הדרך למטה

כשאני שומע את המילה "עדלאידע" אני נתקף געגועים לילדות, כשעוד היה אפשר לעמוד עם עוד 10,000 איש ברחוב ולחכות למשאיות השמ?חות שיעברו על פנייך מבלי לפחד מפיגוע. היום, כשאני שומע את המילה "עדלאידע" היא מתקשרת לי היישר למקורות - שתיית אלכוהול עד לרמה בה לא ניתן להבחין בין המן למרדכי (או בתרגום חופשי לימינו: בין מכבי להפועל).
לדפוק את הראש ולהשתכר כמה שיותר זו פעילות מומלצת בפורים ואף מעבר לכך - זו מצווה גדולה.

בכל מקרה למרות השמחה והתחפושת לא כל דרינק אלכוהולי שווה שתייה ומומלץ להפעיל היגיון בריא ושיקול דעת לפני שאתם מורידים איזה נוזל לגרון. הרשו לי, לכבוד החג הנפלא הזה, להמליץ על ארבעה סוגי קוקטיילים ודרינקים ולדרג אותם מהקל אל הכבד על פי ההרגשה ומידת השיכרות שהם יעניקו לכם בעת השתייה ואחריה.

קווים לדמותו
זהו המשקה שאליו התכוונו אבותינו כשקבעו שצריכים לשתות עדלאידע, ומכיון שבישראל תרבות היין הולכת ותופסת תאוצה, אין לי ספק שמאות, אם לא אלפי בקבוקי יין עומדים להיפקק בחג. שתיית יין (והכוונה היא ליין לבן ואדום כאחד) שונה משתיית משקאות אלכוהוליים חזקים יותר – אחרי שנמזג המשקה מנענעים את הכוס, מביטים על הצבע, מריחים, שותים בלגימות קטנות, נותנים לו להתגלגל על הלשון וככה אפשר "להיתקע" עם כוס יין אחת יותר מחצי שעה - הנאה גדולה. למרות שמדובר במשקה עם אחוז אלכוהול לא גבוה (10%-14% אלכוהול), ההשתכרות ממנו היא אחת הנעימות והמהנות ביותר שאפשר לחוות.

איך זה עובד?
אחרי כוס יין אחת מתחילים להשתחרר קצת.
אחרי כוס שנייה מתחיל להימרח על הפרצוף מין חיוך דבילי אך חינני.
אחרי כוס שלישית החיוך הדבילי הופך לפרצי צחוק דביליים אך חינניים.
אחרי כוס רביעית פרצי הצחוק הופכים לצחוק אחד גדול ודבילי (אך חינני כמובן).
מכוס היין החמישית הכל פרוץ - הופכים להיות קצת מגוחכים, להיראות ולהרגיש קצת טיפשיים, הראש מסתובב סביב עצמו במהירות סבירה ובעיקר חשים עייפות. מי שהשתכר פעם אחת מיין מכיר את ההרגשה של הרצון העז להיכנס למיטה ולדפוק את החרופ של החיים, וזה מה שבאמת קורה.

מסקנות והמלצות
לצד היין מומלץ לשתות מים, לא כדי לא להשתכר חס וחלילה, אלא כדי להאריך את ההנאה מהשתייה עצמה ולחכות קצת עם הסוטול. כמו כן, מומלץ לאכול טוב לפני השתייה או במהלכה – הבליסה הקלה מאפשרת גם היא הנאה גדולה יותר מהתהליך כולו.

לכל מי ש'לא אוהב את הטעם של האלכוהול' אבל עדיין מעוניין לסובב קצת את המוח, מומלץ לנסות את אחד מקוקטיילי השייקר המתקתקים והמפורסמים כמו: "קוסמופוליטן", "קמיקאז", קוקטיילי מרטיני שונים וכדומה.

קווים לדמותם
הטעם הדומיננטי של הדרינקים האלה הוא יותר של מיץ מתקתק ומחוזק מאשר של אלכוהול. הקוקטיילים האלה לא מוגשים בדרך כלל בכמות גדולה, אלא בכוסות של 150-200 מ"ל, ולכן שותים כמה קוקטיילים בשביל להרגיש משהו, יוצאים עם חור בכיס וקמים עם כאב ראש בבוקר. למה? כי בכל קוקטייל כזה יש תזקיק שנע סביב 40% אלכוהול. עוד תוספת של ליקר/משקה אחר הנע סביב 20% אלכוהול מסתכמים בלא מעט. בלי להרגיש הכל מתחיל להסתובב סביבכם ואתם עלולים ליפול מהרגליים, אבל עם חיוך.

איך זה עובד?
אחרי קוקטייל שייקר אחד (להלן: ק"ש) מתחילים להשתחרר קצת.
אחרי ק"ש שני מתחילים להרגיש חם במורד הגרון והלחיים מתחילות לקבל צבע.
אחרי ק"ש שלישי מתחילים לספר בדיחות - בין אם הן מצחיקות או לא.
אחרי ק"ש רביעי מתחילים לשיר בקול רם ומצטרפים בתיפוף עצבני למוזיקה המתנגנת ברקע.
מהק"ש החמישי והלאה הכל נעשה מעניין יותר והאפשרויות בלתי מוגבלות: אולי תתחילו לרקוד, אולי תתחילו לשיר עם המוזיקה שברקע כשאין מוזיקה ברקע, אולי תרגישו את הראש מסתובב - אבל כנראה שעדיין הכל מסביב יהיה נעים וסביר משהו.

מסקנות והמלצות
מלבד הטעם המתוק והדביק בפה אפשר להגיד שכל האיברים החיוניים ישרדו את הבום. זוהי דרך ההשתכרות המושלמת לכל מי שרוצה להעביר ערב בכיף, עם שתייה "לא מחייבת" שתוציא אותו עם אחוז אלכוהול מספיק גבוה בדם אבל בלי להרגיש "טוטאל לוס".

קווים לדמותם
משקאות הלונג דרינקס הם משקאות המבוססים על משקה אלכוהולי אחד או כמה משקאות אלכוהוליים עם תוספת משקה קל כלשהו. מי לא מכיר או שתה פעם "לונג איילנד", "קוברה", "טקילה סאן רייז", "לגונה כחולה", "סולטי דוג" ועוד כל מיני. כולנו היינו שם כשהיינו בני 16-17, כשזה מה שיכולנו להרשות לעצמנו.
כל הלונג דרינקס הם קוקטיילים בעלי אחוז אלכוהול גבוה - הבסיס הוא תזקיק בחוזק של כ- 40%, אמנם עם תוספת של משקה קל, אך כמות האלכוהול נשארת בעינה. מי שלא אוהב טעם של אלכוהול אבל אוהב משקאות קלים, יהיה לו הרבה יותר קל לשתות קוקטיילים כאלה מאשר ק"שים שונים ומשונים, מפני שהטעם הוא של משקה קל מחוזק.

איך זה עובד?
אחרי לונג דרינק אחד כבר מתחילים להרגיש את האלכוהול עולה לראש, אבל אם מפסיקים לשתות בשלב זה התחושה תחלוף מהר.
אחרי שני לונג דרינקס מרגישים קצת מסובבים ובעיקר כבדים - קולה או מיץ תפוזים בכמויות גדולות גורמים לתחושת כובד ועם התוספת האלכוהולית זה בכלל קצת מחניק.
אחרי שלושה לונג דרינקס המציאות מסביב מתערפלת, תחושת כבדות עוטפת את הגוף ומתחילים להיות שקטים יותר ויותר.
אחרי ארבעה לונג דרינקס תחושת הטשטוש משתלטת, הראש כבר מסובב ותחושת בחילה קלה מתחילה לטפס ממעמקי הבטן.
מהלונג דרינק החמישי והלאה הדרך ידועה מראש: מרגישים את האוכל עולה, שותים עוד קצת ואז רצים לשירותים כדי להקיא, אבל לא תמיד מספיקים...

מסקנות והמלצות
לשתות במידה, במיוחד בגלל הסוכר שיש במשקאות הקלים שמתעתע בגוף. מומלץ לשתות לאט ובנינוחות, לאכול לפני השתייה אבל לא אוכל כבד מדי ולשתות מים לצד הקוקטייל.

קווים לדמותם
המושג "שוטים", במקרה הזה, מתייחס לצורת ההגשה והשתייה של משקאות אלכוהוליים שופעי אלכוהול כמו וודקה, ג'ין, רום, טקילה, וויסקי, ייגרמייסטר ואחרים. את כל המשקאות האלו ניתן, ואף רצוי, לשתות בכוס רגילה (אולדפאשן, זאת אומרת), אבל בשביל להגביר את אפקט השיכרות נהוג להגיש אותם בכוס שוט (60/50 מ"ל), לשתות בשלוק אחד ולהמשיך לשוט הבא בלי הרבה משחקים, בלי הרבה ערבובים ישר במורד הגרון.
האפקט הוא פשוט - רוב המשקאות עומדים על 40% אלכוהול (פלוס מינוס) ואם שותים אותם בשלוק אחד מהיר, נותרות שתי ברירות: או להזמין עוד שוט (כי משעמם בפה) או להפסיק לשתות. מכיוון שהמטרה היא להשתכר, כמובן שתזמינו את עצמכם לסיבוב נוסף וכך, כשהבחורצ'יק או הבחורינה לידכם רק מסיימים קוקטייל אחד - אתם כבר אחרי 3-4 דרינקים.

איך זה עובד?
אחרי שוט אחד מקבלים מכת חום בוושט לכיוון הבטן, כי לא רגילים למנה כזו של אלכוהול בבת אחת ומסתמן חיוך דבילי על הפנים.
אחרי שני שוטים החום מתפשט לכל הגוף, החיוך הופך לצחוק דבילי (אבל חינני, כבר אמרנו), ותוך כמה דקות מרגישים תחושת מעוף קלה.
אחרי שלושה שוטים כבר מרגישים היי מגניב - הכל מסביב מתנדנד, המוזיקה נשמעת מעומעמת, העיניים מתחילות לבהות בסובבים והפה מקשקש ללא הרף.
אחרי ארבעה שוטים העולם ממשיך בשלו (כנראה) אבל הראש כבר לא קשור לגוף ופועל כיחידה עצמאית משלו – מזל טוב אתם שיכורים.
מהשוט החמישי והלאה יכולים לקרות שני דברים: 1. הגוף מתגבר על כמות האלכוהול שהעמיסו עליו וממשיך לסובב את הראש, מהתל ברגליים וגורם לריר לנזול מהפה. 2. אתם מקיאים. ולא סתם מקיאים, אלא בכל צבעי הקשת - קצת ירוק מהייגרמייסטר, קצת חום מאוזני ההמן או הבייגלה, קצת צהוב מהבירה ששתיתם קודם עם תוספת מרשימה של לבן מהפופקורן של הסרט של ליל אמש.

מסקנות והמלצות
לא לאכול מאכלים צבעוניים לפני השתייה, לא לשתות המון שוטים בפרק זמן קצר ולאפשר מרווח זמן נאה בין דרינק לדרינק כדי לתת לגוף זמן להתרגל.

ההמלצה העיקרית שלי היא שתנסו להתאים את עצמכם לקבוצת המשקאות ההולמת אתכם ביותר מבחינת שאיפות ההשתכרות האישיות ומבחינת נתונים בשטח כמו למשל משקל (ככל שאדם שמן יותר כך לאלכוהול שהוא צורך לוקח זמן רב יותר להשפיע).

1. אם שותים לא נוהגים.
2. אל תשתו אלכוהול זול אלא רק מותגים ידועים ואיכותיים. עדיף להשקיע עוד 20 ¤ ולהשתכר כמו שצריך מאשר לחטוף הרעלת אלכוהול.
3. אל תערבבו משקאות זה לא עושה טוב (על המשקאות שלא כדאי לערבב ביניהם בכתבה המקושרת למטה).
4. פרגנו טיפ מכובד לברמן שלכם.