יכול להיות ששדרות ירושלים ביפו הולכות להפוך למקום הכי כיפי במדינה? השדרות, שהוקמו על ידי חסן בק, המושל העות'מאני של יפו ב-1915, ידעו הרבה תהפוכות. מההקמה בכפייה על ידי אזרחים תמימים שנחטפו ברחובות רק כי בק קינא בשדרות רוטשילד שהוקמו חמש שנים קודם לכן, ועד שנות השישים העליזות עם תיאטרון אלהמברה, דרך דוכני הבורקס המיתולוגיים. כל אלה, ועדיין נדמה שהמהפך הכי גדול שידעה השדרה בת יותר ממאה השנים מתרחש ממש בימינו.
עבודות הרכבת הקלה מיררו את חיי התושבים והעסקים ברחוב במשך חמש שנים ויותר, כשהאחרונים נאנקים תחת ענני האבק, גדרות אטומות שיצרו מדרכות צרות ומפחידות עם כלים חשמליים שדוהרים ומרחיקים הולכי רגל ולקוחות, קורונה והנה קיבלתם מתכון לסגירת עסקים ותיקים. אבל כבר לפני שנה ההקלה הורגשה כשהעבודות הסתיימו והשדרה נפתחה עם מדרכות רחבות, שבילי אופניים נוחים וכמובן מסילת הרכבת הקלה שרק ביצעה נסיעות מבחן לקול תשואות התושבים.
באוגוסט האחרון הגיעה החותמת הסופית למהפך, כשהקו האדום נפתח, מחבר את בת ים עם פתח תקווה ועובר דרך ארבע תחנות ביפו, והלאה אל מרכז תל אביב. הרכבת האיצה את תיירות הפנים בגוש דן, וכל פעם שעליתי עליה, גיליתי משפחות צעירות ומבוגרות, זוגות בדרך לדייט וסתם סקרנים שמגיעים לבדוק מה חדש ביפו, והפעם בקלות ובמהירות, ללא פקקים ובעיות חניה, רק צריכים לבחור בין תחנת סלמה הקרובה למתחם נגה וכיכר השעון, לבין תחנת בלומפילד והלאה אל שוק הפשפשים ויפו העתיקה.
אחת המרוויחות העיקריות מפתיחת הרכבת הקלה היא הרחבה הגדולה ממול תיאטרון גשר שמאכלסת כעת לא פחות משלושה עסקים באותה קבוצה - בית הקפה "קזינו סן רמו", ששרד יפה את השיפוצים ואבן מושכת כבר למעלה מעשור, בר היין "קנטינה סן רמו" ששוכן ממש מולו ומלאחרונה גם "ונוס", פיצריית בוטיק שיותר קורצת לאזורי המסעדה וחיי הלילה (לא כאן, אבל עדיין של הקבוצה, הם "איטלקייה בפשפשים" והבר "סקאיי ריידר" בדרום תל אביב).
ונוס נפתחה ממש בתחילת הקיץ, ונסגרה כמובן לכמה ימים בעקבות אירועי שביעי באוקטובר. "בשבת הארורה הבנו שאנחנו לא פותחים את המסעדות שלנו עד להודעה חדשה", מספר טל בן ברוך, מבעלי המקום, "קזינו סן רמו הפך למקום מפגש כבר בשבוע הראשון למלחמה, בעיקר עבור העובדים שלנו שרבים מהחברים שלהם נחטפו או נרצחו, ושם גם התחלנו לבשל לחיילים ולמי שנזקק. לפני כשבועיים החזרנו את ונוס לפעילות כדי שתהיה לילדים שבשכונה ולהורים פיצה טובה, עם מבצע של אחד פלוס אחד על כל הפיצות עד שש בערב, מבצע שעדיין ממשיך, כשהתאמנו אותו לזמני ארוחות הילדים".
לדבריו, "הכוונה היא להחזיר מנות לתפריט ואנחנו עושים את זה בהדרגה. קשה לפתוח תפריט שלם כשאין את כמויות האנשים שהיו, למרות שאנחנו רואים שהתנועה חוזרת". הוא מספר על ההתלבטות במשך כל התקופה האחרונה ועל הניגודים שמתנגשים. "אנחנו בשגרת מלחמה לא נורמלית. אתה רוצה לדחוף קדימה מצד אחד, אבל אין מצב רוח מצד שני. אבל בסוף אנחנו צריכים את העשייה הזו כי זה סוג של ניצחון לראות אנשים נהנים ומנקים את הראש".
