אם תעשו ניסוי ותשאלו אנשים שאינם מראשון לציון אילו מוסדות קולינריים בעיר הם מכירים, סביר להניח שתיתקלו בכמה תשובות עיקריות, בהן סוהו ונאפיס באזור התעשייה הישן, שיפודי ציפורה ומסעדת ביירות הלבנונית בחדש. בהיותה העיר הרביעית בגודלה בישראל, מן הסתם ראשון לציון מציעה קצת יותר, וכמו כל עיר, גם לה יש את הסמלים שה"ילידים" מכירים והמיסיונרים המתנשאים קצת פחות.
אחד המקומות הללו הוא הרצל 2, שווארמיה ותיקה ביותר הממוקמת על הציר הראשי, לא רחוק מאזור התעשייה הישן בואך מרכז העיר. בשנים האחרונות נפתחו סניפים נוספים, במערב העיר וביבנה, אבל כל מי שהדפיס פעם מסמך או שכפל מפתח יודע שאין תחליף למקור. לפני מספר שנים ביקרתי שם לראשונה בזכות המלצה. הזיכרון הצילומי החזק ביותר שלי הוא הפיתה המפוצצת נוטפת הבשר. אשתי ואני ישבנו שם וחשבנו לעצמנו שמזל שלא עשינו טייק אוויי, כי הפיתה פשוט לא עומדת בעומס. הגעתי למסקנה שכדאי לבחון את הזיכרון. לשמחתי, קיבלתי הזדמנות לרענן אותו.
הבעיה הראשונה בהרצל 2, וגם הסיבה העיקרית לכך שפחות תושבי חוץ מכירים אותו, היא הנגישות. מציאת חנייה עלולה להיות בעייתית, כשמחוץ למקום יש מפרץ שיוצא מהכביש הראשי. אם יש לכם מזל (ולא אחת בשעות הצהריים יהיה לכם, משום שהתחלופה גבוהה. בערב זה עלול להיות בעייתי יותר), תוכלו לחנות ממש מול המסעדה. במקרים אחרים תפספסו את המפרץ הזה או שפשוט הוא יהיה מלא, ואז תיאלצו לנסוע עוד כמה עשרות עד מאות מטרים. מי שחולף על פני המפרץ, סביר להניח שימשיך הלאה.
חניה או לא חניה, כנראה שזה פחות מפריע משנהוג לחשוב, כי הרצל 2 תמיד דחוסה. החל מ-12:00 בצהריים תראו נחיל אנשים נכנס אליה, כיאה לכל מסעדת פועלים. מה שכולנו שונאים במיוחד בשעות השיא הוא התור. לא אחת, כשאתה מגיע למקומות הללו אתה נאלץ למצוא את עצמך עומד דקות ארוכות עד להזמנה, אבל המכונה של הרצל 2 משומנת היטב, וב"משומנת" הכוונה לא רק לשלושת הגלגלים העצומים של פרגית, הודו וכבש שעומדים במרכזה. סוללת עובדים (מניתי לפחות 6 בפרונט) מנווטת היטב את העסק ומשחררת את הלקוחות בתוך דקות ספורות. השירות חייכני וסבלני, וזה משהו שצריך לציין על אף שהוא אמור להיות מובן מאליו.
ועכשיו - לאוכל. לפעמים זיכרון צרוב מתברר כאכזבה. חששתי מכך שאולי המנות הצטמצמו ו/או שהאיכות לא תהיה בשיאה. מה רבה הייתה השמחה מכך שזה לא המקרה. זו הייתה אותה פיתה שזכרתי, אפויה היטב וגדושה מכל הלב, מסר מבית עסק שרוצה לעשות שמח בנשמה. המנה הזאת עולה 45 שקלים (בגט ולאפה - 55 שקלים, צלחת 70). כבר הסכמנו בעבר שהמחירים היום מטורפים, אבל בהכירי לא מעט מקומות שבהם אתה משלם יותר ומקבל פחות, פה התמורה שוות ערך להשקעה. אם אתם כבר שמים סכום כזה, לפחות אתם מקבלים עבורו אחלה דיל.
ומה לגבי הבשר? ובכן, כאן יש נקודת תורפה מסוימת להרצל 2. העגל לא מספיק טוב בעיניי - בסיסי, לא מתובל, מעט חרוך ודי מאכזב בסך הכול. הפרגית מצוינת ממש כפי שזכרתי אותה. את ההודו לא ניסיתי, אין לי סבלנות להודו. בחירה במנת פרגית תוציא אתכם מרוצים, אבל גם מיקס עגל-פרגית ישביע את רצונכם, לבבכם וקיבתכם, משום שהסתמיות של העגל מקבלת אפגרייד כשהוא משתלב עם בשר העוף המתובל היטב. תוספות, סלטים וצ'יפס יינתנו לכם בנדיבות וכיד המלך.
על אף שהיא מוכרת בעיקר לתושבי ראשון לציון והסביבה, הרצל 2 ראויה לקרדיט גם ממבקרים ועוברי אורח שאינם יודעים על קיומה או מכאלה שנבהלים מחיפושי חניה. המוסד הראשלצי הזה הרוויח בצדק את המוניטין שבנה לעצמו. זו אולי לא "השווארמה מספר 1 בארץ", אבל היא בהחלט טובה מאוד, עושה את העבודה ותוציא אתכם עם רצון לחזור. כשמשקללים את המדד של איכות, טעם, שירות וכמות מקבלים את אחד הדילים הטובים ביותר שתמצאו לארוחת צהריים או ערב (המקום פתוח עד חצות). חניה? יאללה, אפשר לחשוב. תתמודדו.
שווארמה הרצל 2, הרצל 2 ראשון לציון