אגף מסעדות החוף של תל אביב משווע לחיזוק. כבר שנים שלא מצליחה להיפתח בו מסעדה ראויה. וכך, על אף שהעיר הגדולה אוחזת בחוף ארוך ואטרקטיבי, לא בטוח שאפשר לדבר על מסעדה טובה אחת באמת בחופיה. בכל פעם שנפתחת מסעדת חוף שמבטיחה דבר מה, שק גדול של ציפיות וכמיהות מולבש עליה. זה נגמר, לרוב, בדמעות או בסגירות מהדהדות.
קוקו תאי החדשה יצאה לדרכה לאחרונה בחלל שבו נפתחה, לפני חמש שנים, קליפסו של עומר מילר, שנפתחה ברעש גדול אבל החזיקה מעמד בקושי קיץ אחד. במטבח הצמד נדב ודניאל, מי שנחשפו לאומה בעונה הראשונה של המטבח המנצח MKR. הצמד, שהפעיל במהלך הקורונה פופ אפ משלוחים ופעל לאחר מכן במטבח בדן קיסריה, מגיש בקוקו תאי אוכל תאילנדי עם דגשים איסאניים (כלומר מהאזור הצפון מזרחי של תאילנד).
המסעדה הגדולה כוללת אגף פנימי סגור וממוזג, אגף פתוח ואגף נוסף על קו החול ממש. קשה להתחרות באטרקטיביות של הלוקיישן. כמה יפה החוף של תל אביב באמצע השבוע לפנות ערב, רגע לפני שהוא נעשה מפוצץ עם פרוץ החופש הגדול.
ומה חשבנו על התאילנדית האן תאי? לביקורת של אבי אפרתי
ישבנו באגף הפנימי הסגור, שיש בו משהו זרוק ולא פורמלי, כזה שמראש הוחלט שירגיש כמו מסעדת חוף, להבדיל ממסעדה מוקפדת. התפריט כולל ראשונות, מנות ביניים ועיקריות, שרובן מתומחרות במחירים שפויים יחסית. מאידך, בהמשך הסתבר גם שרוב המנות אינן גדולות מאוד כך שצריך להזמין לא מעט.
התחלנו במנות פתיחה: גנג רום קוואן פלה (66 שקלים) לצד סטיקי רייס (12 שקלים), קרצ'אי גונג סוד (72 שקלים), מיאנג קאם פלה (48 שקלים) וסלט סום טאם (48 שקלים), כולן לחלוקה.
גנג רום קוואן פלה מבוסס על אנטיאס בקארי מעושן עם הל שחור, שורש כורכום וקשיו - מנה עם מורכבות, מגע עישון אפלולי מעט שלא האפיל על הדג ומידה לא מבוטלת של חריפות. במנת הקרצ'אי גונג סוד היו שרימפס קריסטל נא, קרצ'אי, מלפפון, גלנגל, כוסברה, קשיו ושמן צ'ילי. עוד מנת דגה נאה אבל הפעם הרבה פחות מורכבת, פחות חריפה עם ירקרקות ניכרת ומידה של רעננות. אם הראשונה מבין השתיים הייתה טובה ממש, השנייה הייתה "בסדר".
מנת מיאנג קאם פלה הייתה מעין נשנוש פתיחה, בתוך עלה חסה, בשתי יחידות. בתוך החסה היו נתחי מוסר ים פריכים, אטריות אורז, בצל סגול, מלפפון, צ'ילי, ירוקים ובוטנים. שני ביסים רעננים ולא מאתגרי חיך אך מבוצעים ללא דופי. סלט הסום טאם לעומתם - על בסיס פפאיה ירוקה, לוביה, עגבניה, בוטנים, פיש סוס, צ'ילי וליים - היה מהמוצלחים פחות הזכורים לי בתולדות הז'אנר. אם עד כה רמת הביצוע הייתה נאה, ללא פקשושים, המנה הזו סבלה מביצוע לא מוקפד, מחופף משהו והרוטב לא החזיק את חומרי הגלם.
אז מקצה הפתיחה לא היה רע, גם לא לגמרי אחיד ברמתו. המנות סחבו בסה"כ לקוטב החיובי ולא היו גדולות מדי. סיכום הביניים הותיר תקווה לבאות.
כל מסעדה תאילנדית המכוונת לקהל הרחב והלא בהכרח מתוחכם צריכה להחזיק פאד תאי. כל ביקורת על מסעדה כזו צריכה להתייחס לפאד תאי, בדיוק כשם שכל ביקורת על מסעדה איטלקית חייבת לעבור דרך פסטה בסיסית אחת - ברוטב עגבניות או פסטו. בעיקר כי מדובר במנה שחלק גדול מהסועדים במקום כזה יזמינו. אז הזמנו פאד תאי פרגית (78 שקלים) על תקן מנת ביניים. היו בו כל חשודיו המיידיים של הז'אנר והוא התגלה כנטול תנופה ושמחת חיים ומשעמם למדי. ממבחן הפאד תאי יצאו, אם כן, נדב ודניאל גרוע למדי.
הלכנו על שתי מנות מאגף העיקריות: פלה ניאנג מנאו (98 שקלים) ומסמאן פלה מוק (92 שקלים). בראשונה היה פילה לברק (אחד) עטוף בעלה בננה, רוטב על בסיס פיש סוס וסוכר דקלים, ירוקים וקריספי שום. זו לא הייתה מנה רעה אבל היא סחבה יותר אל הגנריות. הדג היה עשוי סביר, גם אם לא שמר על כל העסיס המתבקש והרוטב הזכיר רטבים דומים, לא רעים כשלעצמם, המוכרים ממספיק מקומות אחרים.
במנת המסמאן פלה מוק הובטחו קלמרי בגריל פחמים בקארי עם תפוחי אדמה, בצלים, כוסברה וקריספי שאלוט, לצד רוטי מלוח. כל מה שהובטח נכח, רק שאי אפשר להתייחס למנה הזו בלי לדבר על הפרופורציות שלה. במקום קארי קלמרי קיבלנו מנה שהקלמרי נכחו בה במינונים מזעריים, כהערת אגב שלא השפיעה על מארג הטעם הכולל. הרגשנו הרבה יותר את תפוחי האדמה. בקארי עצמו חסרה מידת המורכבות שלה אתה מצפה מקארי איכותי ואותנטי. לא היה קורה כלום לו היה לפחות קצת יותר חריף. מאכזב.
קינחנו בקים לוטי בון צ'אן קאנום תאי (58 שקלים) הוורסיה של קוקו תאי על בננה לוטי שהתבררה ככישלון גורף. היו בה שכבות עוגייה, קרם בננה ושוקולד בלונדי עם אננס וחלב מרוכז. זה היה קינוח שחשף חובבנות גרידא, עם בעיית ביצוע בכל שלביו וטעמים שלא התחברו זה לזה ולקו במתיקות יתר.
זו לא הייתה ארוחה רעה אבל זו גם לא הייתה ארוחה טובה מספיק. היא בוודאי לא הייתה אחידה ברמתה. ניכרו בה ניצוצות יכולת, מתוכם לא ניתן להטיל ספק על כישרונם הבסיסי של בני הזוג. מבחינה רעיונית ניכרו עיגולי פינות נסבלים אל המיינסטרים, לצד נגיעה בגנריות יתר. מבחינת נקודת מבטו של הקהל הרחב והלא מתמחה בנבכי המטבח התאילנדי איסאני, אלו קווצ'ים מתבקשים. לקהל הפודיז' זה יחווה כקצת יותר מדי פשרות.
למרות כמה מנות לא רעות בכלל, ניכר כי זכייה במטבח המנצח והפעלת פופ אפ משלוחים במהלך הקורונה אינן בסיס ההכשרה והניסיון המספיקים להובלה ותפעול של מסעדה גדולה. השפים, כך נראה, זקוקים לניסיון נוסף כדי שיעמידו מסעדה טובה באמת מסוגה. אז לא זכינו במסעדת חוף ראויה. כרגע בקוקו תאי יש יותר פוטנציאל ממימוש והיא עדיין בבחינת גולם יותר מפרפר. האם תתפתח ליותר מזה? ימים יגידו. הפוטנציאל קיים אבל נדרשת לא מעט חשיבה קונספטואלית. לצד מנות טובות באמת הגיעו לשולחננו גם מנות שלא היו צריכות להיות שם בכלל. ריאליטי זה אולי סבבה לטלוויזיה אבל זו לא באמת המציאות.
קוקו תאי, שלמה להט 17, חוף פרישמן תל אביב, טלפון: 077-9386220
חשבון:
גנג רום קוואן פלה -66
סטיק רייס - 12
קרצ'אי גונג סוד - 72
מיאנג קאם פלה - 48
סום טאם - 46
פלה ניאנג מנאו - 98
מסמאן פלה מוק - 92
פאד תאי פרגית - 78
קים לוטי בון צ'אן - 58
מינרלים - 28
סך הכול - 598