שום דבר לא עוצר באימפריית האוכל הישראלית-גלובלית של אסף גרניט וקבוצת מחניודה, ושום דבר לא אמור לעצור למעשה. וכך, מסע שהחל לפני כ-15 שנים לפחות בפאתי שוק מחנה יהודה יסמן מחר (יום שישי) דגל נוסף על המפה, בדמות "בובל'ה".
"הייתי בשוק. אין דרך אחרת לתאר את זה": מסלול הכוכב של אסף גרניט
"דווקא במקום שמשפחתי נאלצה לעזוב": המסעדה הברלינאית של אסף גרניט
מדובר במסעדה חדשה לחלוטין ברובע לה מארה הפריזאי, שתוקם במלון לה גרנד מזרין (Le Grand Mazarin) החדש לחלוטין אף הוא. הכיוון יהודי-אשכנזי, התשוקה קופצת עליך מתוך השיחה עם אנשי הקבוצה, והציפיות (כמו גם הכוכבים הפוטנציאליים) בשמיים.
"כמו המלון, כך גם בובל'ה שמה את האמנות - על כל צורותיה - בקדמת הבמה", הוסבר בהודעת הפתיחה, מעצב הפנים השבדי מרטין ברודניצקי אחראי לכיסאות העץ בעבודת יד ולשילוב הבדים והטקסטורות, לפרחים הצבעוניים שצוירו אחד-אחד במכחול דק, וגם לכוסות ולכלי ההגשה, אף הם יצירות אומנות מבתי מלאכה מובילים מרחבי העולם.
"זאת חגיגה צבעונית מושלמת של התרבות האשכנזית, מישהו צייר את התקרה ומישהו ארג בדים במיוחד בשבילנו", התרגשו אנשי הקבוצה, "זאת המסעדה הכי מושקעת שראינו אי פעם", וכשזה בא מהם, זה אומר משהו כנראה.
התפריט, בהתאם, נפתח עם חלה של ויז'ניץ וחמוצים, לחם פומפרניקל וקולקציית כיסונים הכוללת קרפלעך עם שמאלץ וחינקאלי ברוטב דמי גלאס ואריסה, מנטו ופירושקי.
לאחר מכן חוגג גרניט עם קוויאר לצד קשקבל, מרק בורשט וקיגל, עיקריות כמו שישברק וניוקי גולאש, גפילטעפיש, ריזוטו אושפלאו ומרק עוף. איך לא.
הקינוחים מיישרים קו, ומעלים, עם מוס שוקולד, כנאפה-בלינצ'ס, עוגת נפוליאון, טארט טאטן וקומפוט, ברור. אמרו חגיגה של אוכל אשכנזי, וקיימו.
גרניט, אורי נבון, תומר לנצמן ודן יושע מחזיקים בשלב זה מסעדות בישראל, בלונדון, בריביירה הצרפתית, בברלין, בקאריבים וכן את "שבור" הממושלנת בפריז.
זו האחרונה זכתה לפני כחצי שנה בפעם השלישית באותו כוכב, וגרניט עצמו תיאר "שוק", לא פחות. "מבחוץ זה נראה קול, נכון, אבל מבפנים זה ההיפך, וראו את זה גם על הפנים שלי", שיחזר, "יש שם רגע שקוראים לכל השפים לעלות לבמה. קוראים בשם שלי, ואני עולה ועומד כתף אל כתף עם האלילים שלי, האנשים שפשוט גדלתי עליהם. זאת תחושה מאוד חזקה, אז פשוט קיבלתי אותה, זרמתי איתה, ונתתי להכול לקרות".
לדבריו, "בגלל שאנחנו תמיד עושים כל כך הרבה דברים במקביל - בדיוק סגרנו את הפופ-אפ של מחניודה בתל אביב ובזמן שאני עומד שם על הבמה אורי (נבון, שותפו הוותיק) פותח מחדש את המחנה בירושלים - פתאום יש איזה רגע שמכריח אותך לעצור, לעמוד, להסתכל ולהגיד 'בואנה, כנראה אנחנו באמת טובים'".