פיצה לבנטינה: באנו בגלל הפיצה, התנחלנו בגלל הסמבוסק
רוב אגדות האוכל היו עוצרות בשלב הזה כדי לנוח קצת. רוב אגדות האוכל הן לא ארז קומרובסקי
עלינא בפיתה: תנו למומחים לעשות לכם על האש. לא תצטערו
כל מה שאתם צריכים לעשות זה ללכת לכיוון העשן שמתרומם מקצה הרחוב, ולהזמין
המעשנת של ניסן: ההמבורגר מושלם והקבב פירק אותנו, אבל יש כאן משהו אפילו יותר טוב
יותר מעשור של ריח בשר מעושן על הבגדים, והמשאית הזאת עדיין מתניעה כל בוקר בשמונה וחצי, ומבקשת לדעת אם "המחיר בסדר"
שווארמה אבו אדם: לראות בעיניים את בורות האש בתוך האדמה
עבד מרעי לא הצליח להסביר ללקוחות איפה בדיוק הבור הלוהט והמפורסם שלו, אז הוא עשה את המעשה היחיד ההגיוני. צפו
פתאום סגר רביעי לא נשמע כל כך גרוע: המשלוח התאילנדי שגרם לנו לצעוק בבית
כולם מצהירים, כולם מדברים וכולם מתיימרים, אבל רק המצטרפת האחרונה לקיוב קיטשן הצליחה לספק קבלות
שמחה וששון בכיכר רבין בתל אביב: הטעות הכי משמחת שעשינו בשנה האחרונה
בשיא הקורונה אכלנו פה מעולה והתפללנו לטוב. עכשיו אנחנו יכולים לאפסן את הפסימיות ולשתות משהו
פוקישופ: הרבה זמן לא נאמרה מילה כזאת בבית וואלה
זאת הייתה, בפשטות, ארוחה שמלטפת לך את האגו - בריאה יחסית, קרירה יחסית ומאפשרת לך להמשיך את היום בלי להתלונן על היעדר תאי שינה. זאת לא שחיתות, זאת התנשאות
20 צעדים מהים, עם שייק שאק ביד: בינגו בורגר נפתח בתל אביב
"בינגו בורגר" של גיא גמזו לא מתיימר, לא מגזים, לא משחית ולא מתלהב - וזה בדיוק מה שעושה אותו כל כך מוצלח
פיתה בסטה: פרגית, שניצל, בוריקה וגירוס - ביקורת
יש כאן קלאסיקות מצוינות כמו פרגית ושניצל, אבל גם מנת גירוס חדשה שעושה קצת יוון בלב
הבופה של החיים עצמם: שבועיים אשפוז עם האוכל של איכילוב
מה יחס הפינוקים במחלקה, למה קראו לדבר הזה "רביולי" ואיך התגלגלה לידיים שלי צלחת חריימה של שישי (עם חלה)? ביקורת סטריט-פוד קצת אחרת
לנגב את הדמעות: 60 שנות חומוס נקברות תחת ההריסות של תל אביב
הוא לא עושה וולט ולא עושה כרטיסי אשראי, אבל הוא כן עושה אוכל. כלומר, עד שהדחפורים יפרקו את המקום לפירורים
שמעתם נכון, הוא "לא רוצה שזה יעלה הרבה": דוכן האוכל שגרם לנו להתבלבל
נועם שירי עושה הכול כדי שתרגישו כאן בנוח. אתם רק צריכים לשכוח איך האוכל הזה היה מרגיש באזור חיוג 03
הסמל של שכונת התקווה עושה עכשיו פיתה מדהימה (וזה הרבה יותר חשוב מכדורגל)
השבועות האחרונים הורידו לנו כל בדל של חיוך מהפנים. הודיה ויהודה גוהר החזירו אותו בענק
הפריקסה הזה הגיע לטלוויזיה בצדק. עכשיו הוא אפילו יותר טוב
לא קל לבחור סנדוויץ' בשוק הזה. לא קל לסרב להצעה הזאת. קל מאוד לחסל הכול תוך כמה שניות
תל אביב לא הייתה צריכה עוד מקום של המבורגרים? תל אביב טעתה
יש כאן צ'יפס מנצח, סלט מעולה ומנה שתהפוך את העיר, ויש עוד
לא הצלחתי לצלם, לא הצלחתי להפסיק: הדוכן שמוכר קערה ענקית של אוכל נחמה
יש כאן מבחר מסחרר של סירים, תפריט שעושה כאבי ראש חיוביים ושירות שכבר לא רואים כאן. מה עוד צריך?
