איך לעזאזל הם הצליחו לעשות את זה? ארטיק הסופגניה שטרף לנו את חנוכה

אתם תצטרכו להאמין לנו כשאנחנו אומרים שזאת עבודה לא קלה, לא קלה בכלל.

להתנסות בכל המוצרים החדשים שיוצאים לשוק הישראלי, לטעום לפני כולם, משלוחים ועוד משלוחים, שקיות נייר שמצטברות במשרד (ובבית), תחושת שובע בלתי פוסקת. ברצינות, זה קשה יותר ממה שזה נראה, ואף אחד לא משלם לך על חדר הכושר, או מפצה אותך על תחושת ה-FOMO המתפתחת במהירות בנפש.

כל המתכונים, הטיפים, קיצורי הדרך והפטנטים לחנוכה מושלם

עם זאת, מדור "חדש על המדף", על טועמיו, סקרניו וצרכניו הנאמנים, יצא שוב לדרך. והפעם: ארטיק בטעם סופגניה, טחינה מפתיעה, מסטיק בטעם חדש, תה מוצלח במיוחד ופירורי שניצל מעט שונים. כן, אנחנו אקלקטיים.

בתיאבון!

פאלטאס, יצרנית הארטיקים הטבעיים בעבודת יד, מציעה שני ארטיקים ייחודיים חדשים.

השפית נעמי זיסבלט, שהקימה את החברה תוך מחשבה על טיוליה במקסיקו, התפנתה כעת לשאוב השראה מהטרפת הגדולה של הבלאק פריידי, ומהטרפת הלא פחות גדולה של חנוכה. התוצאה היא קרטיב קוקוס שחור טבעוני, בתוספת אבץ, וכן סופגנייטאס, פאלטאס קרמי בטעם סופגניה עם מלית ריבת תות טבעית.

ובכן, ארטיק הקוקוס השחור היה דרמטי ואלגנטי כאחד, טעים מאוד ומרגיש "על אמת". בערך כל מה שהבלאק פריידי מנסה להיות ולא מצליח כבר שנים.

ההלם האמיתי, עם זאת, ואנחנו מתכוונים להלם טוב, הגיע מארטיק החנוכה - חלבי וקרמי מבחוץ, עם טעם מובחן מאוד של, ובכן, סופגניה, ותחושה קשה של "איך הם עשו את זה". הבפנים - ריבת תות אמיתית - היה טעים אך מעט כשל בהחזקת המקל והקונסטרוקציה כולה במקום. בעינינו זה קורבן סביר לחלוטין בהתחשב בתוצאה הסופית. שיחוק.

לפרטים נוספים ומשלוחים

חברת "בארכה" ראתה את הצלחת בקבוקי הטחינה הלחיצים שלה, רתמה את הפטנט ויצאה כעת עם מהדורת טחינה גולמית מעודנת משומשום מלא מתובלת בזעתר, חמישית במספר באותו בקבוק - לאחר טעם הבסיס, השומשום המלא, המתובלת בשום-לימון וזו עם האריסה.

נתנו את הבקבוק דווקא לצרכני טחינה כבדים ומתנשאים, מצפים לרשמים מורכבים מאוד, אך הופתענו לגלות בתום ההתנסות שביעות רצון די מלאה.

המוצר עצמו מנצח, זה ברור, מתאים לסיבוב מעל קערת הסלט, או סחיטה קלה ישר לתוך הפיתה. והטחינה? רכה יחסית בטעמיה, מעודנת וסבירה מאוד בנוכחות הזעתר, חלקה ועומדת בהצהרות של "לא חייבים לערבב עם מים".

המותג Free נכנס לראשונה לקטגוריית החטיפים האפויים, ומשיק סדרה מרכיבים טבעיים בלבד וללא תוספת סוכר, תחת השם "קו-קווים".

החטיף מיוצר במאפייה במילאנו, והטעמים - זיתים ועגבניות (טבעוני), רוזמרין (טבעוני) ועם גבינת פקורינו אמיתית - בהחלט גרמו לנו לנדוד במחשבות אל ארץ המגף.

הצורה מעולה לנשנוש, רשימת הרכיבים על השקית מעודדת יחסית (ללא תוספת סוכר), הפריכות מצוינת והטעם עצמו מאפשר שימוש רב-תכליתי - מחטיף קטן של אחר צהריים ועד משהו קצת יותר אלגנטי, לצד גבינות נגיד, או רק יין, כמו שיאה לתקופה הזאת.

לצד ההמבורגר הטבעוני מסדרת הסנשיונל שלה, השיקה טבעול מוצר נוסף - טחון צמחוני, שנשלח בשמחה ובסקרנות לצרכן אדוק.

לדבריו, כמו ההמבורגר, גם המוצר הזה מיועד לאלו שמתגעגעים לטעמו של הבשר, שכן הוא מצליח לחקות אותו בהצלחה יתרה. ה"סנסשיונל טחון צמחוני" נראה ממש כמו בשר טחון שיצא ממטחנה, אלא שבניגוד לבשר - הוא מבוסס על חלבון סויה.

