אבטיח מלוח?

מאז שהייתי ילד קטן, תמיד כשמישהו אומר קיץ מיד קופצת לי לראש תמונה של אבטיח. אני יודע שלרובכם קופצות לראש תמונות של ים, חוף ושמש, אבל כשאתה ילד לבנבן עם רגלי-גפרור, ים זה לא בדיוק המוטיב השולט בחייך.

"למה", אתם שואלים (כן, אני בטוח...) "הוא מזכיר עכשיו קיץ?" אז ככה - ממש לפני שבועיים אכלתי את האבטיח הראשון שלי לעונה (תודות לאבא שלי שמחכה כל שנה החל מינואר לראשונים שיגיעו לדוכן החביב עליו בשוק). נכון, הוא היה קטן ונראה לא משהו מבחוץ, אבל בפנים הסתתר לו גן עדן אדום ומתוק שנמשך בערך שעה אחת (נסו פעם לאכול לבד אבטיח שלם בישיבה אחת - יש בזה הרגשה של המון סיפוק!).

את האבטיח אכלתי, כמנהגי מאז ביקור ביפן, עם קצת מלח (האם כמה וכמה גבות עכשיו התרוממו יחדיו?). כשחושבים על זה, זה לא ממש שונה מאבטיח עם גבינה בולגרית (הופה, פתאום אף גבה לא מורמת) - השילוב של המתיקות והמליחות הוא באמת משהו אחר לגמרי, ומומלץ בחום. כדאי לא להוסיף יותר מדי מלח, כמה גרגרים יעשו את העבודה.

וכל עוד אנו עוסקים באבטיח, הנה רעיון לקליפות-אבטיח מוחמצות:

מסירים את כל (!) הירוק והאדום מקליפת האבטיח וחותכים לגודל ביס.

משרים במי-ליים (2 כפות ליים בליטר מים בערך) למשך 3 שעות. שוטפים ומסננים.

מכסים במים קרים ומרתיחים למשך שעה. מסננים שוב ומכסים בחומץ 33% (כוס חומץ בשתי כוסות מים, למאותגרים) למשך לילה.

בבוקר מערבבים בסיר על אש גדולה 3 כוסות חומץ, 1 כוס מים, 4 כוסות סוכר, 2 מקלות קינמון, 1 כפית ציפורן ו1 כפית allspice (יש בסופר הכל) ליצירת סירופ. מביאים לרתיחה, מסירים מהאש ומניחים בצד לשעה.

מסננים את קליפת האבטיח ומוסיפים אותה לסירופ בערבוב ומבשלים על אש קטנטנה למשך שעתיים (הסירופ יהיה מ-א-ו-ד סמיך). את התוצר המוגמר אורזים בצנצנת ומניחים בצד למשך 3 ימים.