בזמן שאתם קוראים את השורות האלה, סביר להניח שאני אי שם מעבר לאוקיינוס, בדרכי לעוד אוניברסיטה אמריקאית, כדי לספר שם לסטודנטים על המהפכה שמתרחשת בשנים האחרונות בישראל. למי שלא אכלו במסעדה או הלכו לסופר בחמש השנים האחרונות אספר, שהעולם הקולינרי הישראלי השתנה בשנים האלה מקצה אל קצה: לא עוד פרצוף חמוץ של מלצרית מלווה בתהייה אם גם גבינה אני לא אוכלת, אלא הסברים מעמיקים על מגוון המנות הטבעוניות שמסומנות באופן בולט בתפריט; לא עוד כיתות רגליים אל חנויות טבע סודיות כדי למצוא חלב סויה, אלא שורות של מדפים ומקררים עמוסים במשקאות, גבינות, מעדנים ויוגורטים טבעוניים בכל מרכול; לא עוד חיטוט בגוגל בניסיון לתרגם מתכונים מסובכים מאנגלית, אלא שפע של בלוגים, אתרים, ערוצי אוכל וספרי בישול עבריים, שמציעים מגוון עצום של מתכונים טבעוניים מכל סוג.
אני גאה להיות חלק מהשינוי העצום הזה, שאין לו אח ורע בעולם מבחינת מהירות, עוצמה והיקף. מהרגע שבו חציתי את הקווים והפכתי ממבקרת מסעדות גרגרנית, שלא בוחלת באף יצור שמונח לה על הצלחת, לטבעונית מוחלטת, אני עוסקת בקידום הקולינריה הטבעונית בישראל. המהפך שלי קרה כמעט בין לילה וכלל המון חרדות קיומיות גם התפטרתי מעבודה נחשקת בלי לדעת לאן אני ממשיכה מכאן, גם הפכתי בבת אחת את זהותי מ"תביאו לי לאכול מה שזה לא יהיה רק שיהיה טעים" ל"רגע, יש בזה ביצים?" ובעיקר חששתי מרעב נוראי שעומד לנחות עלי, כתוצאה מלעיסת חסה ונבטוטים.
למותר לציין שהפחדים התגלו כריקים מתוכן למרבה הפלא נשארתי גרגרנית כשהייתי, התעקשתי לאכול טוב והרבה וטעים, פיתיתי שפים להכין לי אוכל מצוין (אחרי שהם נרגעו מהיציאה שלי מהמזווה) ולא הייתי רעבה אפילו לרגע. חודשיים אחרי המהפך כבר הייתי אמא גאה לאתר "טבעוניות נהנות יותר" שהחודש הזה ממש חוגג 5 שנים להיווסדו, ובהמשך יזמתי ארוחות מיוחדות עם שפים, התחלתי להנחות סדנאות בישול, ייעצתי למסעדות שהחלו להתעניין בהוספת מנות טבעוניות והנה, מי היה מאמין, אני בדרך למסע שלישי (!) של הרצאות בארה"ב הגדולה, שמתברר שיש לה מה ללמוד בתחום הזה אפילו מאיתנו.
הסטודנטים האמריקאים בהחלט מתעניינים בתופעה שהפכה את ישראל לחוד החנית בכל מה שקשור באוכל ובאקטיביזם טבעוני, עד כדי כך שסקרים מלמדים שישראל אוחזת באחוז הטבעונים הגבוה ביותר בעולם. כולם רוצים לדעת למה זה קורה ואני מנסה לענות: כי אנחנו מדינה צעירה, פתוחה, שעדיין משתנה וצומחת והמטבח שלנו, שאסף אליו מנות מרחבי העולם, פחות מקובע ושמרני. כי האוכל שלנו, הים תיכוני, כל כך קרוב לטבעונות שזה מושלם איפה עוד בעולם המאכלים הלאומיים (חומוס ופלאפל) הם טבעוניים? וכי אנחנו מדינה קטנה, שבה כל דבר חדש שתופס ומעניין והופך לוויראלי, מגיע לכל בית במיוחד בעידן הרשתות החברתיות. וגם בגלל הכשרות, שמלמדת אותנו מראש לברר במה יש בשר ובמה יש חלב ובמה, תודה לאל, אין אף אחד מן השניים.
אז כן, תל אביב וישראל בכלל נבחרו ליעדים מובילים בעולם בכל הקשור לקולינריה טבעונית, ולו בגלל העובדה שאפשר למצוא תפריטים טבעוניים כמעט בכל מסעדה ובית קפה בלי לחפש ולטרוח במיוחד. אבל זה כמובן לא אומר שאין לנו מה ללמוד מהאמריקאים (או האנגלים, לצורך העניין) אנחנו רק התחלנו ואצלם כבר אפשר למצוא על המדפים מוצרים טבעוניים שאלינו עדיין לא הגיעו (כמו חלב אפונה צהובה היסטרי או תחליפי בשר משובחים), גבינות מעולות (חפשו את קייט היל) ומגוון עצום של מסעדות 100% טבעוניות מכל ז'אנר, שתוכלו למצוא בערים הגדולות. מה עושים מחוץ לערים האלה? מצטיידים בהמון מוצרים מעולים בסופרמרקטים כמו הול-פודס או טריידר ג'ו, נעזרים באפליקציות שמאתרות מסעדות ידידותיות לטבעונים (הידועה שבהן היא Happy Cow אבל גם YELP תעזור) ופוקדים את שלל המסעדות שתמיד מחזיקות גם מנות טבעוניות: תאילנדיות, הודיות, סיניות, יפניות, מקסיקניות מה רע?
עכשיו, בדרך לשם, אני מתכננת את הביקורים שלי בעוד כמה מסעדות טבעוניות מצוינות, שלא מפסיקות להוכיח כמה אוכל טבעוני יכול להיות טעים, מתוחכם, מפנק, יצירתי ומוקפד. אני משננת את ההרצאה שלי שמנסה להסביר מה קרה כאן בישראל ולמה אני קוראת לזה מהפכה. ואני זוכרת היטב שהמטרות של הדרך והשינוי הללו, עם כל הכבוד לאוכל, הם להפוך את העולם למקום קצת יותר טוב עבור בני האדם ובעלי החיים. ולא שוכחת לרגע שכל העסק הזה הופך להיות מוצלח הרבה יותר, כשהוא מלווה בהמון אוכל טעים.