אוכלים הולכים

שישי Shi Shi: לא סתם זאת אחת הנקודות הכי רותחות של וולט בת"א

עיר עם הפרעת קשב ותשוקה מסורתית לרעש וזיקוקים מול דוכן אוכל פינתי ותיק. זה נגמר בערך כמו שאתם חושבים

ותודה לפינים. שליחי וולט מחוץ ל-Shi Shi, תל אביב (צילום: מערכת וואלה!, יניב גרנות)

אז איפה הייתם ביום שני שעבר, שש וכמה דקות בערב, כשהעולם עצר? האם הפקתם תובנות עמוקות מהקריסה הטכנולוגית ההיא? פיתחתם חרדות לקראת הפעם הבאה? או שאולי פשוט נהניתם כל כך מהשקט הדיגיטלי המבורך הזה, עד שמיהרתם לדווח עליו ברשתות החברתיות שכן עבדו באותו זמן?

לכל הטורים של "אוכלים הולכים"

שש השעות הגורליות של אוקטובר 2021 טושטשו במהירות וביעילות לתוך חיינו, אבל הטראומה עדיין כאן, ואיתה תרחישי האימה. האם גם גוגל יכולה ליפול לכל כך הרבה זמן? איך היינו מסתדרים באותם רגעים קשים בלי טוויטר? וחשוב מכל - מה היינו עושים בצום הכפוי הזה בלי וולט, המלאכית התכלכלה (כלומר, רוב הזמן מלאכית) שהעבירה לנו את הזמן עד שהכול חזר לחיים?

בואו מוקדם

שווארמה טורקית-ערבית-ישראלית מושלמת

לכתבה המלאה
שמח יותר, טרי יותר. הסלט של Shi Shi (צילום: מערכת וואלה!, יניב גרנות)
אם תרימו רחפן לשמי תל אביב בין 12:00 ל-14:00, תקבלו כבר בילט-אין, מסומנות בתכלת זוהר, את נקודות האוכל החמות ביותר בעיר. ותודה לפינים

סיבוב עירוני קל בחצות היום, שעות ספורות לאחר סיום ההדממה הכפויה, ותפקידה של ענקית המשלוחים הולך ומתבהר מול העיניים. מתבהר ומתעדכן. לא רק תיווך אוכל יעיל להפליא (כאמור, רוב הזמן יעיל) וטלטול ענף שהיה רדום וגרוע להפליא במשך שנים, כי אם גם סימון נקודות ציון חשובות ברחבי העיר.

כי הרי אין כבר תורים אמיתיים, אנשים בשר ודם שעומדים ומחכים לאוכל, השם ישמור. לא. הדבוקות האלה הוחלפו בשליחים תכולי חולצה, שלא רק מחרפים נפשם בכבישים (ומסכנים נפשם של אחרים, בואו), אלא גם מסמנים עבור כולנו איפה שווה לאכול, מה פופולרי ואיזה פינת רחוב עובדת באמת.

ננסה הסבר אחר - אם תרימו רחפן לשמי תל אביב בין 12:00 ל-14:00, תקבלו כבר בילט-אין, מסומנות בתכלת זוהר, את נקודות האוכל החמות ביותר בעיר. ותודה לפינים.

בדקנו, זה עובד

תפריט "למבוגרים בלבד" מסעיר את תל אביב, ובצדק

לכתבה המלאה

הפייבוריט. רול טונה של SHI SHI

המקום הזה מרחף כבר שנים בסצינת הקרייב העירונית, יציב, מבוסס ובוטח, נטול הייפ ויח"צ כמעט, תוך שימוש במה שהיא כנראה נוסחת האוכל המועדפת עליי - פחות רעש, יותר טעם

אחת הנקודות האלה הסתברה להיות SHI SHI הוותיקה ברחוב אבן גבירול (פינת הנביאים), מקום קטן מאוד שנולד והתגלגל על בסיס רול אורז מוצלח במיוחד, הרחיב את התפריט באיטיות ותוך שיקול דעת, ולמרות ההצלחה לא הפך לרשת אגרסיבית ולא הוליד חיקויים דהויים. בקיצור, תופעה.

התקהלות השליחים מחוצה לה איששה במקביל השערה מוקדמת - המקום הזה מרחף כבר שנים בסצינת הקרייב העירונית, יציב, מבוסס ובוטח, נטול הייפ ויח"צ כמעט, תוך שימוש במה שהיא כנראה נוסחת האוכל המועדפת עליי - פחות רעש, יותר טעם.

התפריט, כאמור, הוא קודם כל הרולים - דף עבה אך מידתי של אורז לבן אמיתי (ובשום פנים ואופן לא דף אורז עצוב ועגמומי שמוכר ממאכלים שרוצים להיות משהו שהם לא), שמחזיק בפנים דגים נאים או מאודים, שניצל פריך, עוף מעושן, שרימפס, טופו, כרובית ואפילו בשר מוקפץ (מעין גירסה מקומית לפאד קפאו שנועדה כנראה להרחיב את המחנה ואת המכנה במקביל).

מלבד הרולים, יש גם קערות (Bowls אם אתם מתעקשים להיות גלובליים גם בתוך האבק של אבן גבירול) וסלטים עם אותן תכולות פחות או יותר, מעט מרקים, ודילים שנעים מהאישי והאינטימי ועד הקבוצתי בואכה חבר'ה או אירוע במשרד.

קוסם שולף שפן

20 שנים חיכינו לסניף הזה, וזאת ממש לא הגזמה

לכתבה המלאה

BOWL גלובלית. הקערה של Shi Shi

ביס אחד עם איולי-וואסבי, ביס אחר עם "רוטב הבית", והחיוך עולה מעצמו על הפנים

למרות כל אלה, ההזמנה הפעם הייתה סולידית, עם קריצה קלה לימים הראשונים של Shi Shi והתעלמות קשה מהאופציות החדשות (פאד קא פאו בתוך דף אורז, לא יהיה מנוס מלחזור אלייך ולו כדי לטעום את הפלא) - רול סלמון (טרטר סלמון עם תפוחי עץ, מלפפון, סלק טרי, שאלוט פריך, חסה, אבוקדו, שקדים, רוטב צ'ימיצ'ורי-אסיאתי ומעט טריאקי, 52 שקלים), רול טונה ספייסי (טרטר טונה אדומה מתובלת עם כרוב אדום, מלפפון ועשבי תיבול, צ'יפס בטטה, שומשום שחור ורוטב איולי-וואסבי, 54 שקלים) וגם סלט פפאיה קטן (חוטי פפאיה, חוטי זוקיני, אטריות זכוכית, עשבי תיבול, פלחי תפוז, בוטנים ורוטב צ'ילי לימוני חריף, 26 שקלים).

נתחיל בסלט, גירסה שמחה יותר וטרייה יותר של אנספור גירסאות מעצבנות (ויקרות בהרבה) בעיר. הפפאיה הייתה פריכה, הזוקיני והנודלס תיפקדו כשוטר הטוב והרך וכל השאר - המון ירוקים, מספיק בוטנים וקצת תפוז - סיפקו לכל ביס שיירת ליווי קצת אחרת.

רול הסלמון היה מצוין, עם די הרבה דג ומספיק חברים שיהפכו אותו למעניין, לרבות סלק סקסי, תפוח עץ חמצמץ, ומלפפון-חסה קראנצ'יים. היתדות הדקיקות של צ'יפס הבטטה נשפכו גם הן בנדיבות פנימה, ויחד עם הרטבים, נקודת החוזק של המקום, נרשמה ארוחת צהריים מספקת.

גירסת הטונה הייתה הפייבוריטית האישית מימי הפתיחה, ונשארה ככה עד היום. הדג נוכח יותר ומתיישב יותר עם התוספות האחרות, והחריפות עדינה מספיק בשביל לא להרחיק חוששים. ביס אחד עם איולי-וואסבי, ביס אחר עם "רוטב הבית" (סויה מתובלת בסך הכול, אבל לפעמים זה כל מה שצריך), והחיוך עולה מעצמו על הפנים.

הטופ של הטופ

תגידו אתם - תל אביב לא צריכה עוד המבורגר כזה?

לכתבה המלאה
מספיק דג, ומספיק חברים מעניינים. הרול של Shi Shi (צילום: מערכת וואלה!, יניב גרנות)

האנשים שמאחורי Shi Shi נאבקו מתחילת הדרך עם לא מעט קשיים אובייקטיביים של כל עסק-אוכל ישראלי, אך גם עם הרבה דעות קדומות. רול אורז אחד, למשל, לא נתפס כמשביע, ואני אומר את זה גם כעד להמון שיחות עבודה שפסלו את האופציה בבואן להחליט על מה להתנפל היום.

השורה התחתונה, בדומה לרוב השורות התחתונות של רוב הדעות הקדומות, היא שהרול התמים למראה הזה מפוצץ ממש, גדול ממש, ומספק אופציה מצוינת ממש לארוחת צהריים שלא מנחיתה במרכז הגוף שלך מסוק-שנ"צ.

רק דבר אחד לא הצליחו לסדר פה אף פעם, אז אל תיקחו את זה אישית - שני הביסים האחרונים שלכם יתפרקו בידיים, וחבל שתנסו לשמור על פאסון בניסיון להדביק אותם חזק לקצות האצבעות ולקוות לטוב. אני מתייחס לזה כאל עדות לכך שגם אחת ממנות אוכל הרחוב הכי לא ישראליות שיש היא גם קצת מכאן, לפחות בקצוות, וכאל הומאז' לפיתות המתפרקות של כל דוכני האוכל המיתולוגיים. אתם יכולים לסיים את הביס בלי לצקת בזה חשיבות גדולה מדי. אחרי הכול, זה לא שווטסאפ קרסה או משהו.

שישי Shi Shi, אבן גבירול 33 (פינת הנביאים), תל אביב. טלפון להזמנות: 03-575-3737

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully