וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שווארמה שאבו: *ה*מאפייה של תל אביב ו*ה*שווארמה של נצרת נפגשו. בתיאבון!

עודכן לאחרונה: 8.2.2024 / 8:18

שני שיפודי ענק כבר מסתובבים כאן, וזה עוד לפני שההפתעות יתחילו

שווארמה שאבו, תל אביב. יניב גרנות, מערכת וואלה
יש מאין. שאבו/מערכת וואלה, יניב גרנות

הדירה התל-אביבית הראשונה שלי, אי אז בשנת "אלוהים כמה אני זקן", ראתה אותי מעט מאוד, תוצאה של שילוב קטלני בין עבודתי כדייל אוויר (מחלקת הגיוס באל-על, רק תעשו סימן ואני חוזר) ובין "אולי בכל זאת אני אשן הלילה אצל ההורים", שהוא סטטוס הקבע בכל תחילת-מובינג כנראה.

לכל הטורים של "אוכלים הולכים"

שכר הדירה אז נגבה בדולרים (כאמור, זקן), ובעלת הנכס נפגשה איתנו בביתה לאחר שנה רק כדי להגיד שהיא לא רוצה להעלות אותו בתום החוזה (זמנים אחרים, אמרתי) כי "הייתם דיירים טובים". השותפה - דיילת אוויר אף היא - הייתה מושלמת, והצלבת לו"ז הטיסות שלנו ממילא איפשרה לשנינו לחשוב רוב הזמן שאנחנו גרים לבד.

המיקום היה כיפי, בתחילת רחוב יורדי הסירה בתל אביב, ואיפשר הישפכות טבעית שכזאת אל הים, וגלישה טבעית לא פחות אחריו, במורד רחוב החומוסיות המיתולוגי של הצפון הישן ("חומוס אסף" בשבילי, בלי אגדות ובלבולי מוח, עם טעם). חוץ ממנו, עם זאת, שממה קולינרית, שגם סיבוב דו-עשורי (וחמש-דירתי) בעיר לא פתר.

שש שנים פלוס בוואלה, ומובלעת האוכל הזאת עדיין מתקיימת, משל רון חולדאי בכבודו ובעצמו הגדיר את המתחם כחסר-טעם. אז, לפני XX שנים, פתרנו את הבעיה בשיטוט מתמשך במה שלימים יהיה דק העץ של נמל תל אביב (כמה רמזים עוד צריך? זקן וזהו) - ובניסיונות בוסריים של בישול ביתי. היום, אפשר להגיד בהתרגשות, נולדה סוף סוף אופציה אמיתית.

החיים בפיתה. שאבו

כך, הגשמת החלום של אבולעפיה הולכת להפוך את היוצרות, ולהיות מעכשיו החלום המעושן (והרטוב) שלכם, בכל פעם שתזממו על פיתה

"שווארמה שאבו" הייתה במשך זמן רב החלום הרטוב והמעושן של סעיד אבולעפיה. הבעלים של אימפריית הבצקים התל-אביבית דיבר ארוכות וממושכות עם חברו הנצרתי מ"שווארמה שעבי", והשניים יצאו לבסוף לדרך תוך שהם מצרפים לצימוד הפנטזיה הזה גם חומוסולוג מדופלם מבית "206", ואת אמו של אבולעפיה, על ידה וראשה ונשמתה.

התוצאה היא פינת רחוב (יורדי הסירה-הירקון, צופה לנמל ומחבקת את כל נפלטי מלכודות התיירות שלו) שהייתה מפוהקת עד ראש השנה - זכורה ממנה במיוחד קדנציה של מעין זולת-נרגילות עם פיח ורעש צופרים מציר התנועה - ועם תקיעת השופר הפכה ליעד חובה.

כך, הגשמת החלום של אבולעפיה הולכת להפוך את היוצרות, ולהיות מעכשיו החלום המעושן (והרטוב) שלכם, בכל פעם שתזממו על פיתה. נכון, האינפלציה העירונית בתחום גוררת אסוציאציות צורמות לכל טרנד אוכל רחוב באשר הוא, אבל השוק עושה את שלו, השוק ממיין ומסנן, והשוק גם יודע להגיד איפה יש תור בצדק, ואיפה הביס הראשון מעלים את התור.

בחזרה למאמות

בואו רעבים, בואו מוכנים, בואו להסתער

לכתבה המלאה
שווארמה שאבו, תל אביב. יניב גרנות, מערכת וואלה
ניגודיות כובשת. שיפוד העגל-כבש של שאבו/מערכת וואלה, יניב גרנות
החצי עם העגל-כבש, באופן טבעי, שיפר ביצועים, הזריק טעם מעושן-בשרני לנפש הכמהה, ושפך מלמעלה מעין רוטב שום לבנוני, נטול חריפות אך עמוס בפאנץ'

התפריט מדבר את עצמו, הולך ונבנה, ומבטיח הפתעות וחידושים, אבל הבסיס המסתובב הוא שני שיפודי ענק - אחד מבוסס עגל-כבש, השני הודו, שניהם עמוסי נתחי בשר מגידול מקומי, משובץ רצועות דקות אך בוהקות של שומן כבש, הרבה פיסטוק חלבי והרבה אגוזי קשיו - ובצקים לקבל את מה שנחתך מהם.

הפיתות טריות (40 להודו, 43 לעגל-כבש, "נרוויח קצת פחות, צריך לשמור על שפיות גם במחיר", מבטיח אבולעפיה), עבות וחמימות, ונשארות כאלה גם אחרי שהשיניים קורעות בבשרן בחוסר סבלנות. הלאפות מוצלחות ומגיעות אף הן מהסניף הקרוב להצחיק של המאפייה בפתח הנמל, ואבולעפיה מבטיח גם אופציה נטולת גלוטן ונטולת פחמימות של פיתה ולאפה - 25 קלוריות ליחידה - שתספק כל מיני טהרני חלבון.

חצי פיתה מכל אחת מהאופציות הבהיר שמדובר בעוגן-אוכל של ממש, שבדיוק הוטל הימה. ההודו תובל על הרף המתון בלבד, עם נתחים נגיסים ועסיסיים ומשחק יפה של ירקות-סלטים-חמוצים מהוויטרינה המצוחצחת-תדירות. החצי עם העגל-כבש, באופן טבעי, שיפר ביצועים, הזריק טעם מעושן-בשרני לנפש הכמהה, ושפך מלמעלה מעין רוטב שום לבנוני, נטול חריפות אך עמוס בפאנץ'. זה התחיל טוב, זה המשיך מצוין, זה נגמר מהר.

שווארמה שאבו, תל אביב. יניב גרנות, מערכת וואלה
לא דרוש יותר מזה. שאבו/מערכת וואלה, יניב גרנות
שווארמה שאבו, תל אביב. יניב גרנות, מערכת וואלה
זהירות, התמכרות. החצילים של שאבו/מערכת וואלה, יניב גרנות
"אם רק היה לכם צ'יפס, זה היה מושלם", מטריל לקוח ביום השני לפתיחה. אבולעפיה מחייך, מסמן לו להביט לאחור, והשניים מתחבקים על רקע השקיעה

לצד שתי מכות הפתיחה האלה, מבטיחים ב"שאבו" (שעבי ואבולעפיה כמובן) גם שיפוד "הפתעות" מתחלף, גריל גחלים אמיתי שצפוי להעלות עשן אוטוטו, ולפתות עם קבבים, נקניקיות מרגז ו"עראייס לא שגרתי", כהגדרת סעיד בכבודו ובעצמו, קובה ממולאת שווארמה (שלוש מילים שלבדן אמורות לגרום לכל בן אנוש לצעוד לכיוון) וגם מה שמכונה כאן כבר "שאבו ספיישל" - פיתה דרוזית דקיקה שמתפקעת מבשר שווארמה, ומוכנסת אחר כבוד לטוסטר לחיץ, רק כדי לצאת ממנו קצת בוריטו פריך, וקצת כל מה שאתם רוצים לאכול לנצח.

סמוך לוויטרינה ניתן להבחין גם בקערת מתכת של פלאפל חם וטרי, צהבהב בתיבוליו ונענה בחיוך לטחינה הנשפכת עליו מלמעלה, מרכיבה כך מעין ביס-צד נהדר לשווארמה. קערה נוספת, ובה פרוסות חציל אימתניות, מקומחות-מטוגנות-בלילתיות, מחכה בתמימות למצפון הקורס לתוך עצמו, ולאותה טחינה - ברגע שזו תסיים עם הפלאפל.

"אם רק היה לכם צ'יפס, זה היה מושלם", מטריל לקוח ביום השני לפתיחה. אבולעפיה מחייך, מסמן לו להביט לאחור, והשניים מתחבקים על רקע השקיעה - ועל רקע צבא העובדים של "שאבו", שבזה הרגע פורק שקי תפוחי אדמה מוכנים לטיגון.

שווארמה שאבו, תל אביב. יניב גרנות, מערכת וואלה
עסיסי, בשרני, ממזרי. שיפוד ההודו של שאבו/מערכת וואלה, יניב גרנות

אחרי-החגים האישי שלי כולל פגישת ועד (וואלה) רצינית אחת, פגישת ועד (הבניין) רצינית שנייה, ואינספור סידורים-תשלומים-אילוצים שנדחו עוד ועוד, מחופש גדול לשבוע הבא, למה שלא יקרה כאן כשתשרי ימצה את עצמו - בתקווה גדולה שאולי פשוט לא יקרו עוד לעולם.

אחרי-החגים האישי של סעיד אבולעפיה ושל חברו הנצרתי המחויך ("הוא עושה כבר שנים את השווארמה הכי טובה בארץ לדעתי", מעיד עליו אבולעפיה) כולל הסתערות מחודשת על אותה פינה שווארמאית חדשה, הבנה מה עובד ומה לא, ותשוקה עזה לשיפור עצמי. עד אז, הוא עומד ליד הדלפק, קורא לעוברי אורח ברי-מזל מהרחוב להיכנס פנימה, ומכריח אותם לאיזה חצי פיתה על חשבונו. אם השנה החדשה הולכת להיות אפילו חצי טובה כזאת, הרווחנו.

"שאבו", הירקון 296, פינת יורדי הסירה 14, תל אביב. הבשר כשר, אבל המקום יפעל גם בשבת

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully