היינן איתי להט הוא מיועצי היין היותר מוערכים בתעשייה המקומית. הוא מלווה בהצלחה יקבים רבים ובהם צובה, גוש עציון, כישור ועוד. להט הוא היקב הפרטי הזעיר שלו, הפועל אופרטיבית ביקב כישור, דקות מספר ממקום מגוריו, בהר חלוץ.
לכל ביקורות היין של אבי אפרתי
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
הוא מייצר יחסית מעט יינות - כ-8,000 בבציר האחרון - שנמכרים בחנויות יין, מסעדות ובמכירה ישירה מאתר היקב. אלו אינם יינות מהסוג השווה לכל נפש. הם מיועדים למיטיבי לגום שיודעים להעריך יינות מעודנים, באוריינטציה ים-תיכונית. זה אומר שהיינות הלבנים של להט הם מבוססי רוסאן מרסאן, ויונייה וגרנאש בלאן. האדומים נשענים בעיקר על סירה ויש גם גרנאש ומורבדר וגם מעט קברנה סוביניון, זן שאיננו ים תיכוני, על תקן משלים בלבד.
אוהבי יינות עשירים ומוחצנים, אלו המיוצרים ביקב רמת הגולן או שאטו גולן למשל, או להבדיל באוסטרליה וקליפורניה, מוזמנים לדלג על המדור הנוכחי. יינות להט מייצגים תפיסה ייננית שהיא בבחינת 180 מעלות משם.
האדומים של להט דקים וצרים בגופם, להבדיל ממסיביים. מקדם הפירותיות איננו המרכיב הדומיננטי בהם. תחת זאת יש בהם רכיבי תיבול בולטים, מינרליות ניכרת ואלכוהוליות נמוכה יחסית.
הלבנים עוברים חביות וגם בהם רכיב הפרי דומיננטי פחות מהמינרליות והארומטיות. כמו כל יינות "להט לבן" עד כה, גם היין הנסקר כאן, מבציר 2019, הוא בעיני ממגדירי הים-תיכוניות הלבנה הישראלית במיטבם. "להט, אדום 2019" הוא ללא ספק מהאדומים הים תיכוניים היותר טובים שנוצרו כאן. "לייכטר 2019" משלב בהצלחה מורכבות רבה במיוחד בגוף קל יחסית; ו"סירה 2019" הגבוה יותר, קל יחסית גם הוא, מרשים ממש.
את יינות להט ניתן להשיג באתר היקב. לחיים!
להט, לבן 2019
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 75% רוסאן, 18% ויונייה ו-7% סוביניון בלאן מכרמים בגליל העליון. לאחר הבציר קוררו הענבים למשך לילה ונסחטו ונכבשו למחרת בבוקר כשעודם קרים. היין הופק על בסיס הנוזל החופשי (Free run) בלבד. עשרה חודשי שהות על המשקעים בחביות עץ אלון צרפתי בנות 400 ליטר שעברו קלייה ייעודית ליינות לבנים מתיישנים. צבע זהוב מעט חיוור. אף ארומטי ומינרלי. גוף בינוני-מלא. 12.6% כוהל בנפח.
כמה? 120 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, בשרים לבנים.
דבר המבקר: מאז הבציר הראשון, "להט לבן" הוא ממופעיו היפים ביותר של לבן יבש ישראלי. גם בציר 2019 עומד בסטנדרטים הגבוהים שהעמיד איתי להט בעבר. הוא ארומטי מאוד, מתובל, חד, נקי ומדויק. יש בו עושר, עומק ורב-רובדיות, אך הוא איננו נוטה לפרי מרוכז ובוודאי לא למתיקות חנפה. זהו יין לא פחות ממצוין, עם מקדם גסטרונומי גבוה מאוד.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאוד. לא זול אבל ניחן באיכויות מרקיעות).
בחמש מילים: לבן יבש מקומי באחד מביטוייו היפים ביותר.
להט, אדום 2019
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 90% סירה ו-10% קברנה סוביניון מכרם בן עיון שבאלקוש, בגליל המערבי. 16 חודשי שהות בחביות עץ אלון צרפתיות בנות 300 ליטר. ביקבוק לאחר סינון קל. צבע אדום מעט סגלגל. באף פרי אדום, שחור, אדמתיות ותבלינים. גוף קל-בינוני. 13% כוהל בנפח.
כמה? 120 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: מבנה דק ומהודק, מינרליות משמעותית, פרי עדין, חמיצות ניכרת, תיבול. זהו ללא ספק הלהט האדום הטוב מכולם עד כה ואחד האדומים הים תיכוניים הטובים ביותר שנוצרו עד היום בישראל.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בתשע מילים: אם זה ז'אנר האדומים אליו אתם מחוברים, קנו ארגז.
להט, לייכטר 2019
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 60% רוסאן, 34% גרנאש בלאן ו-6% מרסאן מכרמים בגליל העליון. תסיסה בחביות בנות 300 ליטר והפקה על בסיס הנוזל החופשי (Free run). שהות בת 10 חודשים על המשקעים בטרם יצירת הבלנד (הרוסאן התיישן בנפרד משני הזנים האחרים, שהתיישנו יחדיו). צבע זהוב בהיר, מעט ירקרק. אף פרחוני, עשבוני ומינרלי. גוף קל-בינוני. 12.3% כוהל בנפח.
כמה? 135 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, צדפות.
דבר המבקר: להבדיל מויונייה, ב"לייכטר" נוכחים זנים ים-תיכוניים אחרים: גרנאש בלאן ומרסאן. החיך ניכר במקדם מינרליות משמעותי מאוד ובמידה של דקות, להבדיל מעושר הקיים ב"להט לבן". מקדם המורכבות גבוה מאוד ועימו הניואנסים הרבים. זהו יין מרשים ממש שנמצא במיטבו כבר עכשיו אולם ברור כי שנתיים-שלוש בתנאי אחסון נאותים יעמיקו עוד את מימדיו.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאוד).
בשבע מילים: מורכבות שפוגשים במעט מאוד לבנים יבשים מקומיים.
להט, סירה 2019
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% סירה מכרם בן בעיון שבאלקוש, בגליל המערבי. 16 חודשי שהות בחביות עץ אלון צרפתיות משומשות בנות 300 ליטר. צבע אדום ארגמני. אף מתובל. גוף קל-בינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 180 שקלים.
הכי מתאים ל: נתחי בשר מיושנים על עצם, קדירות.
דבר המבקר: "סירה 2019" של להט הוא יין ים תיכוני במובנים השלמים והמלאים. זה אומר שהמבנה שלו דק, כמעט דקיק, רמת האלכוהול בו נמוכה יחסית ויסוד החמיצות בולט בו מאוד יחסית לפירותיות. מקדם התיבול והמינרליות גבוהים, הטאנינים מהודקים והאלגנטיות ניכרת. אנשים שאוהבים את יינות יקב רמת הגולן, כלומר אנשי מפלגת עולם היין החדש, לא יבינו על מה המהומה. אוהבי הסגנון הדרום צרפתי לא פחות מיעופו על היין הזה. הוא משקף את הסוגה במופעה הנהדר ביותר.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה. יין יקר יחסית אבל בהשוואה למקבילי הסגמנט המקומיים התמורה שהוא מספק טובה ויותר).
ב-11 מילים: כן, יש אדום גבוה ישראלי שאפשר לשתות גם בקיץ, אפילו בצהריים.