מרוב דיבורים על כסף והנפקה, מניות ואקזיט על אי בודד, אחוזים וסטארט-אפים של אוכל, אתה מגיע בצהרי שבת למתחם Y Center בנתניה ומצפה לראות ישיבת Daily במקום שבו פעלה רפידוס. בעמידה, כמובן. בכל זאת היי-טק.
לכל הטורים של "אוכלים הולכים"
במקום זה - אל תהיו מופתעים, זה הכי ברור בעולם - אוהד פרג' מגיע ממעמקי המטבח כשהוא עוטה סינר עבודה ארוך כנדרש ומוכתם כנדרש, ומראה לך הלכה למעשה את הפער שבין כותרות בעברית ומציאות כחול-לבן.
תפילת הדרך. טאקו בירייה ברפידוס
הוא ושחר מאיר פתחו את רפידוס באמצע 2022, הקפיצו אותו עם הזמן בעזרת הנוסחה המשעממת אך היעילה של עבודה קשה שמתלבשת על רעיון מבריק, ואז הקפידו לא לעזוב ולא להזניח, לא לוותר וחס וחלילה לא ללכת אחורה. רק קדימה. כל הזמן.
זה הספיק בשביל להתקבע כיעד אוכל אוכל נהדר, וכספוט לבילוי קז'ואלי, גם בסופי שבוע, גם בערבים ובלילות, גם אחרי הטיולים של שבת וגם וגם וגם. אז, אחרי שהתקבע, הגיעה לפני כשנה האימפריה של BBB, רכשה 70% מהסיפור, והזניקה את רפידוס 3.0.
עדכון הגירסה יצא לדרכו במהירות יחסית, עם שלושה סניפים כשרים בפתח תקווה, בהרצליה ובראשון לציון, סניף מודולרי בהיכל מנורה בתל אביב שפועל רק באירועים-הופעות-משחקים, וכשנקודת האם בנתניה נשארה בידיהם של שני הפאונדרים. השאלות עלו לאוויר, ואיתן גם החששות על מעבר למודל זכייני ועל פרישה רחבה מדי של נקודות, על דילול ועל גדילה מהירה מדי, ואולי גם גדולה מדי.
פה, וגם במקומות החדשים, הדיבורים הללו נרגעים בבת-אחת, והשאלות זוכות למענה חד ויעיל. זה מקצועני, זה עובד וזה משמש דוגמה לחיבור שמשרת היטב את שני הצדדים, עם יתרונות מובחנים למערכת הענקית, והערכה רבה לניצוץ הייחודי שהצליחו להרים פה שני צעירים צנועים.
זה מתבטא גם בתפריט, כמובן. אותו דבר כמעט מיום ההתחלה והפתיחה, אבל אחרת. דברים לא זועזעו, רק השתפרו. פה נגיעה, שם שדרוג, ופתאום אתה ממתין פחות למוצר שטעים לך יותר, ומתאים לך יותר. זה לא מקסיקני-מקסיקני, אלא יותר מקסיקני-אמריקני-ישראלי, עם פאנצ'ים חזקים של טעם בכל שורה של מסך ההזמנות, ידיים מיומנות של טיגון והרכבות, רטבים שהיו אדירים ונשארו אדירים - לא פחות מעשרה, כולל ריבת פלפלים ואיולי לימון טבעוני - ותחושה כללית שלא מתקרבת אפילו בצחוק למלאכותיות ולמכניות. כאן, הפס רץ, אבל לא נע.
המחשבה היא שתבואו הרבה ותפתחו שולחן, אבל שולחן ייפתח גם אם תגיעו לבד ובזוג. אין ברירה אחרת למראה מלכודות הפיתויים של הראשונות פה. כנפיים ברוטב ברביקיו פיקנטי (תשע ב-44 שקלים, כמכת פתיחה תמחורית הוגנת שרק תקבל עוד הוכחות שפויות בהמשך), צלעות תירס מתבקשות עם איולי צ'יפוטלה (32 שקלים), צ'יקן טנדרס (רביעייה ב-46 שקלים, עם רוטב לבחירה) שממחישות שוב רמת עוף גבוהה, "נאצ'וס רפידוס" (34 שקלים) שמנחית בארץ בשמחה ובנדיבות את המונח האמריקני Loaded, וגם צ'יפס-שום-פרמזן (28 שקלים). מפיות, והרבה מהן, ואין אינדיקטור טוב יותר למזללה.
משם, זה אתם ומערכת היחסים שלכם עם המצפון. בהינתן שהיא על הולד בשבת ממילא, אפשר להתקדם צעד אחר צעד, ואז בדילוגים. טאקו בירייה (62 שקלים) מייצג מנה ענקית של שלוש יחידות מלאות אסאדו וגבינות, עם צלוחית ציר בשר כהה לטבילה, וספר תפילה קטן - שלא יטפטף על הבגדים, ושלא יכתים את הדיאטה. בהצלחה.
איתם, יש גירסאות קריפסי עוף וקריספי דג, טאקו טבעוני, קערות (48-57 שקלים, 8-17 שקלים נוספים לבקר ולעוף) צבעוניות ומעולות לסוגן, ואת הדגל בכבודו ובעצמו, קראנץ'-ראפ שהוא רפידוס, ומנה שאין רפידוס בלעדיה. בגדול, טוסט טורטיה, וסליחה מראש על הפשטנות. בפועל, כריך אימתני - בהחלט לשניים, בטח עם כל שאר העניינים על השולחן - שאיכשהו רק הלך וגדל לאורך השנים, מהודק בקטע נהדר ונוח לאכילה בקטע משגע, עם שכבות של רוטב וגוואקמולי וסלסת עגבניות ובצל מוחמץ וחסה שאליהן מתווספים בקר או אסאדו, עוף או קריספי צ'יקן, וכן, יש גם טבעוני, והוא אפילו עדיף לפעמים, כאופציה מאוזנת וקלילה יותר. המחיר, 56-65 שקלים, הופך את המנה הזאת לאחת המשתלמות בישראל. כל השאר מזמן הפך אותה לאחת השוות בה.
בזמן שאתה מקנח עם צ'ורוס (ועם בירה, ואולי גם עם קוקטייל, בכל זאת), הראש עושה חישובים של שקלים וזיעה, פטנטים ודברים שסיפרו לך על חלום הפרישה המוקדמת.
החישובים האלה נחמדים כשעשוע, אבל שחר ואוהד הם הדוגמה המייצגת לנקודת הנחיתה כשאלו פוגשים את המציאות. הם שיחקו אותה, ומכרו אותה, ובהחלט ראו ברכה לעמל הרב. הם גם מצאו את עצמם עובדים אפילו יותר קשה בשנה הזאת, רצים ומתרוצצים, וכשהשבת נכנסת, הבנתם כבר, מצוקת כוח האדם גרמה להם לתת עוד משמרת ועוד אחת. זה קורה כי אין ברירה, וכי זה השם שלהם והאופי שלהם, ואם זה לא היה קורה, זה גם לא היה רפידוס. לא בדיוק, מקסימום בערך.
זה סוג של אקזיט ישראלי, ואלה הקווים לדמותו, ולדמותם. לא סתם קפצו עליהם, ולא סתם אתה חוזר לפה. עבורם, ה-Daily הוא בדיוק היומיום. כל היתר יכולים להסתפק בכותרות.
רפידוס, גיבורי ישראל 17, מתחם Y Center, נתניה (וגם הרצליה, פתח תקווה וראשון לציון)