וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מנגל, חיפה: התחרות על הפיתה הכי טובה בישראל נפתחה מחדש

עודכן לאחרונה: 6.2.2024 / 7:52

יש דברים שהמגיפה החריבה. יש דברים שהמגיפה הולידה

מנגל, דוכן על האש, חיפה. אנטולי מיכאלו,
מדעני בשר. מנגל/אנטולי מיכאלו

שנתיים וחצי אחרי, הקורונה עדיין תופסת שולחן שלם בפאתי עולם האוכל הישראלי. היא התיישבה שם בפברואר 2020, הוציאה לפטופ, חיברה כבל לחשמל ונעצה אוזניות - ומאז עדיין שותה את אותו אספרסו ארוך, ומר. 30% מהמחיר שלו, אגב, היא העבירה ישירות לוולט. היא יודעת.

לכל הטורים של "אוכלים הולכים"

כל כך הרבה זמן עבר, וגלי ההדף שלה הם עדיין הלקוח הכי דורשני ומשפיע במסעדות כאן, ובכל מקום בעצם. שירות סביר, אפילו לא טוב, הוא עילה לאירוסים עם המארחת. אוכל טעים שיהיה פה גם מחר, ולא ייעלם באבק הפופ-אפ של עצמו, הוא מאורע שרק הטלסקופ ווב יכול לתעד. ובואו לא נדבר שוב על המחירים. חבל להתעצבן כבר בפסקה השנייה.

גלי התחלואה נערמים, חולי קורונה מושבתים ליומיים (במקרה הטוב) בלי קופסת גלידה אחת לרפואה, מגיפות חדשות מנסות לרכב על הטרנד, והיא בשלה. מה שהיה לא יחזור, אבל מה שחרק שיניים והוכרח להתקיים, השתנה והתגמש, הפך להיות איכשהו גם טעים יותר. מה שנחלם ונלחם, נולד מחדש כאוכל הישראלי הבא. זה משהו באוויר או בתיבול, ובעיקר משהו באנשים.

כמו האנשים של "מנגל" למשל.

כוונת המנפנף. מנגל

התוצאה של הכול - היער והשקט, העשן והאש, האוכל והחבר'ה - היא "מנגל", גירסה מתקדמת יותר ומשוכללת יותר של אותם ימים, וטעימה בדיוק כמו שחלמו עליה

כמו כולנו, יותם בן עמי ניצל את המגיפה וסגריה כדי לצאת כמה שיותר לאוויר הפתוח. שלא כמו כולנו, האוויר הפתוח של בן עמי היה יערות הכרמל השוממים, הסמוכים לביתו החיפאי הממשי, ול"צפרירים 1", המסעדה הוותיקה שהיא גם ביתו הקולינרי העסקי.

זה התחיל כטבע שמנקה את הראש, המשיך לפיקניקים קלים ובלתי מחייבים, התקדם לארוחות מנגל גדולות יותר עם ירון וידר, השף של "צפרירים", והסתיים כמו שעל האש טוב מסתיים בדרך כלל - מדעני בשר בלי משקפי מגן ועם חולצה מעושנת, מביטים מגבוה על רשת לוהטת, ותוהים מה עוד אפשר לאכול ממנה.

התוצאה של כל זה - היער והשקט, העשן והאש, האוכל והחבר'ה - היא "מנגל", גירסה מתקדמת יותר ומשוכללת יותר של אותם ימים, וטעימה בדיוק כמו שהתכוון המנפנף.

המבורגר, פיצה, פסטה

מי אמר שאין כאן ארוחה מושלמת?

לכתבה המלאה
מנגל, דוכן על האש, חיפה. יניב גרנות, מערכת וואלה
תנו לגחלים לדבר. מנגל/מערכת וואלה, יניב גרנות
מנגל, דוכן על האש, חיפה. יניב גרנות, מערכת וואלה
זכרונות בלבד. המעורב של מנגל/מערכת וואלה, יניב גרנות
מנגל זאת מילה קצת פשטנית. אפשר גם "מפלצת ברזל שמצטלמת בשעותיה הפנויות ל'פסיפיק רים 3'", או סתם, אם אתם רוצים לדייק ולא להגזים במופרכויות, תשתית העל האש הכי מושקעת שראיתם

החלל הפתוח, צמוד למסעדת-האם, תוכנן בקפידה ועוצב בנדיבות (נדירה במחוזותינו) כלפי העובדים וכלפי הלקוחות כאחד. יש כאן מספיק צל ומספיק אוויר לכולם, כמות יפה של חשיבה אסתטית בלתי צ'יזית והרבה היגיון תפעולי, בטח אם אתה לוקח בחשבון שיפודיות אחרות, או מקומות של פיתה שעשו קריירה מלצופף אותך בשורות לפני שהם מוכרים לך שורות.

יש כאן גם, באין דרך אחרת להגדיר את זה, מנגל. אבל זאת מילה קצת פשטנית. אפשר גם "מפלצת ברזל שמצטלמת בשעותיה הפנויות ל'פסיפיק רים 3'", או סתם, אם אתם רוצים לדייק ולא להגזים במופרכויות, תשתית העל האש הכי מושקעת שראיתם מחוץ לגבולות טקסס - שלושה מטרים וחצי של סבך לבנים ופלדה מעוצב אישית, עם מנוף כמובן. ברור שמנוף.

התפריט, בהתאמה לכל הנאמר כאן, פשוט מאוד - כל מה שיכול לעלות על הרשת, כל מה שאמיץ מספיק בשביל להתקרב לגחלים, כל מה ששורד ומשתדרג אחרי למעלה-למטה של הגלגלים המחוברים לקונסטרוקציה, נכנס לפיתה או מונח על צלחת. ואם התיאור הזה לבדו לא מכניס את האוטו שלכם ל-D, בואו נצלול עוד יותר פנימה, בואו רעבים.

מנגל, דוכן על האש, חיפה. אנטולי מיכאלו,
הכינו להסתערות. מנגל/אנטולי מיכאלו
היא הותירה אחריה זכרונות בלבד - וזכרונות טובים על פיתה שנרמסה תחת אי-דחיית הסיפוקים שלי

שיפוד פרגית בסיסי לפתיחה (40 שקלים) קיבל מבטי אדישות ראשוניים, שהתחלפו מהר מאוד למבטי "אה, בעצם פרגית יכולה להיות מאוד טעימה כשהיא מטופלת טוב, לא מתנחלת ליד החום ושומרת עסיסיות". ליוו אותה קבב (באותו מחיר) מצוין, מתובל במינימליזם ומפגין מקסימליזם, וכבדי עוף (35 שקלים), שאני לא מזמין כמעט אף פעם ככה סתם, ופה הייתי חייב לבדוק. המבחן, כבר לא במפתיע, הסתיים בהצלחה, עם נתחים נגיסים אך לא צמיגיים, ג'וסיים אך לא רכרוכיים.

כל הכבודה הזאת, יחד עם סלט עגבניות חם, פלפל חם עוד יותר ובצל עם סימני עישון שחורים, הונחה על פיתה שמנמנה והותירה עליה את רשמיה, מאפשרת לנו לקחת חלק בפעולה האנושית הבסיסית ביותר - יישור פחמימה.

הכבד האדיר הזה סימן גם את האות לעבור לפיתת מעורב ירושלמי (39 שקלים, כן, אלו מחירי חיפה, העיר שהיא לא תל אביב). הצטרפו אליו ביסים קטנים של בשר ובצל, תיבול עדין שבעדינים וכף גדושה של טחינה סמיכה-מרירה מלמעלה, ומלמטה, ומהצדדים. זאת הייתה רק אמצע הארוחה, והפיתה הזאת הייתה אמורה להיות רק מבחן של ביס-שניים, אבל היא הותירה אחריה זכרונות בלבד - וזכרונות טובים על פיתה שנרמסה תחת אי-דחיית הסיפוקים שלי.

מנגל, דוכן על האש, חיפה. יניב גרנות, מערכת וואלה
המבחן הסתיים בהצלחה. מנגל/מערכת וואלה, יניב גרנות
מנגל, דוכן על האש, חיפה. יניב גרנות, מערכת וואלה
וואוו. המוח של מנגל/מערכת וואלה, יניב גרנות
יש ארוחות שישי בבתים מקומיים שזאת מנת הדגל שלהם. יש שיפודיות שמנסות לחקות את זה, ויש את "מנגל". וואוו

הלאה. מגש אובאלי הוביל לשולחן מנת מוח (58 שקלים) וארומה של רצינות. הבשר ירד מהאש בדיוק של מילי-שניות, השתדך לתבשיל אדום-עמוק, חרפרף-מתקתק, של פלפלים ועגבניות וגרגרי חומוס, נבזק ירוקים מלמעלה, וחיבק מהצד לחמניית חלה רכה. יש ארוחות שישי בבתים מקומיים שזאת מנת הדגל שלהם. יש שיפודיות שמנסות לחקות את זה, ויש את "מנגל". וואוו.

חלקת הירקות הצלויים שבתפריט סיפקה קונטרה אנרגטית ראויה לכל הסיפור הזה, עם תפוח אדמה רך (15 שקלים), בטטה (באותו מחיר) שאיכשהו הצליחה להיות גם אסרטיבית וגם עדינה, וסלק (גם כן 15 שקלים) שנפרד מהגחלים בדיוק ברגע שהם כבר לא שירתו אותו נאמנה. אלה, יחד עם אופציות פטריות-כרובית-חציל וסלט משוויאה, בונים יחד תפריט פיתות צמחוני הרבה מעבר לראוי, וצריכים להריץ לכאן גם נמנעי בשר.

אנחנו, לעומת זאת, העזנו להמשיך.

מנגל, דוכן על האש, חיפה. יניב גרנות, מערכת וואלה
דג של מיטיבי-הזמנות. הלברק של מנגל/מערכת וואלה, יניב גרנות
מנגל, דוכן על האש, חיפה. יניב גרנות, מערכת וואלה
רק סלמון? מנגל/מערכת וואלה, יניב גרנות
התחרות על הפיתה הכי טובה בישראל נפתחה, ונסגרה

מנת שקדי עגל (58 שקלים) הגיעה אף היא בצלחת, כדי לחסוך פחמימות ולאפשר לנו יותר מהכול. זאת הייתה בחירה מצוינת, שחשפה שוב יד של אלופי גריל, וביס נדיר להשגה של שקדים שלא בוזבזו על אי-מיומנות מנגלית.

מהדגים, הזמנו שיפוד סלמון (65 שקלים) ופיתה עם פילה דניס (55 שקלים). הראשון היה אמנם "רק" סלמון, אבל זה *רק* אם מתכוונים לכך שהוא היה שמן ומושחת, עתיר ג'וס ומתפרק לפלייק אחר פלייק במגע הקל ביותר של מזלג, חושף צבע ורוד וסימני רשת לוהטת.

הפיתה סיפקה עוד מאותה מקצוענות - דג שהוכן לתצוגת אופנה, בתוך בצק רך וחמים, המון ירוקים ורוטב צהבהב שהוא כל הרוטב שאנחנו רוצים מכאן והלאה. התחרות על הפיתה הכי טובה בישראל נפתחה, ונסגרה.

זה היה, יחד עם ערק הום-מייד, זיתים-חמוצים בהסתערות עצמית, ואגוזים קלויים במעטפת קרמל-קוקוס, השיא, ומעבר לו. אבל אני מקווה שזאת הייתה רק ההתחלה.

מנגל, דוכן על האש, חיפה. אנטולי מיכאלו,
הגל החיובי של הקורונה. מנגל/אנטולי מיכאלו

בשולחן לידינו, חבורה עליזה ומעוררת קנאה של פנסיונרים הזמינה דגי לברק שלמים, 69 שקלים לחתיכה, מהגריל לצלחת. התנדבתי להעביר להם את המנות מהדלפק, כדי שלא יקומו חלילה, אבל גם כדי שאוכל לבחון בתשומת לב איך המנה הזאת מתרחשת, איך המחיר שלה מתרחש, ואיך הכי לא חשוד שאחטוף אותה בדרך לאוטו.

הם עקבו אחריי בעיניים, מחייכות אך דרוכות, ולא עזבו עד שהמשימה הושלמה. שניה אחרי זה, הם כבר חזרו לבירה, הרימו "לחיים" של צהריים נטולי יום עבודה, והתחילו לעבוד עם הידיים. אם הייתי במצבם, הייתי משנה את הכתובת במשרד הפנים לשולחן מספר 4, ומתחיל לקבל לכאן דואר, ובני משפחה שרוצים ירושה. עד אז, צריך פשוט לחזור, ולחזור, ולחזור.

"מנגל", מוריה 54, חיפה. 04-8324244

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully