הביסלי הזה ניסה לעשות את הבלתי אפשרי. הוא כמעט הצליח

אתם תצטרכו להאמין לנו כשאנחנו אומרים שזאת עבודה לא קלה.

להתנסות בכל המוצרים החדשים שיוצאים לשוק הישראלי, לטעום לפני כולם, משלוחים ועוד משלוחים, שקיות נייר שמצטברות במשרד, תחושת שובע בלתי פוסקת. ברצינות, זה קשה יותר ממה שזה נראה, ואף אחד לא משלם לך על חדר הכושר, או מפצה אותך על פיתוח תחושת ה-FOMO המתפתחת במהירות בנפש.

עם זאת, מדור "חדש על המדף", על טועמיו, סקרניו וצרכניו הנאמנים, יצא שוב לדרך. והפעם: צמחוני אדוק אך מתגעגע שטעם המבורגר, מסיבת חטיפים עם כמה שיאים ומעט נקודות שיפור וגם מיונז. כן, אנחנו אקלקטיים.

בתיאבון!

אנשים צמחוניים מתחלקים לשניים: אלו שטעם הבשר לא מדבר אליהם בכלל ומרתיע אותם, ואלו שמתגעגעים. אנחנו בחרנו לבחון את ההמבורגר החדש של טבעול, חלק ממסדרת הסנסשיונל שלה, עם טועם מהסוג השני.

לדבריו, כל אימת שהוא מריח את הבשר נחרך על האש, הוא מתקשה לעמוד בפניו. שנות הצמחונות שלו כללו המון המבורגרים שניסו להעניק חוויה טובה לאלו שאינם אוכלים בשר, אך רובם הותירו תחושת פספוס בטעם. לעתים הוא היה מלאכותי מדי, לעתים משעמם מדי ולעתים פשוט הרבה יותר גרוע. "היו לא מעט המבורגרים שהיו טעימים מאוד, אבל היה לי ברור שאין בהם כדי להוות תחליף לטעם הבשר", הסביר.

הסנסשיונל בורגר של טבעול, עם זאת, התגבר על רוב המכשולים. הוא מכיל 16 גרם חלבון ביחידה, לצד ברזל וסיבים תזונתיים, וללא שומן טראנס או כולסטרול. המראה המשויש, לטענת החברה, נוצר בעזרת שימוש בשמנים צמחיים והצבע האדמדם "נלקח" מרכז סלק, רימונים, גזר, דומדמניות ופלפל אדום.

התוצאה: טעם מרגש ועמוק של בשר, שמילא את הגעגוע. מדובר בבורגר עבה, שצריך לעבור טיגון של כמה דקות על המחבת (או על המנגל), והטעם בסופו כמעט וזהה לטעם הבשר. בקיצור, שיחוק.

שלושה חטיפי Mix חדשים של אסם נענים לקריאה הישראלית הקולקטיבית שדורשת משהו לנשנש על הספה בחורף המתקרב.

המהדורות המיוחדות מציעות "ביסלי וחברים Mix", המשלב בין ביסלי גריל, דובונים ופופקו מתוק, "ביסלי קרנבל Mix", המשלב בין ביסלי גריל, פלאפל ובצל, וכן "פופקו Mix מתוק-מלוח", המשדך פופקו בטעם חמאה ודבש ופופקו מלח ים.

השילובים חמודים, ילדותיים בקטע נוסטלגי ומדברים לפלחי אוכלוסייה מגוונים יחסית. "ביסלי וחברים" מצליח לשלב נחמד מאוד בין הקראנצ'יות המפורסמת, השמנוניות הנמסה של הדובונים והמתיקות של הפופקו.

"ביסלי קרנבל" מנסה לעשות את הבלתי אפשרי ולחבר לנשנוש אחד כמה סוגים של החטיף הפופולרי, אבל התוצאה היא טעם אחיד יחסית ששורה על הכול. זה לא היה בצל, לא גריל ולא פלאפל, אלא מיקס אחיד למדי בטעמו. אנחנו קראנו לזה "איזה כיף היה באייטיז", אבל לא בטוח שזאת הייתה הכוונה, וכדאי אולי לחדד קונספט (או סתם להטריל בשביל הכיף ולהחליף בין הצורות המסורתיות של סוגי הביסלי השונים).

תערובת הפופקורן המלוחה-מתוקה ענתה גם היא על צורך מובהק שקיים בעולם כבר שנים. התכולה הייתה צעד חמוד בכיוון הנכון, והשקית חוסלה, אבל אם כבר מלוח-מתוק, אנחנו מרגישים שיש לאסם כמה כדורים במחסנית שעוד לא נורו.

לטענת אסם, חלק מהרעיונות הגיעו מהצרכנים עצמם, וזו טענה הגיונית בסך הכול. עולם החטיפים משתולל ומתפרע (לטובה) בחו"ל וכדאי שגם כאן נרגיש קצת גלי הדף. התוצאה הפעם, עם זאת, מורכבת מעט יותר. טובה מאוד, אך עם נקודות קטנות והכרחיות לשיפור, בואכה המהדורה המוגבלת הבאה.

המותג הקולינרי "מאסטר שף" משיק מיונז הולנדי אמיתי בבקבוק לחיץ, כשהבשורה היא פחות בגזרת הטעם (עדיין טעים) והמרקם (עדיין עשיר) ויותר בגזרת הלוגיסטיקה.

אם אתם צריכים אותנו בשביל שנגיד שהשימוש בבקבוק נוח יותר מהצנצנת המסורתית, אז משהו במערכת היחסים הזאת לא הוגדר כהלכה. ובכל זאת, המבחן האמיתי - זאת יודע כל מכור מיונז באשר הוא - מגיע בסופו של הבקבוק (או בסופה של הצנצנת) ועוסק בשאלה החשובה כמה מיונז נותר מאחור. את התשובה נבחן כשהבקבוק ידרוש מאיתנו יכולות סחיטה, אך הכיוון אופטימי.

תהייה אחת בכל זאת התגנבה לראש כשבחנו את הכיתוב על הבקבוק ונתקלנו בהמלצה לסיים את תכולתו שבעה ימים בלבד לאחר הפתיחה. למה, מה ההבדל בינו לבין מותגים אחרים ומי הצרכן שיסיים בקבוק מיונז תוך שבוע? אלו שאלות ללא מענה, נכון לעכשיו.