הבנות הנכונות

לפני הכל אזהרה:
הכתבה הבאה עמוסה בהכללות, מתובלת בסטיגמות ועשויה להרגיז אתכם. מתאים לכם – תישארו, לא מתאים לכם – גם טוב, אתם מוזמנים להגיב בכל מקרה. מבחינתי, מישהו צריך לאזור אומץ ולהגיד כמה מילים על סוגי אלכוהול שנשים נוהגות לשתות ומה מניע אותן.

נשים לא שותות אלכוהול. נקודה. ואם הן כבר שותות אז רק קוקטייל של כוסיות או סתם בירה לא חזקה ולא מרה מדי. גברים, לעומת זאת – וויסקי, בירות טובות וקוניאק הם רק חלק מתפריט האלכוהול שכל גבר אמיתי מכיר באופן אישי. ככה זה – גברים שותים אלכוהול אמיתי ונשים לא. נכון או לא נכון?

הסטיגמה הזו קיימת אצל כולנו, נשים וגברים כאחד, כבר יותר מדי זמן. בואו לא נכחיש, בעבר הלא כל כך רחוק (משהו כמו עד לפני 10 שנים) ההכללה הזו הייתה יחסית נכונה, לפחות לגבי נשים. באייטיז, למי שזוכר, המשקאות המובילים בקרב המין היפה היו יין אמרלד ריזלינג, ג'ין וטוניק, קוקטייל אורגזמה וזהו בערך. היום לעומת זאת, כל ברמן יספר לכם על בחורות שיושבות על הבר ומזמינות מותגים של אלכוהול איכותי כגון וויסקי, בירה, טקילה, ליקרי פרמיום ועוד כל מיני. אמנם לא כולן כאלה, אבל כשבוחנים את האחוזים בהחלט רואים עלייה מתמדת בנשים שמרשות לעצמן לצרוך אלכוהול טוב והרבה, מבלי לחשוב יותר מדי על "מה יחשבו עליי". זו הרי תמיד היתה הבעיה, לא? אישה ששתתה יותר משני דרינקים מיד נחשבה לאלכוהוליסטית, לקלה להשגה, לאיום על הבחור שיושב לידה או לשרויה בדיכאון מתקדם שרק איזה כוסית תוכל להפיג.

במובן מסוים חלק מהסטיגמות התפוגגו אך חלקן עדיין עומד בעינו. מצד אחד בחורה שיודעת מה היא רוצה לשתות ולא מפחדת מתגובות של הסביבה נחשבת גם היום לאיום עבור גברים מסויימים ("אחת כזאת בטח טורפת גברים...") ומצד שני יש כאלה שחושבים שאם מישהי יושבת על הבר והאלכוהול עולה לה קצת לראש, אז זהו, אפשר להתחיל איתה כי היא בטוח לא תגיד לא. האמת שבכל זה אשמים אנחנו, הגברים, ואם מסתכלים על זה לעומק יש הרבה צדדים חיוביים בבחורה שיודעת מה היא רוצה לשתות.

אני כבר הספקתי בגילי המופלג לצאת עם בחורות משני הסוגים: אלו שיודעות מה הן רוצות לשתות ואלו שאין להן מושג באלכוהול אבל דבר אחד הן יודעות – להשתכר זה דבר רע. מה אני אגיד לכם? הרבה יותר כיף לבלות עם מישהי שיודעת מה היא רוצה ללגום.
אני יכול לשחק אותה מאצ'ו ולהסביר לכם מה מתוק ומה חזק, מה דופק את הראש ומה נחשב משקה של בחורות, אבל אני חושב שימי הביניים עברו מזמן והגיע זמן שכל אחת תדע בדיוק מה היא רוצה ואוהבת ותלך על זה. לא בא לי לפרט לכם כמה זה מבאס לשבת בבר עם בחורה ששותה דיאט קולה או מקסימום אייריש קרים עם חלב וגם לא בא לי לנבור בסוגיית "אני גבר כי אני שותה משקה יותר חזק משלה", אני רק רוצה להגיד לכם שאין דבר יותר סקסי מאשר לראות בחורה יושבת על הבר ושותה איזה וויסקי טוב או משקה איכותי אחר ובאמת נהנית ממנו.

אם אפשר להצביע על הנקודה ששינתה את הגישה של נשים לאלכוהול, האצבע לא תפסח על הסדרה "סקס והעיר הגדולה". שם, אולי בפעם הראשונה על המסך הקטן, נתקלנו בחבורת נשים עצמאיות, קרייריסטיות, סקסיות, ומצליחות שלא מפחדות ללגום מהטיפה המרה ושאלכוהול עבורן זו לחלוטין שיגרה. הקונספט הזה תפס גם בארץ, ומאז עולה בהתמדה מספר הבחורות שיושבות בברים ולוגמות בחינניות וללא מורא משקה אדמדם ועדין למראה העונה לשם 'קוסמופוליטן' (איך מכינים - בסוף הכתבה). זה קצת מצחיק כי מסתבר שהמשקה הזה אינו עדין ותמים כפי שהוא נראה, למעשה, כמות האלכוהול בו גבוהה יותר ממשקאות חזקים אחרים כמו כוסית וויסקי, וודקה או כל משקה חזק אחר. בכל מקרה, מאז שנשים הפנימו את העובדה שקוסמופוליטן איננו משקה חלש אלא חזק וטעים החל גל חדש של בחורות שמעזות (רחמנא ליצלן!) להזמין אלכוהול "אמיתי" בברים ובאמת ליהנות ממנו. כמה טוב שטרנדים מתחלפים, טעמים משתנים וגם גברים ונשים לא נשארים אותו דבר.

אמנם עד כאן התמקדתי בנשים, אך גם לנו, הגברים, אין כל כך במה להתפאר. לא חסרים בחורים שמסרבים ללגום ולו טיפה אחת של אלכוהול או יותר מזה – בחורים שמזמינים קוקטיילים של בחורות כמו אורגזמה ובאנשי. זה קרה, קורה וימשיך לקרות. תמיד יהיו כאלה (גם גברים וגם נשים) שלא ינסו להוריד לגרון משהו חדש אם הוא לא מתוק ועל בסיס חלב. על טעם וריח אני לא מתווכח, אבל לרוב יש סיבות אחרות לשתיית קוקטיילים סתמיים, וכמעט תמיד הסיבות מצטמצמות לאחת מבין השתיים: או שהם יגידו "אלכוהול לא טעים לי" או שהם יטענו: "בגיל 16 השתכרתי, הקאתי על עצמי ומאז אני לא רוצה שזה יקרה שוב". הסיבה הראשונה הוכחה כמופרכת (לראייה – קוסמופוליטן) והסיבה השנייה קרתה, לרוב, משום שכשהיינו ילדים לא ידענו מהחיים שלנו ושתינו אלכוהול מחורבן שלא משנה כמה היינו שותים ממנו – היינו בסופו של דבר מקיאים.

שלא תבינו לא נכון, אני לא רוצה להישמע מתנשא ואני לא פוסל קוקטיילים כאלה ואחרים רק בגלל שהם קלילים מדי, להיפך, לעתים קרובות דווקא המשקאות האלה הם דלת הכניסה לעולם האלכוהול ואיתם מתקדמים הלאה. אני כן יוצא נגד הקיבעון המחשבתי של רבים ורבות מאתנו שלא מוכנים לנסות שום דבר חדש ולא רוצים לגלות עולם אחר.

ולכן, למען כל אלו שרוצים לנסות משקאות עם יותר אלכוהול אבל עדיין לא מוכנים לוויסקי בלי קרח, אני מביא כמה קוקטיילים שיעשו את העבודה:

להזכירכם:
1=40cc
1.5=60cc=שוט

מרכיבים:

1.5 וודקה
1 ליקר תפוזים
1 מיץ קראנברי
0.5 מיץ לימון

אופן ההכנה:
מנערים את כל המרכיבים בשייקר ומוזגים לכוס קוקטייל מקוררת (כתבה על סוגי כוסות מקושרת למטה). מקשטים בסליל קליפת לימון ומגישים.

זוהי קבוצת קוקטיילים היכולה להכיל כל אלכוהול שתרצו (לא מומלץ אלכוהול על בסיס שמנת כמו אייריש קרים ופינה קולדה, כן מומלץ וויסקי וליקר אמרטו) ומיץ לימון ממותק (או בקבוק מיץ ליים או יחס של 4 מיץ לימון טרי ל- 1 סוכר). החמיצות של מיץ הלימון הממותק מפחיתה מעוצמת הטעם של האלכוהול ובכך עוזרת להתרגל לטעם.

מרכיבים:

2 אלכוהול
1 מיץ לימון ממותק

אופן ההכנה:

מנערים את המרכיבים בשייקר, מוזגים לכוס אולד פאשן ללא קרח ומגישים.

מרכיבים:

2 וודקה
1 ליקר אפרסק
2 מיץ תפוזים
2 מיץ קראנברי

אופן ההכנה:
שמים קרח בכוס הייבול, מוזגים את הוודקה וליקר האפרסק, מוסיפים את המיצים, מערבבים ומגישים.