אפשר לצלות אותו על הגריל, לטגן, לבשל או לאפות. אנחנו בחרנו בדרך הקלה והפשוטה: הפשרנו אותו כשעה, עיצבנו ממנו קציצות בגדלים שונים וטיגנו אותו עשר דקות על מחבת. הטעם היה כמו בשר אמיתי, המרקם כמו בשר אמיתי, והכיף הגדול הוא שאפשר לשחק איתו קולינרית ככל העולה על רוחנו - מבולונז מזין ועד מנת נודלס בהשראת הפאד קפאו האהובה.

חברת "מן" מכריזה על "מהפיכת בריאות" ומשיקה עוגיות דלות שומן רווי, ועם כמות אפסית של סוכר לצד כמות גבוהה של סיבים תזונתיים אשר קיבלו את תו א.י.ל (האגודה הישראלית לסוכרת).

האנשים שאחראים לכמה מיתולוגיות עוגיות ו-ופלים פעלו, על פי הודעת החברה, במשך כשנתיים עד שהגיעו לתוצאה הרצויה עבורם - עוגיות מחיטה מלאה ועוגיות גרנולה שאינן דורשות שום סימון אדום.

מבחן הטעימה שלנו נבנה בפורמט האכזרי ביותר שקיים בענף - ילדים שזה עתה קמו מהמיטה החמה לנובמבר הקר - ואנחנו יכולים לדווח באובייקטיביות שלא הורגשה שום תנודה בספינה הזאת. העוגיות פריכות מאוד, עמוקות מאוד בטעמן ולא שולחות גלי "דרושה תוספת סוכר" למוח. עיון ברשימת הרכיבים, ובעיקר בכמות הקלוריות, יישר גם את ייסורי המצפון הנלווים בדרך כלל לקפה של ארבע. תענוג.

חורף 2021 הבא עלינו לקרה מביא עמו שני טעמים חדשים של מותג התה והחליטות הבינלאומי פומפדור (POMPADOUR) - ג'ינג'ר-מנגו וקמומיל דבש (בתוספת דבש אמיתי).

החליטות - עשויות מרכיבים טבעיים לחלוטין, וללא קפאין - נוסו במשך כמה ערבים קרירים, ולא ננטשו גם כשהאקלים הישראלי שלח גלי חום עמוק לתוך נובמבר.

בניגוד למותגי תה אחרים, ההצהרות של פומפדור מתממשות במלואן בכוסות הביתיות הגבוהות והשקופות. החליטות מרגישות טוב בפה, מעודנות ונוכחות כאחד. הג'ינג'ר-מנגו עוקצני במידה, והקמומיל-דבש מתקתק במידה. מחכים כבר לטעמים הבאים.

מסטיק Orbit משיק לרגל החורף מהדורה מוגבלת בטעם תפוח.

המותג לא נרתע מעונת הפירות היבשושית יחסית, ורוכב על התפוח הסולידי עם טעם מעודן אך מורגש, ללא סוכר או מתיקות מוגזמת. התנסות אינטנסיבית יחסית של חובב גומי לעיסה הפתיעה עם עמידות גם לאחר זמן רב של לעיסה, ובסופו של דבר, מה עוד נדרש ממסטיק?

המותג הקיטוגני KETO CHEF מוסיף ללחמנייה קמח השקדים שלו את פירורי הקיטו, פירורי מאפה על בסיס קמח שקדים שמכילים רק 9 גרם פחמימות ל-100 גרם, ומתאימים להכנת שניצלים וקציצות לצרכני תזונה קטוגנית, תזונת פליאו, סוכרתיים, והבוחרים בצריכה של שומן בריא לעומת פחמימות.

התנסות במוצר הותירה משפחה גרעינית מוצלחת עם דעות מעט חלוקות - הפירורים עצמם טעימים ואין ספק שהמוצר מכיל רכיבים איכותיים (78% קמח שקדים, 6% פסיליום ו-5% שומשום). הם משתלבים מעולה בקציצות במקום פירורי לחם רגילים, אבל המבחן האמיתי היה השניצל: הפירורים אמנם יצרו ציפוי אחיד לחזה העוף, כזה שלא התפרק אחרי הטיגון, אבל הטעם היה שונה ואפילו מעט תפל.

גם המראה היה שונה משניצל רגיל זהוב, כי כאן התוצאה כהה הרבה יותר. הילדים שטעמו סירבו להמשיך לאכול וגם בקרב המבוגרים לא נרשמה התלהבות יתר, למרות הציפייה. מי שניזון מתזונה קטוגנית ומי שמחפש תחליף ללא גלוטן ימצא את מבוקשו במוצר, אבל מי שסתם חשקה נפשו לשדרג את האוכל שלו ושל הילדים עם מרכיבים בריאים במאכל אהוב כמו שניצל, עשוי להתאכזב, או לכל הפחות יידרש לנהל ציפיות ולשווק קצת אחרת לסועדים.

הדבר הראשון שבו מבחינים ביין הוא הצבע שלו. הדבר השני הוא הגוון, ולבסוף העין מבחינה גם בצלילות. אותה שקיפות שמרמזת על דרך סינון היין, ויש מומחים שטוענים שהם יכולים לזהות ממנה גם את חוזקו וגילו. כמו ביין, המאה ה-21 הרגילה אותנו לרמה גבוהה יותר של שקיפות בכל תחומי החיים, בטח הצרכניים. זה מובן מאליו שעל כל מוצר מזון שנמכר בסופרמרקט מופיעים הרכיבים ממנו הוא עשוי, כמו גם הערכים התזונתיים שלו.

בהרבה מדינות, וגם בישראל, שתייה חריפה פטורה מהעניין הזה. כאילו המחשבה שאם ממילא אנחנו מכניסים לגוף שלנו רעל כמו אלכוהול אנחנו לא באמת צריכים לדעת ממה מופק המשקה שאנחנו מחדירים לגופנו. או במילים אחרות: אתם יודעים שבלא מעט בקבוקי יין אדום יש חלבון ביצה שנועד להפריד את משקעי היין מהנוזל? הידעתם שעד סוף שנות התשעים עדיין היו משתמשים בדם של שור ביין אדום כדי להפחית את הטאנינים ולרכך את היין? הידעתם שביין לבן לא פעם משתמשים בג'לטין (עצמות דגים, בקר או חזיר) כדי להפחית מרירות? קניתם יין מיובא מאוסטרליה? מזל טוב, כנראה שיש בו קזאין (חלבון חלב) כדי להחזיר ליינות שהתחמצנו והפכו לחומים את הצבע המקורי (בייקבים פחות איכותיים משתמשים פשוט בחלב פרה). ועוד לא דיברנו על וויסקי ובירות מאירלנד שעדיין משתמשים בשלפוחית דגים כדי לסנן משקעים מהנוזל.

רוב השיטות האלה מיושנות ונסמכות על מסורות עתיקות של ייקבים ותיקים שנהנים מהרעיון של לייצר יין בשנת 2020 כפי שנהגו אבות אבותיהם לפני מאות שנים. אלה שבעזרת פיתוחים טכנולוגיים די פשוטים ניתן כעת להחליף את כל המוצרים מן החי בתהליך הפקת היין באמצעים סינתטיים בלי להשפיע על טעם היין, אך בעוד שומרי מסורת יכולים להסתמך על משגיחי הכשרות שבודקים אם יש ביין שלהם חלב או עקבות חזיר, לצמחונים וטבעונים שמעדיפים את היין שלהם בלי שאריות של רכיבים מן החי הבעיה קצת יותר קשה, שכן הם צריכים לנסות לבחון כל בקבוק יין אקראי ולנסות לאתר אם הייקב בו הוא יוצר משתמש במוצרים מן החי או אמצעים אלטרנטיביים.

ביקבי כרמל החליטו לקפוץ על העגלה, וכחלק ממהלך מיתוגי של דאגה לסביבה החליטו להתאים החל מבציר 2019 את כל יינות היקב לדרישות טבעוניות, במקביל לשאיפה לחקלאות בת קיימא. השקת האג'נדה החדשה לוותה בשיתוף פעולה עם המעדנייה הטבעונית "טעם לחיים" בשוק לוינסקי בתל אביב, ולהשקת מארז נאה שכולל בקבוק יין (קברנה סוביניון או מרלו) לצד שלוש גבינות טבעוניות: קשיו מעושנת, גבינת שקדים עם עגבניות מיובשות וסומק וקוביות גבינה בולגרית במחיר של 85 שקלים.

המחיר סביר בהחלט, והחבילה מגיעה באריזה יפה ויכולה להתאים למתנה למארחים באיזו ארוחה חגיגית. לגבי צריכה עצמית, יש לציין שגם בתוך הז'אנר המפוקפק ממילא של גבינות טבעוניות, אלה היו שלוש מהגבינות הפחות מוצלחות שניסינו, ומדובר במישהו שחובב גבינות אגוזים. ה"גבינה הבולגרית" הייתה פשוט קוביות טופו חמצמצות ששחו בשמן זית, גבינת הקשיו המעושנת אכן הייתה מעושנת אבל חסרת מאפיינים אחרים ו"גבינת השקדים" הייתה אפילו פחות מוצלחת. באסה.

מאידך, הקברנה סוביניון, כתמיד בסדרת "סלקטד" הנוחה לכיס (ניתן למצוא את הבקבוק בפחות מ-30 שקל ברוב הסופרמרקטים), מעניק תמורה ראויה למחיר.