וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הם קראו לסנדוויץ' הזה "החיסון החדש". אנחנו נחכה שתופעות הלוואי יעברו

24.1.2021 / 6:00

תפריט כריכים מפתה מהרגיל ומסקרן מהרגיל אולי לא מספיק בשביל לשרוד במלחמת השוחות של העיר הזאת, אבל מה שעשו כאן הוא לא הפתרון

"Stuck in the Middle", נמל תל אביב. Stuck in the Middle,
מה קורה כשאין שקט? "Stuck in the Middle", נמל תל אביב/Stuck in the Middle

"תנו לי להגיד לכם משהו כבר על ההתחלה: לכל אחד היה מתישהו בחיים רעיון של מיליון דולר. כשאני הגעתי עם שלי, כולם אמרו לי בפשטות שזה רעיון רע. שמעתי אותם, וחשבתי שזה אומר רק דבר אחד - יש לי ביד משהו"

האגדה של שרה בלייקלי - מכירת פקסים מדלת לדלת, ייאוש, גרביונים, אופרה ווינפרי, מיליארד דולר - מספיק מוכרת בשביל שלא נצלול לתוכה שוב כעת, אבל קורס ה"מאסטר קלאס" שלה בכל זאת מצליח לצקת קצת סקס-אפיל בסיפורים שנשחקו כמעט עד דק. היא ממוקדת, מלאת אנרגיה, מצחיקה ואמינה, מוכרת שלא זקוקה עוד למכירה אחת בחייה, ובכל זאת סוגרת עסקה.

לכל הטורים של "אוכלים הולכים"
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל

"רעיונות הם מתנה שהיקום נותן לך, והדרך אליהם מתחילה בהשגת שקט", היא מסבירה, "מאוד חשוב להבין בשלב מוקדם איפה, מתי ואיך אתם יכולים לחצוב קצת שקט לעצמכם. שם, בדרך כלל, יהיה גם הרגע שבו הרעיונות יגיעו".

אבל מה קורה כשאין שקט? כשהאיפה והמתי והאיך מעומעמים בשנה שלמה, ויותר מכך, של קורונה. כשרעיונות של מילארד דולר אינם הכרחיים כמו קריאייטיב של כמה שקלים? כשהישרדות חשובה יותר מסיפור אגדה על ממציאת הספנקס?

במקרה כזה, ברור לכל זולל ישראלי ממוצע, פשוט נמכור סנדוויצ'ים.

"דוקטור אבו דאבי", "Stuck in the Middle"

ובמובן הזה, המשלב נגיף בינלאומי ומדיניות ישראלית (כלומר, בואו נחזיק אצבעות לחיסונים ונתעלם לחלוטין מכל דבר אחר, לרבות עשרות אלפי עובדים בתעשיית המזון לבדה ששום חיסון כבר לא יעזור להם), "Stuck in the Middle" מחלקת כרטיסי בינגו שכמעט כל משבצת בהם מחוררת כבר. פופ-אפ קורונה שאולי יישאר איתנו גם אחרי הנגיף ואולי לא? צ'ק. מטבח רפאים שמתמקד במשלוחים ובטייק-אווי בלבד? צ'ק. תפריט סנדוויצ'ים "מושחת"? צ'ק. הופעות אורח חודשיות של שפים המרכיבים "חיסון חדש"? צ'ק. סימני קריאה בתיאורי המנות? צ'ק!!!

מה שנפתח לפני כמה חודשים כמקום סודי ואפוף מסתורין וואנבי, ללא כתובת מוגדרת וללא יותר מדי אינפורמציה, התייצב והשיל גימיקים, ומנסה כעת להתמקד - קשה להאמין, אני יודע - באוכל. התפריט לא גדול - שבעה כריכים קבועים (מתוכם שתי אופציות טבעוניות) ושני ספיישלים, פרי שיתוף פעולה עם קולגות שקיבלו במה להתפרע. הכול נכנס ללחמניה רכה, ובצד צ'יפס (מפוהק ותעשייתי) או בטטה אפויה.

בחרנו כריך "בגדד" אחד (שניצל פריך, חציל מטוגן, טחינת עמבה, פלפל חריף, בצל סגול, חסה, מלפפון חמוץ, 48 שקלים) ואת שני המיוחדים - אחד של עינב אזגורי ("קנטאקי אזגורי", פרגית קריספית מושרית בריוויון מתובל, הרבה חסה, מלפפון חמוץ, בצל סגול, מיונז וגבינת צ'דר מעל, 52 שקלים) ואחד חדש מהניילונים, של אסף דוקטור ("דוקטור אבו דאבי", הם קראו לו אלוהים יודע למה, עם ברוסט טלה בבישול ארוך עם ירקות, לבנה, חמוצים, פלפל חריף, נענע, פטרוזיליה, בצל סומק, קרם חציל, 59 שקלים). הוספנו צ'יפס (12 שקלים) בלי לטפח ציפיות ויצאנו לדרך.

הרבה חיבוקים, מעט קבלות

"מבאס לשמוע על החוויה שלך", אמרו בוולט, "מיד מעבירים את הפידבק למסעדה"

לכתבה המלאה
"Stuck in the Middle", נמל תל אביב. Stuck in the Middle,
לא צריך גימיקים. ההמבורגרים של "Stuck in the Middle"/Stuck in the Middle
האינסטגרם של "STUCK" הרים לכוכב החדש שלהם מילים גדולות ומעוררי ציפיות כמו "מדפונה", אבל בואו נניח מראש שלא היה כאן שום בור ושום טכניקה בדואית, אלא יותר עבודת תנור

הכריך הבגדדי (ברצינות, די) הכיל שני שניצלים כיפיים שהונחו מעל פרוסות חציל שמנוניות, טבעות בצל סגול ומה שנראה כמכשול בלתי עביר של חסה. הוא היה עסיסי מאוד, בעיקר הודות לטחינה ולעמבה, אך הצד השני של מטבע הלשון הזה היה השתלטות מוחלטת של הנוזל הצהוב העמוק על הביס, ועל הטעם. השניצלים, מרכז הכריך על פי כל אמת מידה, עוד הצליחו להשיב מלחמה, אך הלחמניה נכנעה כבר על האופנוע, והייתה רכה מדי ואלגנטית מדי בשביל הפגזת הסביח הזאת.

היצירה של אזגורי הייתה בסך הכול גירסה נחמדה מאוד לכריך פרייד-צ'יקן. גם כאן, שני נתחים עבים יחסית ניסו לתת פייט ליד החסה הכי נדיבה בעיר, עד כדי נידוי הרצועות החיוורות מהלחמניה לצלחת, ומשם לאשפה. גבינת הצ'דר נצפתה אך לא נכחה באמת, ולא נתנה את הקיק המתבקש ממנה. מלבדה, לא נותר עוד בכריך משהו שיקפיץ מדי פעם את הנגיסות, ורוטב דבש חריף שצורף בצד נראה (ונטעם) כמו דיפ מסיפור אחר. גם כאן, אגב, הלחמניה התפרקה תוך כדי אחיזה, במה שהלך והתברר כסיפור מסגרת עקבי מאוד בקווי העלילה שלו.

עמוד האינסטגרם של "STUCK" (קיצרתי, יש גבול לכל קריאייטיב) הרים לכוכב החדש שלהם מילים גדולות ומעוררי ציפיות כמו "מדפונה", אבל בואו נניח מראש שלא היה כאן שום בור ושום טכניקה בדואית, אלא יותר עבודת תנור. קרעי הטלה הדקים היו טעימים ורכים, תיקשרו טוב עם הירקות והעלים וסיפקו וויב מעושן מתבקש. הם גם היו מעט דלים בכמותם, ובהחלט נתנו כבוד גדול מדי ללחמניה (שאגב, התפרקה גם פה, שוקינג, ומלכתחילה עדיף היה בטח להחליפה בפיתה טובה), אם אתם מבינים למה אנחנו מתכוונים. קרם החצילים והלבנה לא הורגשו כמעט בכלל, ומכריך-דגל שנושק בגאווה ל-60 שקלים נותרה בפה בעיקר תחושת קונספט.

שבע מילים על הצ'יפס: אין צורך לבזבז שבע מילים על הצ'יפס.

seperator

יש משהו מעורר חיבה ב-"STUCK", ואפשר ממש לראות בעיניים איך ייראה הדוכן שלהם כשהכול ייגמר. אז, עם חיסון אבל גם עם חיים שראוי לחיות אותם, אפשר יהיה לעבור בו ולקחת כריך טו-גו, ללכת מטרים ספורים מערבה ולהתקרב עד לאן שהגלים מרשים.

אז, עם חיסון, חיים וכריכים מצוינים שלא צריכים רעיון של מיליארד דולר בשביל לשרוד, הכול יהיה קצת יותר טעים, וקצת יותר חיים.

"Stuck in the Middle", הזמנות דרך וולט, או טייק-אווי כשאפשר ממסעדת "יוליה בנמל"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully