אוכלים הולכים
מידל איסט: הפיתה מושלמת, אבל אתם צריכים לבוא בגלל משהו אחר
אחד ממתחמי האוכל הכי שוקקים בתל אביב קיבל דוכן חדש שסוף סוף נענה לתפילות שלנו
טיפיקו: זה מה שקורה כשחולמים על עוף מושלם
התפריט לא השתנה, אבל השתנה לגמרי. עכשיו נסו להישאר אדישים מול המפלצת הזאת
ג'פריס: אחד הכריכים הכי טובים והכי מלוכלכים בתל אביב
כמעט 10,000 ק"מ מבדילים בין שיקגו ופלורנטין, אבל אל תתנו למרחק לעשות עליכם רושם
ג'אפה פיצה קיטשן: קצת יפו, קצת נאפולי, הרבה פיצה
כשחלום אחד מצליח לעשות את הבלתי אפשרי, ולהפוך את בלומפילד לקאמפ נואו
DNA: מתחם האוכל החדש (והשווה) של תל אביב
על הנייר, זה לא היה אמור לעבוד, אבל האנשים האלה לקחו את הנייר, כיווצ'צ'ו אותו לכדור אחד גדול, זרקו אותו לפח, ופגעו בול
הולי צ'יקנס: בית מקדש לעופות הולך לנפץ את הפינה הכי מקוללת של ת"א
קצת ניו יורק ומיאמי, קצת מרוקו וישראל, והרבה מאוד כבוד לאוכל הכי אהוב פה
השווארמה של הבסטה: בשר, פיתה, ככה פשוט
בלי חרבות ובלי צעקות, רק אוכל, אנשים ורחוב
מוג'ו סאן: תשובת האוכל המושלמת לעולם שניצח את הקורונה
ככה זה כשלא מסתכלים על תל אביב, אבל כן רואים את לונדון וקליפורניה
גולדן בוריטו: בראנץ' או מאנץ', זאת אחת המנות הכי טובות בעיר עכשיו
דמיינו ספסלי קק"ל על החוף של סן דייגו, דמיינו אל קמינו על כביש מספר 1, דמיינו רכבת קלה שעולה מהאבק
לאקי צ'יקן: סוף סוף יש כאן מקום שחוגג עוף מטוגן כמו בחו"ל
שנים ארוכות שלונדון קראה להם, ועכשיו ישראל הרוויחה
שיפודי דלידה, שוק לוינסקי: בואו מהר, לפני שיהיה כאן תור מטורף
אחד משידוכי האוכל הכי רומנטיים בעיר הוליד מנגל פחמים, פיתות עבות, תפריט קטן ותמחור שפוי. אתם עוד פה?
פליישמן דלי: השראה אמריקנית, טאץ' צרפתי, חום ישראלי וסנדוויץ' מושלם
לא בכל יום אנחנו מתרגשים מכריך. לא בכל יום אנחנו פוגשים את יוהן
נויבי'ס דלי: סטייק כמו בפילדלפיה, שניצל כמו בשום מקום אחר
חשבנו שכבר קשה מאוד להפתיע אותנו עם השילוב האהוב של פחמימה ובשר. טעינו
הפינה של אלי: אוכל של פעם, במחיר של פעם, בתוך תל אביב של היום
יש כאן סביח ופלאפל, מעורב ירושלמי ושניצל, וגם הפתעת ויטרינה טעימה במיוחד, למי שאוהב לחפש את האותיות הקטנות בתפריט
מחנה אסאדה, שוק מחנה יהודה: חבילת הנופש המושלמת כוללת בשר, והרבה
הוואגיו מבטיח ומקיים, החלה אימתנית, תפוחי האדמה סוף סוף מספקים קבלות, אבל הכי מרשים כאן זה דווקא האנשים
מאמא מפרומה: בפעם הבאה שמישהו לידכם ירצה קוסקוס מושלם
היסטוריה עשירה כאחד ממטבחי הרפאים הראשונים בתל אביב והפסקה עצובה להתארגנות מחודשת הובילו לקאמבק טריפוליטאי מפואר
מסקליטו: אחת המנות האהובות בעיר קיבלה מקום משלה, ובצדק
כי הקורונה אולי טילטלה פה את עולם האוכל, אבל יש אנשים שהצליחו להסתכל לה בלבן של העין - ולחשוב
אורלי'ס: שתי דקות מתל אביב מסתובב עוף מושלם במחירים שמצחיקים את תל אביב
הג'בטות נגמרו באחת, הרוטיסרי מפסיק להסתובב בארבע, ואתם פשוט צריכים לבוא מוקדם, ולנצח
ליי פו: דוכן הכיסונים האסייתי שתמיד רצינו כאן
עשרים הדקות מהרגע שההזמנה יוצאת לדרך הן גם ארוכות מאוד, וגם משמחות מאוד
באבאג'ים: מוסד השווארמה האהוב נכנס לתוך תל אביב, בשושו
מיועד לכל מי שהתלונן שהוא לא יכול לאכול את מנת הדגל, אבל לא רק
פסטיבל ממולאים, פסטיבל קיגל: אוכל של פעם בפופ-אפ של היום
לא קל ליפול על יום של חורף אמיתי בישראל, אז בואו לפחות נאכל כאילו הגשם שוטף את הכול
לוקאל (LOKAL): המבורגר כמו שאין פה, וקריספי צ'יקן כמו שצריך להיות פה
זה התחיל כסטארט-אפ וממשיך בהצהרות על מעבדה, אבל הכול נעלם עם הסאונד הראשון של הקראנץ'
מצלה, ירושלים: אבי לוי עבד שנתיים על שווארמה טורקית. זאת התוצאה
יש כאן אוכל רחוב ירושלמי שחזר מטיול ארוך באיסטנבול, שף עם גב רחב ולב רחב עוד יותר, ואש שמלהיטה את כל זה לביס מושלם. תנו לכולם להסתבך בשוק, אתם יודעים יותר טוב
בבקה בייקרי, כיכר הבימה: נקודת המוצא האידיאלית לפיקניק הבא שלכם
אימפריית האפייה של שיר וקורל גורן נעה באיטיות ובעקביות ברחבי העיר הזאת, ואין לנו שום רצון להתנגד לכיבוש
פסטרמה בעבודת יד, וגבעות של רוסטביף: שני סנדוויצ'ים מצוינים בתל אביב
בעיר שמכניסה אינספור וריאציות מתוחכמות לתוך פחמימה, הכי כיף למצוא שתי אופציות שרוצות להיות כמו פעם, בערך
בנץ בראדרס: קרב ההמבורגרים של תל אביב נמשך, עם טוען חדש-ישן לכתר
אנחנו באמת לא יודעים מה מושך את כולם לקטע הספציפי הזה של אבן גבירול, ובאמת לא כל כך אכפת לנו
החומוס של בני: כשהיד של הצפון מגיעה פעם בשבוע לתל אביב
כי ניגוב עירוני טוב הוא נדיר, אבל ניגוב עירוני שגם כיף לשבת בו הוא משהו שחייבים לכתוב עליו
טאקו מאנדיי: בואו מוקדם, ביום הפתיחה כל האוכל נגמר תוך שעתיים
היו כאן לא מעט הצהרות על "חור בקיר", דוכן "מחתרתי" ו"עד שנגמר", אבל אוכל כזה לא דורש יותר מדי דיבורים
מלחמת הג'חנון הגדולה של ישראל עוד לא נגמרה, אבל יש כבר מנצח אחד
הרחוב מוזר, המיקום מוזר ומישהו חייב לספק הסברים על השלטים והתנורים, אבל מתי בפעם האחרונה קניתם עונג שבת ב-14 שקלים?
בובע (BOBE) בשוק צפון: סיר, כף, חלה. מי צריך יותר?
לא, אין כאן שניצל. עכשיו בואו נדבר על כל הדברים שכן אפשר להכניס לתוך הסנדוויץ' הענקי הזה
שישי Shi Shi: לא סתם זאת אחת הנקודות הכי רותחות של וולט בת"א
עיר עם הפרעת קשב ותשוקה מסורתית לרעש וזיקוקים מול דוכן אוכל פינתי ותיק. זה נגמר בערך כמו שאתם חושבים
גרטי דונר: שווארמה טורקית-ערבית-ישראלית מושלמת
זוכרים את הפיתה ההיא, המעולה, מהטיול ההוא, מזמן, שאתם מתים לחזור אליה? אז כזאת
פיצה מוצ'ה: תפריט "למבוגרים בלבד" מסעיר את תל אביב, ובצדק
אנחנו מודים שהמהלך הזה התחיל ברגל קצת שמאלית. אנחנו גם הראשונים להודות שהוא עובד
הקוסם שרונה מרקט: 20 שנים חיכינו לסניף הזה, וזאת ממש לא הגזמה
מי היה מאמין שאחד המהלכים הקולינריים הדרמטיים ביותר בעיר הזאת יתחיל מזוג אופניים פשוטים בצבע שחור?
הולשטיין: תגידו אתם - תל אביב לא צריכה עוד המבורגר כזה?
הבשר הוא של חינאווי, ואם אתם צריכים אחרי המשפט הזה עוד משהו, יכול להיות שלא קראתם טוב
פיצה לבנטינה: באנו בגלל הפיצה, התנחלנו בגלל הסמבוסק
רוב אגדות האוכל היו עוצרות בשלב הזה כדי לנוח קצת. רוב אגדות האוכל הן לא ארז קומרובסקי
עלינא בפיתה: תנו למומחים לעשות לכם על האש. לא תצטערו
כל מה שאתם צריכים לעשות זה ללכת לכיוון העשן שמתרומם מקצה הרחוב, ולהזמין
המעשנת של ניסן: ההמבורגר מושלם והקבב פירק אותנו, אבל יש כאן משהו אפילו יותר טוב
יותר מעשור של ריח בשר מעושן על הבגדים, והמשאית הזאת עדיין מתניעה כל בוקר בשמונה וחצי, ומבקשת לדעת אם "המחיר בסדר"
שווארמה אבו אדם: לראות בעיניים את בורות האש בתוך האדמה
עבד מרעי לא הצליח להסביר ללקוחות איפה בדיוק הבור הלוהט והמפורסם שלו, אז הוא עשה את המעשה היחיד ההגיוני. צפו
פתאום סגר רביעי לא נשמע כל כך גרוע: המשלוח התאילנדי שגרם לנו לצעוק בבית
כולם מצהירים, כולם מדברים וכולם מתיימרים, אבל רק המצטרפת האחרונה לקיוב קיטשן הצליחה לספק קבלות