היינות החדשים של יקב רמת הגולן

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של קברנה סוביניון וסירה מכרמים שונים ברמת הגולן. צבע אדום. באף פרי אדום, שחור ותבלינים. גוף בינוני. 14% כוהל בנפח.

כמה? 30 שקלים

הכי מתאים ל: כריכים, פסטות, עוף.

דבר המבקר: לא יין חשוב. "הר חרמון" הוא הרי ה-mass production של יקב רמת הגולן – זה שעובד חזק במרכולים ורשתות השיווק (להבדיל מחנויות יין מתמחות ומסעדות). פירותי, נוטה אל המתקתק ועשוי ללא דופי טכני. אישית, מפריעה לי מידת הקרמליות שבו, אבל אני ושכמותי אינם קהל היעד שלו. בתמחורו - שלושים שקל בלבד, הוא יכול בהחלט לתפקד כיין הבית הפשוט, זה שפותחים כשמגיע השליחה עם הפיצה. התמורה שהוא מספק לשלושים שקל פשוט מצוינת.

תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

בשלוש מילים: יין יומיום בפרוטות.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 80% ויונייה ו-20% שרדונה מצפון רמת הגולן. צבע זהוב. באף פרי לבן והדרים. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 55 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים ועוף. כריכים. סלטים.

דבר המבקר: יין נטול יומרות ברוח העולם החדש, שמחבר שני זנים שבעולם הישן איש לא יזע לשדכם זה לזה: ויונייה מעמק הרון עם שרדונה – הלבן הטיפוסי של בורגון. לא יין יומרני אבל כזה שמצליח לשמור על נוכחות פרי טובה ונעימה, לשמור על מידה סבירה של יובש ולא להשתולל בחיך. זה אומר שאין בו מתיקות מיותרת, וטוב שכך וגם שמקדם הגסטרונומיות שלו לא רע בכלל. תמורה טובה בהחלט ל-55 שקלים.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

בשבע מילים: לבן "עולם חדש" נטול יומרות ולא רע.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: הפינו גרי הראשון בתולדות רמת הגולן מורכב מ-100% פינו גרי משני כרמים בצפון רמת הגולן. צבע זהוב. באף פרי טרופי בהמוניו והדרים. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 70 שקלים

הכי מתאים ל: אוכל אסיאתי מתובל, סושי.

דבר המבקר: פינו גרי הוא הפירותי מבין זני אלזס. במיטבו, הוא מספק פרי מקסים, שמאוזון בחומציות טובה ובנימה מינרלית צחה. במירעו – פצצת סוכר. היין הנוכחי, המוצלח פחות מכל יינות הטעימה הנוכחית, לוקה במתיקות יתר. יותר סוכר מפרי יש בו, ובנוסף, הוא מתקשה לצבור נפח בחיך – קצר מידי. זה יין שנועד מראש לקהל עם חיך מנווסה פחות, שמת על הדברים הללו. מן פינו גרי ניו זילנדי שכזה. גם בתוך חוקי הז'אנר הוא לא ממש מיטיב להתנהל.

תמורה לכסף: 2/5 (יקר מידי בהתייחס לאיכויות).

בשבע מילים: העיפרון המחודד פחות בקלמר של רמה"ג הפעם.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% פינו נואר מצפון רמת הגולן. 16 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום ותבלינים. 13% כוהל בנפח.

כמה? 90 שקלים.

הכי מתאים ל: פסטה ברוטבי בשר. כריכי קורנביף. נתחי סינטה ושייטל דקיקים צרובים קלות במחבת.

דבר המבקר: פינו נואר רמה"גי טיפוסי. אלגנטי ומדויק מאד, עשוי טכנית ללא רבב, עם נימה קרמלית חד משמעית. יין קליפורני, שמיועד ללוגמים שאוהבים הרבה פרי, עץ וקרמל. טוב בהחלט מסוגו. לא יקר כלל יחסית למתחרים על הבלטה המקומית.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

בשמונה מילים: פינו נואר "עולם חדש" שמספק תמורה טובה לכסף.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין הדגל של יקב רמת הגולן הוא בלנד על בסיס 47% קברנה סוביניון, 30% מרלו ו-23% סירה. מכרמים במרכז וצפון הרמה. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות. ביקבוק ללא סינון. צבע אדום כהה. באף פרי אדום ושחור, עשבים, תבלינים, טבק ושוקולד. 14.5% כוהל בנפח.

כמה? 465 שקלים.

הכי מתאים ל: ארוחות מושקעות על בסיס בשרים מכל סוג.

דבר המבקר: יין דגל קלאסי, עם ה-מ-ו-ן מכל דבר: פרי, עץ, ריבוי שכבות, אלגנטיות, קטיפתיות ומה לא. זה הולך - כמובן וכמקובל ביקב הצפוני – לכיוון הקליפורני-אוסטרלי ההדוניסטי והמוחצן; להבדיל מהכיוון האירופאי המאופק. אי אפשר שלא להעריך את המקצועיות בעשייה גם אם הוא לא ממש, כלומר ממש לא "היין שלי". איכויותיו, בתוך עולם התוכן בו הוא מתנהל, ראויות לציון. יינות ב-465 שקלים אינם נמדדים במקדם התמורה לכסף. הם סיפור אחר. כך או כך, שווה ללגום את היין הזה חמש שנים מהיום לכל הפחות.

בארבע מילים: יין דגל יוקרתי ויקר.