"עוד שנה אני האיש הכי חכם בת"א, או הכי אידיוט": פיתה די מושלמת עומדת לקבל שדרוג פלילי
צריך הרבה אופטימיות ולא מעט מעוף בשביל לפתוח כאן, אבל כל סימני השאלה נעלמים עם הביס הראשון
"החבר המעפן שלא זורם על פיצה": איך הכריכים החדשים של דומינו'ס?
הפרסומת החדשה של ענקית הפיצות חמודה במידה וזהירה במידה, אז מה בכל זאת הבעיה?
האיש שהביא לנו שווארמה מהאדמה לא עצר. זה הלהיט החדש שלו
עבד מרעי אחראי על אחד הביסים הכי טעימים שלקחנו בשנה האחרונה, וגם על הברקה שתהפוך את החיים פה לקצת יותר נוחים
איך אפשר להתעלם מהמראה הזה? עוף בגריל שעושה בית ספר לכל גוש דן
לא ברור למה כולם נוטים לזלזל במתחם הזה, אבל עם האוכל שיוצא ממנו, זה לא באמת משנה
זאת אחת משאלות הפיצה החשובות ביותר, ועכשיו יש לה תשובה מוחצת (וטעימה)
האם באמת צריך "עוד משהו" ליד המגש, מה הסיכוי שרשת אמריקנית תנחת כאן בשלום וכמה כל זה משנה כשיש בצק כזה?
שתי פיתות עם בשר, והשקיעה היפה בארץ: דוכן האוכל שלא צריך כתובת
חוסיין זידאן לא מפסיק לשפר את הממלכה הטעימה שלו, ואתם רק צריכים לשים וויז ולעצור כשאתם רואים נוף (ואוכל)
אייל שני בטח כבר עשה מזה מיליונים. כאן מחלקים את זה בחינם
תנור שלא מפסיק לעבוד, אנשים שלא מפסיקים לעבוד וגריל שלא מפסיק לעבוד - מדובר בדוכן פיתות עם סיפור פשוט
לפני חודש זה נגמר בהתנצלות של וולט. הפעם המשלוח היה הרבה יותר דרמטי
73 שנים של סימני שאלה מוזרים הסתיימו עם אופנוע אחד ומכת חום מדויקת. ככה זה כשמקצוענים
בלי התחשבנויות, ובלי המלצר המעצבן ההוא: ההמבורגר שתפס אותנו לא מוכנים
אל תספרו לאף אחד שכתבנו את זה, אבל נולד כאן פתאום צ'יט נפלא לחיים (וגם ערימות של צ'יפס שווה)
אגדת חומוס אמיתית חצתה את הכביש. זה נגמר בדיוק כמו שאתם חושבים
אף אחד פה לא יעמיס לך על הראש סיפורים ואגדות, אבל כולם יעמיסו לך על הצלחת תבשיל חמים ומנחם של פעם
שעה וחצי של קושמרו מדבר על קורונה. יש רק דבר אחד שיכול לשטוף את כל זה
אם תתזמנו נכון את המהלך, ותצליחו איכשהו לקום מהספה, יכול להיות שתצליחו לא לשבור את המסך בסוף היום
הם קראו לסנדוויץ' הזה "החיסון החדש". אנחנו נחכה שתופעות הלוואי יעברו
תפריט כריכים מפתה מהרגיל ומסקרן מהרגיל אולי לא מספיק בשביל לשרוד במלחמת השוחות של העיר הזאת, אבל מה שעשו כאן הוא לא הפתרון
"מבאס לשמוע על החוויה שלך", אמרו בוולט, "מיד מעבירים את הפידבק למסעדה"
כל כך הרבה חיבוקים חורפיים מחממים ומנחמים מוצעים כאן, עד שמישהו שכח להפנות קצת משאבים רגשיים לסירים
זאת הייתה הזמנה ישראלית רגילה לגמרי. כשהשקיות הגיעו ידענו שטעינו בגדול
המנות הראשונות ענקיות, הכריכים מפלצתיים וכל דבר שאתם רואים בחוץ נעשה פה קודם: כשדוכן ותיק מנסה לשרוד בשוק עם הפרעת קשב
הביס הבא מוקדש לכרמל שאמה-הכהן: פאד-תאי קטן-גדול בתאילנדית קטנה-גדולה
דוכן אוכל צנוע וקצת אחר מצליח להוציא מלב רמת גן מנות שהחזירו אותנו לבנגקוק. והכול בזכות זוג חרוץ, וראש עיר הגיוני
הקובה הזאת אולי לא תציל את העולם, אבל היא יכולה להציל את החורף שלכם
מה שהחל כתחביב קורונה זמני והתגלגל לפופ-אפ זמני עוד יותר הפך פתאום לדוכן הכי מנחם בעיר. ככה זה כשמתרכזים באוכל
זה כל מה שכיכר דיזנגוף הייתה צריכה (ויש גם צ'יפס שחיכינו לו 20 שנה)
כל מי שעבר פה בחודשים האחרונים ביקש רק דבר אחד. כל מי שעבר שם בשנים האחרונות התחנן. עכשיו הכול מסתדר
כמה מושחת יכול להיות מלך זילברשלג? התשובה היא מושחת מאוד, אבל לא מספיק
הקמפיין החדש של יקיר הרשת יורה לכל הכיוונים בניסיון לגרום לנו לאכול הר של המבורגרים, אז ברור שנסחפנו
מתחת לעיניים מלאות הקנאה של חולדאי: הפיצה הכי טובה בתל אביב לא עוצרת
יד אחת משוויצה, היד השנייה רושמת דוח, ואתם רק צריכים להתעלם מכל הדיבורים הריקים האלה, להזמין ולעוף מכאן
האם זה החומוס הכי טוב בישראל? אנחנו לא רוצים לפתוח מלחמה, אבל...
יש לפניה תור ארוך ומקומי של בוקר, יש לפניה תור ארוך ותיירותי יותר של צהריים, אבל תפסיקו לדאוג לתור ותתחילו לנסוע
הם פתחו, סגרו, התארגנו ועשו קאמבק. הגיע הזמן להסתערות מחודשת
אפשר לכתוב 800 מילים על מיזם המאפים החדש הזה. אפשר גם להיכנע ולהגיד בפשטות את מה שכולם חושבים מול התבניות החמות
השניצל כפול והלחמניה שלו אלוהית, אבל הם ניצחו עוד לפני השקל הראשון
אתם יכולים לבוא ולקחת, אתם מוזמנים להביא כיסאות מהבית, אבל יותר מהכול אתם חייבים לראות איך גורמים לאנשים לחייך דווקא בימים האלה
השמועות מוצדקות, התור עדיין קצר יחסית: שימו וויז, השווארמה הזאת שווה את זה
חמש שעות ארוכות בבור של גחלים רוחשות הובילו לפיתה אלוהית שחוסלה תוך פחות מחמש דקות. ככה זה כשיש רעיון מנצח
היא הסתכלה עליי ברוך וניסתה להבין: "שאלת אותי אם המנות מספיק גדולות?"
המקומות שבהם אפשר למצוא את פלא הבצק הזה הולכים ומתמעטים, והגיע הזמן שמישהו יפתח פה כבר את האור
-Infinity