בוא רגע נדבר על הפיצרייה, שנים ארוכות שדרות ירושלים היו חסומות לתנועה עם עבודות הרכבת
"כן, בסוף השדרות נפתחו והגיע הזמן לקצור את הפירות אחרי השנים הקשות", הסביר. הבריזה של שעות הערב שמגיעה ישר מהים - פחות מ-500 מטרים מאיתנו - שוטפת אותנו, ובשדרה ממולנו שקט מוחלט, ולא בגלל המצב, שמופר רק על ידי קולות הדינדון של הרכבת הקלה. אפשר לשמוע אפילו את המנועים החשמליים של הקורקינטים, מי ידע שהם בכלל מפיקים רעש עמום? כנראה יש דברים שאי אפשר לשמוע במרכז העיר הרועש.
"הרבה שנים סבלנו מהעבודות וכעת אנחנו מתחילים לראות איך שדרות ירושלים מתאוששות", הוא מספר, "בקיץ פתחתנו את ונוס. חשקנו בנכס הרבה שנים, הייתה פה פיצרייה שכונתית כזו, החלטנו לעשות משהו שהוא יותר תואם לזמננו ומה שהולך בעיר, מקום שמשלב מנות מאגן הים התיכון שמוכנות בתנור ביחד עם הפיצה, או לפחות מקבלות שם את הטאץ' הסופי. רצינו תנור ולא טאבון. פיצה עם קראסט כיפי, כזו שיכולה להחזיק תוספות וקצת להתרחק מהאופנה של פיצות טאבון. הרגשנו שזה משהו שקצת חסר בבלוק שאנחנו נמצאים בו. תוך כדי הפיתוח של הרעיון ומעבר לפיצה, הוקסמנו מהרעיון שאם יש תנור גדול הוא יהיה כלי הבישול המרכזי של המקום".
כרגע ונוס פתוחה בשעות הצהריים ועד 23:30 , כשבעתיד היא עתידה להיפתח שוב בשעות המקור ולהציע מנת פיצה אישית (ובהחלט משביעה), כמו מרגריטה (58 שקלים), תרד עם קרם פרמזן, מוצרלה וגבינת ג'יבנה ערבית (68 שקלים), ועוד פיצות כמו פפרוני, או בייקון טלה (76 ו-84 שקלים בהתאמה).
יש גם מנות פתיחה כמו טאבולה דג ים נהדרת (54 שקלים) וגם מנת לזניה ראגו בקר כהלכה שמתפקדת כמנה עיקרית (56 שקלים), ואפילו אסאדו וכרישה קונפי בציר בקר וחמאה (68 שקלים)
כאמור, הרחבה מושלמת גם לדרינק ונשנוש של בין ערביים, כשזוג יכול לחלוק פיצה ומנה ראשונה, עם צמד כוסות יין. תפריט היין מדויק עם בחירות מעניינות כמו ריזלינג Beta Series של ברקן מהרי יהודה (43-172 שקלים) או יין כתום ביו-דינמי של יקב זאבץ הסלובני (44/175 שקלים), וגם פינו נואר של יקב צ'לו האיטלקי (36/144 שקלים).
מחירי היין מתומחרים בהגינות, לנוכח העובדה שבחנויות הבקבוקים נמכרים בכמעט 100 שקלים, אבל לטעמי אפשר להכניס לתפריטים גם יינות במדרגת מחיר נמוכה יותר.
לשאלה מדוע הם נשארים רק בדרום העיר, וכמעט ממוקדים ביפו עצמה (שלא לדבר על שלושה עסקים צמודים כל כך, כשהיושב באחד מהם מסוגל לראות את כולם ממקום מושבו), עונה בן ברוך כי "זה נעשה בלי כוונה, אנחנו מאוד אוהבים מקומות שכונתיים, אנחנו לא מחפשים להתפשט לכל מיני אזורי תעשיה וגם פחות באופי שלנו מתחמים מלאכותיים שמייעדים אותם להיות שווקי אוכל או מקומות בילוי כבר על הנייר. אנחנו אוהבים מתחמים שצמחו באופן אורגני כמו פה. אנחנו לא פוסלים פתיחה של מקומות ברחבי הארץ או אפילו באירופה, אבל זה חייב להיות לוקיישן שצמח באופן טבעי ולא מלאכותי".
ונוס, שדרות ירושלים 5, יפו, 077-9800350, א-ה 15:30-23:30, ו-ש 12:30-23:30