נושאים חמים

איטליאנו דה לה קוסטה: ים של בינוניות

בביקורו החוזר בחיפה מגלה אבי אפרתי שההצלחה הפכה את איטליאנו דה לה קוסטה למפעל. האוכל אמנם תקין, אבל המצויינות והברק שהיו כאן, אבדו

מנות במסעדת איטליאנו דה לה קוסטה (יח"צ , גלעד הר שלג)
מסעדת איטליאנו דה לה קוסטה (צילום: גלעד הר שלג)

חמודי (אחמד) עוקלה נתפס כאחד הכישרונות הבולטים ביותר בקרב דור השפים הצעיר בישראל. עוקלה (29), מכפר מרר, הספיק להתבלט מאד ב"משחקי השף" לפני שלוש עונות ולספק קדנציה מרשימה במיוחד במסעדת מגדלנה, שבצומת מגדל. לפני קצת למעלה משנה הוא החל להוביל מקצועית את איטליאנו דה לה קוסטה – מסעדה איטלקית חדשה על שפת הים, בחוף בת גלים בחיפה.

ביקרנו באיטליאנו דה לה קוסטה באוגוסט שנה שעברה, מספר שבועות לאחר פתיחתה, ונהנינו מאד. עיצוב חם ונעים, קצת קיטשי אך חינני; ויטרינות גדולות אל הים; ומטבח איטלקי נבון במיוחד. עוקלה חשף אז יכולת לחבר תקשורתיות ליצירתיות, לשדרג קלאסיקות, להנכיח בנגיעה נכונה את המטבח הפלסטיני בזה של ארץ המגף, תוך שמירה על רף ביצוע ראוי ותמחור סביר.

הצגת התכלית אז עוררה התפעלות. עוקלה הפגין איכויות של שף מנוסה ובשל. שנה מפתיחתה של איטליאנו עלינו שוב לחיפה, לתהות על קנקנה נכון להיום. מסקרן היה להבין האם רף הבסיס הנאה של הפתיחה נשמר ואף משתדרג. האם יהיה נעים וטעים, לפחות כמו בארוחה הכייפית ההיא, אז?

לכל הטורים של אבי אפרתי

מנות במסעדת איטליאנו דה לה קוסטה (יח"צ , גלעד הר שלג)
(צילום: גלעד הר שלג)

הגענו והמסעדה הגדולה הייתה מפוצצת. נראה שאיטליאנו, למרות אוכל איטלקי לא לגמרי פופוליסטי וסטנדרטי, הצליחה לפענח את גנום הרייטינג המקומי. זה היה משמח. כמה דקות אחרי שהתיישבנו התחלנו לחוש במחירי העומס. ההמולה והרעש היו עצומים, האקוסטיקה לא נורא מוצלחת והמוזיקה נתנה בראש, מלצריות אצו-רצו עם זיקוקי יום הולדת. זה הרגיש קצת פחות כמו במסעדה גסטרונומית של שף כישרוני ויותר כמו סניף של יטבתה בעיר באמצע החופש הגדול.

היינו ארבעה ופתחנו עם סלט סלקים (47 שקלים), פנצנלה (57שקלים) וברוסקטה אנשובי (52 שקלים). בסלט הסלקים היו קרפצ'יו סלק עם סלקים צלויים בטאבון, קרם גבינת עזים, פיסטוקים ועשבים. הוא היה בסדר, לא פחות אבל גם לא יותר. לא היו באגים כלשהם במנה אבל גם טאץ' של ברק בחיבור בין חומרי הגלם הבסיסיים לא.

תחושה דומה חזרה בסלט הפנצנלה, שזכרנו כמצוין מהארוחה הקודמת. עגבניות צבעוניות, קרעי מוצרלה וקרעי פוקצ'ה, קלמטה, ארטישוק איטלקי, בצל סגול, עשבים, פלפל חריף, שמן זית ובלסמי – כל אלו היו שם בדיוק כמו בארוחה הקודמת. רק מה שהרגיש אז כמו דיוק נהדר ומגע ארטיזנלי של שף עם ידי זהב, השאיר הפעם תחושה של סלט סביר אך קצת גנרי.

ברוסקטת האנשובי הייתה טובה יותר. על שלוש ברוסקטות היו קרם חציל, מוצרלה, איולי פפריקה מעושנת, בצל סגול ואנשובי כבושים. כאן, להבדיל משתי המנות הקודמות, כן ניתן היה לחוש באפגרייד של שף שחושב ומיטיב לבצע.

מנות במסעדת איטליאנו דה לה קוסטה (יח"צ , גלעד הר שלג)
פיצה ירוקה (צילום: גלעד הר שלג)

חלקנו ארבע מנות נוספות: פיצה ירוקה (63 שקלים), פסטה שחורה בשרימפס (79 שקלים), פילה דג ים (103 שקלים) וספיישל סרדינים מטוגנים (88 שקלים).

הפיצה, עם קרם תרד ומסקרפונה, תרד טורקי, פטה כבשים, פלפלים קלויים, קלמטה, מוצרלה ופרמזן וללא עגבניות כלל, הייתה מצוינת. בצק מוצלח במיוחד, חיבור גבינות נכון ולא עמוס מדי, מרקם טעמים חד, מדויק וטוב מאד. יתכן שלו היה עלי להשתלט על מנה כזו לבדי זה היה מרגיש כיציקה אבל עם סלייס לכל סועד, שימשה הפיצה הזו כמנת ביניים נחמדת.

קצת חבל שההמשך היה טוב פחות. פסטו הפיסטוקים היה מעט אגרסיבי, השרימפס בפסטה השחורה היו מהזן המופשר לאחר הקפאה, וגילופי הפרמזן מעל לא כל כך תקשרו איתם. זו לא הייתה מנה גרועה אבל גם לא באמת משכנעת.

מנת פילה מוסר הים בטאבון, בחמאת לימון עם עגבניות, זיתים וניוקי הייתה בנאלית. דג שעשוי סביר ותו לא, רוטב בינוני למדי ולא ממש משכנע וניוקי טובים, שלא ממש השפיעו על מרקם הטעמים, הקצת סתמי. בהמון מסעדות מגישים מנות פילה דג כאלו, בדרך כלל בתמחור גבוה יותר. כך בדיוק נראה סטנדרט הבינוניות במסעדות ישראל לדורותיהן. אבל היי, מה לחמודי עוקלה ולבינוניות?

מנת הסרדינים המטוגנים עם סלט עלי פרפחינא (רגלת הגינה או ריג'לה) ועגבניות הייתה בסיסית ועשויה ללא תקלות.מנה של מסעדת חוף ים תיכונית תקינה.

לקינוח חלקנו קרם ברולה (39 שקלים) עם קראמבל פקאן ובננות מקורמלות. הוא הגיע במחבת קטנה בפרזנטציה נאה והיה שגרתי לחלוטין. נציין שבארוחה בשנה שעברה, שני הקינוחים, שהוגשו בפרזנטציה מרשימה, היו החלק הפחות טוב בארוחה.

מנות במסעדת איטליאנו דה לה קוסטה (יח"צ , גלעד הר שלג)
דגים באיטליאנו (צילום: גלעד הר שלג)

קצת התבאסנו. לא הייתה אף מנה רעה, היו גם טובות, ואם תחפשו לאורך קו החוף הצפוני של ישראל ובחיפה כולה, לא תמצאו מסעדה איטלקית ראויה אחת. במובן זה, הכתר האזורי האיטלקי שייך בבירור עדיין לאיטליאנו, רק שכמו עם קבוצת כדורגל הגנתית וטקטית, שלוקחת מונדיאל או יורו עם כדורגל סביר אבל לא מלהיב, מדובר בתואר לא משמח במיוחד; בין היתר, כי אין באמת תחרות רצינית מסביב. הרגשנו שהמצוינות והייחוד של איטליאנו, שהתבטאו ביכולת להחדיר מגע שף ארטיזנלי לאוכל איטלקי פופולרי, קצת אבדו.

ההצלחה הפכה את איטליאנו דה לה קוסטה למפעל תעשייתי משהו, שמעמיד אוכל הרבה פחות ייחודי ואת עוקלה, לתרנגולת המטילה ביצי זהב. לא מסעדה רעה, אבל מהבן-יקיר-לנו-חמודי אפשר וצריך לצפות ליותר.


איטליאנו דה לה קוסטה. העליה השניה 96, חיפה. 04-8381336. לא כשר

חשבון בבקשה

מסעדת איטליאנו