חמודי (אחמד) עוקלה הגיח לתודעה כמשתתף בולט במיוחד ב"משחקי השף" לפני שתי עונות. עוקלה שימש עד לא מזמן כשף התפעולי של מגדלנה, בצומת מגדל. אכלתי אצל עוקלה, בן ה-28, יליד כפר מרר, במגדלנה. זו הייתה מהארוחות היותר טובות הזכורות לי בישראל. אוכל ערבי-גלילי ברמות הגבוהות ביותר, עשוי בידיים נהדרות. לפני מספר שבועות החל עוקלה בפעם הראשונה להוביל באופן מלא מסעדה, איטליאנו דה לה קוסטה שמה, בחיפה. יותר מסתם סקרנים עלינו לחיפה, לאכול אצל חמודי.
יש יפים והדורים יותר מאזור בת גלים בחיפה, שם ממוקמת המסעדה החדשה; אבל מיד כשנכנסים הרושם הזה נעלם באחת. איטליאנו דה לה קוסטה יושבת ממש על החוף, מול המים, במבנה בן שתי קומות שבקומת הקרקע שלו נמצאת מסעדת שוואטינה. עם עיצוב חם ויפה, הכולל מטבח פתוח גדול מאד שבמרכזו תנור, צבעוניות מעט קיטשית רבת חן וויטרינות ענק אל הים, איטליאנו דה לה קוסטה היא מקום שמקסים להיכנס אליו ונעים מאד לשבת לאכול בו.
התפריט איטלקי. עם ראשונות, פיצות, פסטות וקטגוריה המכונה "מיוחדים". לכאורה, עוד מקום איטלקי עם כל החשודים המיידיים. אבל עיון מדוקדק יותר בתפריט מלמד שלא הגענו לעוד טראטוריה איטלקית שגרתית. נוכחותו הברורה של שף עם אמירה בולטת כאן בבירור.
התחלנו עם ברוסקטה אנשובי (52 שקלים), פנצנלה ( 57 שקלים) וקרודו דג ים (47 שקלים). הברוסטקה הדגימה הלכה למעשה את המרחק הרב של איטליאנו דה לה קוסטה מהמטבח האיטלקי העממי. על שלוש פרוסות לחם טוב הניח עוקלה מוצרלה מצוינת, קרם חציל, אנשובי כבוש, איולי פפריקה מעושנת, בצל סגול ופטרוזיליה. כל הטוב הפשוט שאפשר למצוא בדרום איטליה, עם טאץ' של שף-שף. זה היה טעים להפליא.
הדג במנת הקרודו היה סלמון. לא בדיוק מה שהיית מצפה לפגוש בקרודו דג ים. מאידך, זו הייתה מנה טעימה מאד, ששוב חשפה מטבח מורכב יותר מהאיטלקי הבסיסי. היו שם פסי סלמון כבוש טוב ולצידם גבעות סלט בורגול ועדשים שחורות, קרם לימון, טפנאד זיתים שחורים, קרם גבינת עזים ועשבים. משחק הטעמים היה חי, רענן, שמח וטעים מאד.
בסלט הפנצנלה היו עגבניות בצבעים שונים, מוצרלה, קרעי פוקצ'ה, פלפלים קלויים, זיתי קלמטה, ארטישוק, בצל סגול ופלפל חריף. שמן זית וחומץ קאווה עטפו היטב. זו לא הייתה מנה יצירתית ואישית כמו קודמותיה אבל היא הייתה טעימה במיוחד. כל הפרודוקטים היו מצוינים. ניכר כי על החיבור ביניהם הייתה אחראית יד קלה, מדויקת, רבת כישרון.
המשכנו בשתי פיצות: פיצה ירוקה (57 שקלים) ופיצה פירות ים (72 שקלים). בפיצה הירוקה היו קרם תרד ומסקרפונה, תרד טורקי, פלפלים קלויים, קלמטה, פטה כבשים ופרמזן; ללא רוטב עגבניות כלל. זו הייתה פיצה מורכבת, רכת טעם, עם בצק נהדר. היא הייתה טעימה נורא ולא סטנדרטית כלל. גם היא הודיעה בבירור: לא סתם פיציולו מיומן חתום על הפיצה הזו. יש כאן שף שיודע גם לחשוב, לא רק לבצע. פיצת פירות הים הייתה יצירתית פחות אבל טעימה מאד גם היא. רוטב עגבניות, מוצרלה, קרם לימון, קלמרי סגולים טריים (להבדיל ממופשרים), שרימפס צלפים ופרמזן היו שם. כמי שמקפיד למעט במידת האפשר בצריכת פיצות, נכנעתי בלי קרב לשתי הפיצות האלו, מהטובות שאפשר למצוא בארץ, ייתכן שהטובות ביותר.
עברנו לקנלוני כרישה עזים (64 שקלים) מסקציית הפסטות וניוקי פירות ים (92 שקלים) מהמיוחדים. הקנלוני, במילוי כרישה מאודה וגבינת עזים, ברוטב רוזה-פרמזן, היה אמנם חורפי משהו, ויציקתי למדי; לא בדיוק קלסיקה של ערב אוגוסט מהביל על החוף, אבל טעים במיוחד. גבינת העזים דיברה היטב עם רוטב הרוזה, שמצידו לא היה סתמי ושגור. הייתה בו איזה עמקות ועדינות טעמים. בצק הקנלוני עצמו היה נהדר. מנת הניוקי אכזבה. הניוקי עצמם היו עשויים אמנם היטב, וכך גם פירות הים (שרימפס, קלמרי ומולים), אמנם אבל רוטב החמאה הלימונית היה מלוח במיוחד, באופן מוזר למדי. יצא משהו גס טעמים שכנראה התפקשש בביצוע.
חלקנו קנולי סיציליאני (39 שקלים) וטירמיסו (42 שקלים). שני הקינוחים הגיעו בפרזנטציה מקסימה אבל היו בעייתיים. גלילי הקנולי היו שמנוניים, לא מוצלחים ומלית קרם המסקרפונה בנאלית. שאר התוספים היו חביבים כשלעצמם אבל לא הצליחו לחלץ מהבעייתיות העקרונית של הקנולי. לטירמיסו הייתה פרזנטציה מרשימה: המנה עצמה ישבה בתוך צלוחית, שהונחה במרכזה של צלחת גדולה יותר. סביבה ישבו חלוקי נחל רבים שהונחו על קרח יבש שפיזר אדים. לצד צלוחית הטירמיסו הגיעה כף גדולה ובה קציפת מסקרפונה ובישקוטי קפה. ערימות של כוונות טובות; טונות של מאמץ והשקעה אבל הטירמיסו עצמו היה הכי סתמי שיש. אם במנת הניוקי אפשר היה לדבר על פיקשוש בביצוע, בקינוחים הבעיה הייתה בקונספט.
שני הקינוחים, כמו גם מנת הניוקי, היו רחוקים באיכויותיהם, אם כן, מרחק רב מאד משאר המנות בארוחה. מכיוון שטעמנו די הרבה, נראה שניתן לומר במידה לא מבוטלת של בטחון שזהו יוצא מן הכלל שאיננו מעיד על הכלל. מאידך, זה אומר בין שפע המנות המקסימות אפשר ליפול בהחלט גם על הרבה פחות מוצלחות.
הערכה פרטית: מדובר בבאגים של תחילת הדרך. איטליאנו דה לה קוסטה פתוחה מספר שבועות בלבד. עוד קצת מיקוד ובעיות הביצוע ייגמרו. צריך לקוות שהקינוחים האחרים טובים מאלו שטעמנו. ואף על פי, למידת החיוב והמצוינות נוכחות משמעותית בהרבה. איטליאנו דה לה קוסטה היא מסעדה כייפית, מוצלחת ונעימה. מגיע יותר משאפו לעוקלה על היכולת לשלב יומיומיות מז'אנר פיצה-פסטה בנגיעות שף דעתניות, תוך שהוא נשאר תקשורתי ונגיש לקהל הרחב.
שורה תחתונה: שמחה גדולה. קונספט קולינרי נבון, יצירתיות מידתית, רמת ביצוע שרוב הזמן שומרת על רף נאה ביותר. גם סטנדרט המחירים שפוי. שלושה מבוגרים ושני ילדים רעבים מאד, אכלו המון בקצת למעלה מחמש מאות שקלים (לפני שתיה). נשמח לחזור לכאן. אילו גרנו באזור חיפה היינו עושים זאת כבר השבוע.
איטליאנו דה לה קוסטה. העליה השניה 96, חיפה. 04-8381336. לא כשר