" הרעב הפנימי, בפעם המי יודע כמה, ניצח וניגשתי לטעימה. הקטע של הלארג' לא עזב אותי.

      פלאפל ז'קי הפרסי הלארג' (קובי רובין)
      מבנה שתפור עליו להיות פלאפליה. פלאפל ז'קי הפרסי הלארג' באור עקיבא (צילום: קובי רובין)

      יש פלאפליות שעליהן לא כתבתי מטעמים שונים. לא חובב קמצנים אנוכי, לא סובל מסעדות דרכים, סטריט פוד למיניהן, ששוקלים ומודדים כל מנה שעוזבת את המטבח בדייקנות. רעב מגיע רק בצורה אחת והוא מכריע תמיד לטובת הכמות. אם אתם לא מסכימים איתי, אז כנראה אתם קוראים בכל תפריט של מסעדה בפירוט את המנות ולא מסתכלים תחילה, כמוני, על הטור השמאלי, של המחירים ואז פוזלים ימינה קלות לראות אם יש משהו שאולי תואם את הכיס.

      בהגיעי אל ז'קי הזמנתי לי כמובן מנת פלאפל, מכונת הפלאפל במקום הופעלה. כל גרגרן מתחיל יודע, כל קליק של המכונה, שני כדורים משמעו- ספרתי שישה קליקים והתחלתי לחייך לי. למרות שעת הבוקר המוקדמת לא הייתי ראשון הסועדים, הייתה גברת לפני שקנתה תערובת הביתה במחיר מצחיק. לוחם אש פירק במקום מנה ולקח לחבר'ה בתחנה הזמנה לא קטנה. ז'קי לקח פיתה לארג' עם אופציה להרחבה אנכית והתחיל למלא בכדורים הקטנים. לא צריך לנחש, התחלתי לספור את הכדורים. אחרי בערך עשרה כדורים הכל נהיה מטושטש מהחיוך שנמרח לי על הפנים. רק הכדורים שהוכנו בשבילי הוכנסו לפיתה. ז'קי לא מפעיל את המכונה סתם ככה, תגיעו, תזמינו, יכינו בשבילכם במיוחד.

      לכל מקום בארץ יש את תורת הסלטים בפיתה שלו, בפלאפל ז'קי לא אוהבים מלפפון בסלט. אם תבקשו סלט ירקות, תקבלו עגבנייה קצוצה בלבד. יש גם סלט כרוב פשוט וטעים בלי הרבה טקסים או סיבוכים. לעומת זאת תמצאו כאן שלושה סוגי חריף: פלפל צ'ומה, סלסה שתעיף אתכם קלות אבל לא יותר מידי וחריף שאפילו ז'קי הזהיר אותי מפניו, לאמיצים בלבד. הסלטים לא מספיק מעניינים ועל חריף לבד אי אפשר בדיוק לשבוע. הפלאפל עצמו עשוי בצורה מדויקת וקריספית במידה קלה בלבד. יש פלאפליות בהן הפלאפל לפעמים מתובל יתר על המידה, ללא זכר לטעמו של המרכיב העיקרי, החומוס. הפלאפל של ז'קי הוא פלאפל צהוב כמעט לא מתובל, אם בכלל. אפשר ממש להרגיש את החומוס קצת על הצד החי שלו, כל כך שונה מכל שאר המקומות. לטבעונים שבין קוראי, זה פלאפל בדיוק בשבילכם. פלאפל קל שלא משאיר תחושת כבדות בכלל- מנת דרכים אמתית, 15 שקלים למנה.

      פלאפל ז'קי הפרסי הלארג'. 0507750091. רחוב הנשיא 204 אור עקיבא. שעות פתיחה: א'-ה' 09:00-18:30. כשר

      עוד באוכלים בחוץ:
      הסוד הקולינרי של באר שבע
      איפה לאכול בתל אביב
      אבי אפרתי ביקר במזללה של מאיר אדוני