צייט פור ברוט (Zeit Fur Brot), תל אביב: עוגת השמרים של ברלין נחתה בישראל
קצת עברית, קצת גרמנית ושנקה אחד שיודע לתרגם הכול
קוקו רוטיסרי, רמת גן: בואו מוקדם, עד 12:00 הבשר המדהים הזה נחטף
מי שמכיר מכיר, וחוזר. כל יום חוזר. מי שלא, אולי הגיע הזמן באמת
ישראל אהרוני הבטיח פרייד צ'יקן מהאגדות. ישראל אהרוני קיים
מה כבר יחדש לך עוף מטוגן, אתה תוהה בינך לבין עצמך רגע לפני. ואז בא הרעש, והשקט
אור שפיץ בסך הכול פתחה דוכן על גלגלים. עכשיו היא לא יודעת איך היא תעזוב
כי היה ברור מההתחלה שאשקלון לא תהיה תל אביב, בלי קשר לדיל המפתה של הקוסקוס
נירה ורותי רוסו העזו לעבור על חוקי הפיצה של ישראל. מתי עוצרים אותנו גם?
סדרת Oh Mammi של דומינו'ס פיצה אולי לא תניע ילדים לבקש עוד בלסמי מלמעלה, וספק אם מבוגרים יוציאו מעתה אשכולות ענבים מהמקרר לקראת בואו של השליח, אבל זאת התחלה טובה מספיק
אמריקה בורגרס: אימפריית ההמבורגרים של תל אביב חוגגת. וזה אומר מסיבה
שמונה שנים של צעידה בטוחה דיגדגו קצת לעשות משהו חדש. זאת התוצאה
שווארמה וייסברג של ארז קומרובסקי: כל מה שאמרו נכון, וכל מה שאמרו לא מספיק
ברוכים הבאים למגדלי בצלאל. הכניסה אינה לציניקנים
ברגר: מזללת המבורגרים שמאוד רוצה (ומאוד יודעת) לעשות הרבה יותר מזה
טוב שבאתם, מה לקח לכם כל כך הרבה זמן?
בלי שלט, בלי רעש, אבל עם תור כמובן: הדוכן הסודי של גבעתיים ורמת גן
כי לא הכול בחיים צריך להיות מסובך
פריז טקסס, תל אביב: יש הרבה המבורגרים טובים בעיר, ולא מעט מצוינים, ויש את זה
כי למה לחכות שיזמינו אתכם למסיבת יום הולדת בפארק גבעתיים?
מיטש: הקבב השמח של אורית מושקוביץ חזר לשוק הכרמל, והביא איתו חברים לתגבורת
שמחת חיים שכבר בקושי רואים כאן, עם דיל בשר שכבר ממש לא רואים כאן
אל קלחה: החומוס המושלם לא הספיק לו. עכשיו יש שולחן עם האגדות של יפו
זיזו חט'ב ניצל את יום החופש שלו ושל אל קלחה לעוד יותר עבודה, ועוד יותר טעם
ארבעה ימים של פסטיבל יספיקו לו בשביל להיות הכריך הכי טוב בתל אביב, רוצו
יחי זינו מביא לפסטיבל תל אביב EAT את יחידת הקומנדו של פסקדו, מה זה אם לא מרחב מוגן?
פאט אנד פאף (Pate & Puff), תל אביב: תסמכו עלינו, בואו מוקדם
פנטזיה צרפתית על צ'יט-דיי שלא סופר קלוריות השכימה לבוקר ישראלי. התוצאה בהתאם
יאפא כנאפה: התור הכי קבוע לכנאפה מגיע עכשיו עד תל אביב, וכולם מחייכים
פרח אבו ניג'ם ושחאדה אבו שחאדה לא עזבו את הדיי-ג'וב שלהם עד שהרגישו שזה הרגע הנכון. למזלם, ולמזלנו
באמצע רמת גן יש מקום מיוחד שם אפשר לעמוד ולהריח בורקס, אז מי צריך שוקולד?
אחד משני הרחובות הכי טובים בישראל התחדש במזללה טורקית בלתי אפשרית בפיתוייה. אתם עוד פה?
לקצב של תל אביב כבר היה המבורגר מושלם. עכשיו יש לו גם "כריך קצבים"
כי בסוף, אחרי כל המילים, זה רק הבשר
חומוס זאמאן: כאן לא מסתירים שום סוד. כאן הסוד עומד בפינה זקוף, מתחנן שתסתכל
הוא עשה את זה שוב, בואו
זה מופרע, זה משוגע, ואיכשהו זה גם עובד: הפיצה שכולם צריכים עכשיו
כמו לא מעט רעיונות שנולדו באימפריה השמחה של צביקי עשת, גם הדבר הזה מצלצל חזק בהקשבה הראשונה, מתחיל להיות מובן כשמתיישבים לאכול, ומסיים ב"איך לא חשבו על זה קודם" כשהצלחת מתרוקנת
בלתי אפשרי להבין מה הולך פה ב-11:00 בבוקר, עד שנכנסים פנימה
רובם קוראים לזה "הפעם הראשונה שרותי ברודו יצאה מחוץ לתל אביב", אבל זה מרגיש קצת ההיפך
האיש מאחורי אחד הסטייקים הטובים בארץ רצה לעשות פיצה. מה חשבתם שייצא לו?
כמעט אלף יום של ניסויים ושיפורים, הצקות ושיגועים, הגיעו לקיצם עם ארבע מילים משמחות במיוחד. זה הזמן להתנפל
אחת הפיתות המפוארות בישראל, נקודה. והיא אפילו לא הדבר הכי טוב כאן
זכרונות ילדות, עבודה קשה ובלגן שמח נכנסו לתוך פחמימה. פלא שיצא ככה טעים?
KFC כאן כדי להישאר וכאן כדי להשתולל. והעוף שלה יודע את זה מצוין
שלוש שנים לאחר שהוציאה לדרך קאמבק ישראלי, הגיע הזמן שמישהו ייתן לה כבר תעודת זהות כחולה, לא?
סמאש בורגר האוס: ההמבורגר שמחליף את "עד העצם אקספרס" רוצה שתאמינו בו
אחת הקציצות המוצלחות בתל אביב בעבר נסקה, התבלבלה, נפלה, פשטה את הרגל, נמכרה ועכשיו היא חוזרת. הבנתם?
ג'ירף: המשלוח הכי חזק בתל אביב עדיין לא סופר את וולט, ובצדק
קחו שמיכה משובצת ושקיות נייר חומות, פתחו חלון פסטורלי, ודמיינו שהרמתם פיקניק במקום הכי ירוק בעיר
לאקי צ'יקן: בשנה שעברה זאת הייתה סנסציית עוף. עכשיו הם השתפרו
בדרך למשחק, בדרך חזרה מהמשחק, ועדיף גם בזמן המשחק עצמו
Lokal כנרת: 400 גרם בשר, עם העצם, בתוך לחמניה. זה לא המבורגר ולא סטייק, זה חלום
בדרך כלל המדור הזה משתדל לדלג על פופ-אפים. הפעם המשוכה הייתה גבוהה מדי
כן, זה אכול כפי יכולתך. כן, זה 55 שקלים. אותיות קטנות תחפשו במקום אחר
אבא ובן שרוצים מאוד להאכיל, דיל שרוצה מאוד שתאכלו. כל השאר פחות חשוב כרגע
בנגקוק: מנת אוכל הרחוב הכי טובה בעיר מתחילה באש ונגמרת באש
חצי יום עבר בתקווה שלא אצא אידיוט. המסקנות אחר כך היו חד-משמעיות
פלנטי: מישהו הכניס את הארוחה המושלמת לקערה של שמחה
העוף מפורק ביד, הרוטב בא לעטוף וכל השאר מאוד רוצים שיהיה לך טוב ליד ההמבורגר
גרקו קיצ'ן: זאת שווארמה? זה גירוס? מה זה משנה עם טעם כזה ומחיר כזה
זאת לא יוון, ואין כאן טברנה עם רוח (וריח) של ים, אבל כל השאר מספיק קרוב למקור, ומספיק הוגן בשביל שתחזרו
לה טיגרה: דיל הפיצה הכי שווה (והכי ממזרי) בתל אביב
יש לא מעט אנשים בנאפולי שהיו גאים מאוד ביוזמה הזאת, וגם במה שיוצא מהטאבון
סופלייר: הפופ-אפ הכי לוהט בעיר חזר עם שדרוגים, אל תחכו בשבילו לגשם
אחד הדילים הכי טובים בתל אביב מסתתר מתחת לחפירות של כיכר רבין, ואפילו מזג האוויר לא יכול להרוס אותו
שווארמה אביהו: התור מתחיל כאן כבר לפני 12:00, ובצדק
שנה של מבחנים ושבועות ארוכים של הרצה הובילו חברי ילדות ושותפים לגיבוש נוסחה טורקית-ישראלית מנצחת
לה מעלה: קערה. בשר. ארוחת צהריים: עסקית חדשה (וסודית) בתל אביב
יכול להיות שייקח לכם קצת זמן לזהות את המקום, אבל זה חלק מהקסם, ומלכתחילה המרגריטה תעזור מהר מאוד לאזן רגשות
אסתר ויהונתן: החומוס שחיים כהן הכי אהב נחת בת"א, ולא רק הוא
גם אם לא יהיה כאן חורף אמיתי, לפחות יהיה כאן אוכל אמיתי של חורף
כמה אתם חושבים שהלאפה הזאת עלתה? נו, לא להתעצבן?
כן, זה שוב הזמן הזה שבו אנחנו מתלוננים על המחירים כאן. אפשר להאשים אותנו?
נוק אאוט: נסיעה קצרה, ואחד ההמבורגרים הכי כיפיים בישראל מחכה לכם
קצת קליפורניה וקצת חיפה, קצת אנימל סטייל וקצת סטריט סטייל, והרבה מאוד טעם
פיצה סנטרל: כשהטאבון הלוהט רק רוצה להוציא אוכל שמח
הפיצה נאפולי, ההשראה לונדון והקריצה ראש פינה, אבל בסוף כל מה שמעניין אותך זה הניגוב
סאי: כשאחת הפינות הכי קשוחות בעיר מחבקת אותך עם אוכל נחמה
דמיינו קרב מזלגות סוער, ישר מהקופסה, שמשכיח בסוף היום כל מה שצריך לשכוח
