באיזו שעה נכון לאכול ארוחת צהריים? מומחים רבים התלבטו בסוגייה הזאת, שהפכה להיות מורכבת יותר עם השנים. מהי בכלל ארוחת צהריים? האין ארוחת בוקר אנגלית, זו שאנו אוכלים בכל מלון באירופה עם הבייקון והשעועית החמה ותפוחי האדמה המהבילים, נחשבת לכזאת?
לכל הטורים של "רוזי הטועם"
בהקשר זה, סיפור שאני מספר לא אחת עם ניצוץ של מורשת קרב שאפילו יוצאי מלחמת יום הכיפורים לא ידעו לחקות, הוא כיצד בימי הצבא, אי שם בתחילת שנות ה-90, ירדתי בתחנה המרכזית בירושלים על לאפה ב-8:30 בבוקר. לאיש אין דרך לדעת אם זה באמת קרה, הרי איזו שווארמייה באמת פותחת בשעה כזאת, אבל זה מה שאני מספר כבר יותר מ-30 שנה, וכמו שאמר ג'ורג' מסיינפלד - זה לא שקר אם אתה מאמין בזה.
כעת בואו נזקק את השאלה - מהי השעה הנכונה לאכול שניצל? אם תשאלו אותי, 10:00 בבוקר. ומדוע 10:00? משום שזה בדיוק הזמן שבו פותחים את "הלחמניה של אתי". לו היו פותחים שעה או שעתיים לפני כן, כנראה שהייתי מדבר על שעות אחרות, אבל זו השעה, והפעם זה לא שקר.
כששמתי בווייז "הלחמנייה של אתי", בעקבות המלצה חמה מבית היוצר של האיש שהביא אותי ל"פלאפל גוזל" האלוהי, נפלתי על הכתובת "כיכר קומנדו 3". דמיינתי את עצמי מגיע ופוגש את ארנולד שוורצנגר תופס פושע מפוחד ברגליו וממלמל "זוכר שאמרתי שאהרוג אותך אחרון? I lied", אבל במקום זאת נתקלתי בכיכר די שוממה ומאוד לא מטופחת. יש בלוד מקומות יפים וחדשים יותר, כיכר קומנדו היא לא אחד מהם. היא נתקעה באייטיז, בערך בזמן שבו שוורצנגר הפציע בסרט הפופולרי כקולונל ג'ון מייטריקס.
אלא שלא בנופים עסקינן אלא באוכל, אז התייצבתי מול "הלחמנייה של אתי". השם הזה קצת מטעה, משום שסוג הבשר היחיד שם שמוגש בלחמניה הוא שניצל. ומה לגבי השאר? המקום מתמחה באוכל ביתי. הווה אומר - אם באתם לאכול בשר משולב בבצק, אין לכם אופציות נוספות. קצת משעמם, אבל אם אין ברירה, אין ברירה. הזמנתי.
היה בוקר, החבר'ה בקושי פקחו את העיניים, אבל חזה העוף התחיל להיטגן, ואחרי כרבע שעה הוא יצא, טרי ומחכה רק לי. בזווית העין ראיתי כיצד פלטות האוכל המוכן מתחילות להתמלא. לו הגעתי שעה מאוחר יותר הן כבר היו מסודרות למשעי, מוכנות להגשה.
אז קיבלתי את מנת השניצל שלי (40 שקל) יחד עם דגימות קטנות של אוכל ביתי בצד (חומוס וקוסקוס) על חשבון הבית. אודה ולא אבוש - רוב השניצלים שאכלתי היו סבירים עד טובים, ברובם גם קיבלתי מנות גדולות משניתן לשער, אבל "הלחמניה של אתי" מנצחת בכל האספקטים.
ראשית, משום שהלחמניה מושלמת, במיוחד כשבאים עם הפתיחה והיא עדיין רותחת ומהבילה. השניצל עצמו היה איכותי והשתלב מצוין עם המטבוחה והחציל המטוגן. גם המחיר נמוך יחסית, אם כי כמובן יש פה פונקציה של מיקום, והרי שניצליה בלוד אינה שניצליה בגבעתיים או ברעננה.
אשר למנות הצד הקטנות, מהמעט שטעמתי מדובר באוכל ביתי איכותי. אני בדרך כלל לא סומך על מקומות שמגישים תבשילים, מאחר שלרוב הם מתועשים ומאבדים, כצפוי, מהצביון הביתי. מהדגימה הקטנה, וזאת אני אומר בזהירות, יש פה עם מה לעבוד. הצטערתי שלא לקחתי הביתה, אם כי השעה המוקדמת ממילא לא הותירה לי ברירות וזמן לחכות לא היה.
אז כמ"א יצא?
מדד כמ"א מתייחס לכמות, מחיר ואיכות בסולם 1 עד 10, אולם כולל לעתים גם משתנים אחרים. במקרה הזה, מה שמקלקל ל"הלחמנייה של אתי" הוא חוסר המבחר. מדוע מקום שמתהדר, ובצדק, בלחמניה המופלאה שלו אינו יכול לייצר עוד שתיים או שלוש מנות בשר לבחירה?
זהו החיסרון המשמעותי היחיד שמצאתי פה, מלבד הנגישות. זה לא מקום שקל להגיע אליו ולא עוצרים לידו באהלן אהלן. צריך לחפש חניה, והיא תהיה מרוחקת עשרות ואפילו מאות מטרים מהיעד. אלא שיש להיות הוגנים - כמנת אוכל "הלחמניה של אתי" מספקת את אחד השניצלים הטובים והמשביעים באזור המרכז, וכל זאת במחיר סביר. על כן הציון הוא 8.5 לארוחת הבוקר הזאת. סליחה, לארוחת הצהריים.
כן, 10:00 בבוקר זה בהחלט צהריים, ושאף אחד לא יגיד לכם אחרת.
הלחמנייה של אתי, כיכר קומנדו 3, לוד