רבות כבר דובר ועוד ידובר על שוק הכרמל בתל אביב ועל המהפכה הקולינרית שהוא עובר. אבל אותי תמיד יותר מעניין פאתי השוק וסביבתו, כל הרחובות המשניים מסביב להמולה הרגילה והידועה, לפעמים מאחורי הקלעים של התפאורה הראשית מעניין יותר מהתפאורה עצמה, לפעמים החיים האמיתיים מתנהלים בדיוק שם.
כל כך הרבה פעמים חלפתי דרך הדוכן של שלמה בסמטאות שמסביב לשוק הכרמל, ולא הייתה פעם אחת שעברתי מבלי לקחת שני בורקסים, אחד לא החזיק מעמד בין האצבעות יותר משתי דקות, השני חיכה בסבלנות עוד כמה שניות מנומסות בשקית והלאה. לעבור לקחת כמה יחידות של בורקסים לפני הכניסה לשוק הפך עבור הרבה מתושבי האיזור כריפלקס מותנה קלאסי, אי אפשר בלי הבורקס של שלמה ואביו על הבוקר.
לפני כמה חודשים הגעתי שוב לדוכן הכעכים של שלמה ואביו, היה זה יום היסטורי מבחינתי, המחיר של יחידת בורקס עלה מ-2.5 שקלים ל-3 שקלים, אבא של שלמה עוד המשיך למכור במחיר הישן בעוד שלמה מנסה להזכיר לו שהמחיר עלה במקצת. מבחינתי, הגיע הזמן שיעלו שם את המחיר, שילמתי את מה ששלמה דרש ובצדק, ושמחתי לגלות שהם עדיין שוקדים על הכנת כעכים של כוס קפה שחור.
הפסקה רגע מהבורקס, והסבר על הכעכים. כנהג מונית כבר שנים רבות מידי, יש לי קבוע בתא המטען פק''ל קפה קטן ומאובזר, לא מוותר על התענוג בהכנת קפה על הדרך אפילו עם לקוח, זה לוקח בדיוק עשר דקות להכין ולקפל את פק''ל הקפה, השיטה שלי היא להשתמש בפינג'אן מנחושת, הוא מבשל יותר מהר ומתקרר בשנייה, אבל אין דבר יותר מתאים ליד כוס קפה מאשר כעך מלוח עם שומשום מעל, לא עבאדי בבקשה, הוא לא מתאים בכלל. הכעך שלצד הקפה חייב לדעת בשניות לספוח לתוכו את הקפה ולא להשבר מהר מידי, אז הוא ממלא את כל חלל הפה בקפה הספוג בתוך הכעך בעוד השומשום הקלוי מעל מתפצפץ אחד אחד. אין דבר יותר מבאס בכוס קפה מאשר כעך שלא סופג את הקפה. כאן אצל שלמה מכינים במקום את הכעכים המושלמים לקפה שחור.
אז חוץ מהכעכים שלמה מכין בורקס עלים מעולה כל בוקר, גבינה ותפוח אדמה, כל אחד עם ההעדפה שלו, הכמות מדודה כל יום ולא משתנה, לפעמים על הבוקר מסתיים אחד הסוגים, אז צריך לחכות ליום שאחריו.
עכשיו לשאלה המעניינת - מה יותר חשוב לכם אוכלי הבורקס, המעטפת או המילוי? מבחינתי ללא ספק הבורקס נמדד במעטפת לפני המילוי, כילד של שנות השמונים, בצק עלים היה סוג של אומנות בכל בית מצוי, כל אמא ניסתה להרים את הבצק עלים שלה בבורקס כמה שיותר גבוה, בורקס מחייך כזה שנפתח על עליו כמו פרח ובתוכו מילוי ריחני.
אז ככה שלמה מכין את הבורקס כל בוקר, המילוי הוא רק תירוץ, אבל הבצק של הבורקס נפתח עלה-עלה, עם קולות של שבירה ברורים, בצק עלים שלא מתבייש בעובי שלו אבל עדיין לא נדבק לשכבה לידו, אחד עבה, שני דק, כולם עושים רעש, מילוי הגבינה יחסית דק ומלוח במקצת, אבל מי שם לב מרוב הרעש בין שכבות בצק העלים המעולה. יש חשש לכוויה כל פעם שיוצא מגש מהתנור, רבים כמוני לא עומדים בפיתוי ונוגסים כל הדררך אל עבר הכוויה המובטחת.
אה, ותכינו כסף קטן בבקשה, אין דבר יותר מביך מלשלוף שטר של מאתיים בשביל לאכול משהו בשלושה שקלים, מצד שני יש סיכוי שתחזרו הביתה עם מגש שלם.
הכעכים של שלמה, נחליאל 2 תל אביב שוק הכרמל , שעות פעילות: ראשון - חמישי: 07:00-16:00, שישי: 07:00-15:00