בואו נודה בזה לפני שנצא לדרך - בשלב הזה של הנגיף, אנחנו כבר לא מתרגשים בקלות. אפילו לא קרוב. לא מכותרות ולא ממלכודות-הקלקה, לא מהצהרות ולא מהבטחות. גם שערוריות ודרמות הפסיקו לגרד את סף תשומת הלב שלנו כבר לפני חודשים ארוכים. אתם יודעים, חלוקת הקשב שלנו לא יכולה באמת להשתולל מקצה לקצה על פני כל כך הרבה זמן. גם שלכם לא, אתם מוזמנים להצטרף לווידוי.
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
אה, וגם משלוחים חדשים. אלה הצטרפו מתישהו בשלהי 2020 לערפול קולינרי מתמשך, רעש לבן שלא מצליח באמת לרגש, לחדור, לשנות משהו. פה שף שהצהיר שהוא "לעולם לא" ונכנע "שאולי בעצם כן", שם מסעדה שצחקה על וולט ואז חתמה על הסכם תכלכל. כורח הנסיבות השטיח גם את העקומה הזאת.
זאת המציאות - המעט מדכדכת, סורי - שפתחה את הדלת לשליח של "קיטשן מרקט" ו"משייה". זה המשלוח שהצליח לשפר קצת את המציאות.
אלו מילים קצת גדולות למשלוח אוכל, אבל אני עומד מאחוריהן. זה מתחיל במחווה פשוטה אך מושקעת של צירוף סכו"ם מתכת אמיתי למשלוח - כלי אוכל יציבים שגם מנטרלים את חריקת הפלסטיק הגדולה, וגם לוקחים את הטייק-אווי הזה - רוחנית, אבל בכל זאת - יד ביד כמעט עד פתח המסעדה.
יש גם פלייליסט מושקע שמצורף למשלוח, והוראות מפורטות (אל דאגה, לא חופרים כאן), ויש באוויר תחושה שמישהו הלך עוד צעד או שניים לקראתך, ולא שכח אותך אחרי גיהוץ כרטיס האשראי.
ויש, אתם יודעים, גם את האוכל.
המשלוח שאיגד לתוכו את שתי המסעדות הפופולריות מבוסס על הרכבת קופסה (הם קוראים לזה "בוקס", אבל בואו נחזיק אצבעות שזה זמני) שהיא למעשה ארוחה שלמה.
רף המחיר הראשון - 350 שקלים - מציע בקבוק פרוסקו קטן, בריוש שהזכיר לנו קובנה וגרם לנו להתחיל לתכנן (כשייפתחו אולמות האירועים, כמובן) חתונת פחמימות גדולה ומושקעת, שתי ראשונות (מנת הביצה המפורסמת גם פה, וכמוה סלט רוקט קצוץ שהוא אולי סלט ואולי רוקט, אבל בעצם כל מה שפינטזנו אי פעם ממנות ירוקות כאלה), שתי עיקריות (סלמון סו-וויד או קרם תירס מחמם, למשל) וקינוח אחד (קרם גבינה או קונסטרוקציית לימון-לבנה-מרנג חמצמצה אך בהחלט קינוחית).
מדובר, כפי שבטח היטבתם להעריך, בהמון אוכל, ארוחה שלמה שגם בנויה טוב וגם עשויה טוב וגם מתומחרת טוב. ברור שלא מדובר כאן בטייק-אאוט יומיומי וברור שנדרשת כאן השקעה כספית מעט חגיגית יותר, אבל ווליו פור מאני זה לא רק עודף מחמישים, לפעמים זאת נוסחה שעובדת נכון גם במחירים כאלה.
כך או כך, מדרגות המחירים הבאות - 450 ו-550 שקלים - פותחות אופציות נוספות בכל אחת מהקטגוריות. סשימי סלמון נהדר לראשונה למשל, עם קראמבל טוגראשי, או טרין טלה לעיקרית, עם פירה של מסעדה ורוטב יין אדום עמוק טעמים שסוגר ביס בשרי פנורמי שאחריו נדרשת מנוחה שבעת רצון. יש גם מרק כרובית כמהין קרמי מאוד ופפרדלה עמוסת פירות ים וירקות שמדיפה ניחוחות אניסיים עדינים, אבל הבנתם את הקטע.
האנשים הטובים של משייה וקיטשן מרקט יודעים היטב את העבודה במטבח, ויודעים גם שיווק, מיתוג, עיצוב ועוד כל מיני דברים שצריך ללמוד כשהמסעדה עצמה נעולה בכפייה. הם מכוונים לחגיגות - קטנות ואינטימיות או גדולות ככל שהפקחים מאפשרים - ומביאים את המשלוחים לעמוד גאים ויציבים לקבל את השמחה.
הם גם מצהירים על "להביא את המסעדה עד הבית" ומפצירים בכם "להתלבש יפה לדייט הזה". מודה שזה לא גרם לי לצאת מהטרנינג. מודה גם במבוכה שקצת הצטערתי על זה כשהאוכל נגמר.
משייה וקיטשן מרקט, משלוחים דרך האתר